עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 5505/11

 

 

 

 

 

בשם המבקשים: עו"ד מנשה סלטון

 

 

 

 

 

בקשת רשות ערר על החלטתו מיום 18.7.2011 של בית המשפט המחוזי באר-שבע (כב' הנשיא י' אלון) בעמ"ת 1247-07-01, בגדרה קבע בית המשפט כי השגה על תנאי שחרור המבקשים בחלופת מעצר תיעשה בדרך של בקשה לעיון חוזר בפני הערכאה הדיונית, ולא בדרך של הגשת ערר.

 

 

 

 

1. כנגד המבקשים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של התפרצות למקום שאינו מגורים לפי סעיף 407(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין; גניבה לפי סעיף 383 בצירוף סעיפים 384 ו-29 לחוק העונשין; הסתייעות ברכב לפשע לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה [נוסח חדש].

 

 

 

 

בדיון בבקשה למעצר שנערך ב בית משפט השלום באשקלון הסכימו באי כוח המבקשים לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, וביום 10.6.2011 שוחררו המבקשים לחלופת מעצר בית מלא בבית הוריהם. באי כוח המבקשים הגישו בקשות לעיון חוזר בתנאי מעצרם, ובהסכמת המשיבה הותר למבקשים לצאת מדי יום לבסיס הצבאי בו הם משרתים, כאשר החל משעות אחה"צ-ערב עליהם לשהות בתנאי מעצר בית מלא בבית הוריהם.

 

 

 

 

2. המבקשים החליפו עורך דין ובא כוחם הנוכחי הגיש ל בית המשפט המחוזי בבאר שבע ערר על החלטת בית משפט השלום לגבי תנאי מעצר הבית. בדיון בפני בית המשפט המחוזי הבהיר בא כוח המבקשים כי הערר שהגיש מהווה חזרה מהצהרת באי כוחם הקודמים של המבקשים בדבר קיומן של ראיות לכאורה, באשר לדעתו לא קיימות ראיות לכאורה בתיק ולכן לא היה מקום להשית על מרשיו תנאי מעצר בית.

 

 

 

 

במהלך הדיון הגיעו הצדדים להסכמה על הקלה נוספת בתנאי השחרור, כך שהמבקשים יוכלו לשהות במסגרת היחידות הצבאיות שלהם ככל שיידרשו במסגרת תפקידיהם הצבאיים ויוכלו להגיש בקשה לעיון חוזר בפני בית משפט השלום בכל הנוגע למגבלות שבתנאי השחרור. בית המשפט נתן תוקף של החלטה להסכמה זו, אך תוך כדי הקראת הדברים, הודיע ב"כ המבקשים כי לא לכך הסכים, אלא ביקש כי תשמר לו הזכות לפנות בערר לעניין השחרור ולא בבקשה לעיון חוזר. בית המשפט דחה טענה זו בקובעו כי לאור ההסכמה על שינוי תנאי השחרור כבר אין מדובר בהשגה על ההחלטה המקורית, ולכן הדרך הראויה היא פנייה בבקשה לעיון חוזר לערכאה הדיונית.

 

 

 

 

3. מכאן בקשת רשות הערר שבפניי, בה טוענים המבקשים כי לא נתנו הסכמתם להסדר הדיוני כפי שנרשם בפרוטוקול בית משפט קמא, אלא הסכימו לכך שיוכלו לערור ל בית המשפט המחוזי לגבי אי קיומן של עילת מעצר וראיות לכאורה. לטענת המבקשים, למרות הסכמת באי כוחם דאז לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, הרי שהדבר נעשה מבלי שהיה סיפק בידם ללמוד כיאות את חומר החקירה, ועל כן מבקש בא כחם הנוכחי לכפור בהסכמה זו, ו בית משפט זה מתבקש לדון מחדש בעניין תנאי שחרורם של המבקשים.

 

 

 

 

4. דין הבקשה להידחות, ואוסיף ואומר כי לטעמי יש בבקשה יותר מקורטוב של חוסר הגיון משולב בעזות מצח.

 

 

 

 

הבקשה משתרעת על 19 עמודים בהם מגוללים המבקשים באופן פרטני את השגותיהם על כל תו ותג בחומר הראיות. דהיינו, לשיטת המבקשים על בית משפט זה להידרש לפרטי הפרטים של חומר הראיות, למרות שטענותיהם לגבי חומר הראיות הועלו לראשונה במסגרת בקשה זו וממילא לא נדונו בערכאות הקודמות. הטענות לא הועלו כלל ב בית משפט השלום, לטענת המבקשים, בשל מחדלי באי כוחם הקודמים. הטענות לא הועלו אף בערר ל בית המשפט המחוזי, וכל שנכתב בערר הוא כי "שגה בית המשפט קמא הנכבד משהתעלם מהכרסום בראיות התביעה ומנפקותן לעניין תנאי השחרור של העוררים" הא ותו-לא. ואכן, בית המשפט המחוזי הביע פליאתו הכיצד אין בנימוקי הערר מילה וחצי מילה לגופן של הראיות, ועל כך השיב ב"כ המבקשים כי התיק הגיע אליו באיחור ולכן לא פירט בערר את הטענות לעניין הראיות לכאורה.

 

 

 

 

הנה כי כן, את שלא עשו המבקשים בשתי הערכאות דלמטה, הם מבקשים לעשות לראשונה בבקשת רשות ערר בפני בית המשפט העליון? תמהני.

 

 

 

 

5. אף לא מובנת לי התעקשותו של ב"כ המבקשים להגיש ערר ל בית המשפט המחוזי במקום בקשה לעיון חוזר, שהרי השגותיו לגבי קיומן של ראיות לכאורה לא נדונו כלל ב בית משפט השלום. מה עוד, וכפי שנקבע על ידי בית המשפט המחוזי, בקשה לשינוי תנאי שחרור בערובה היא מסוג הדברים הנדונים בשגרה בערכאה הדיונית במסגרת בקשה לעיון חוזר. במיוחד נכונים הדברים במקרה דנן, שהצדדים כבר הגיעו להסכמה להקלה נוספת בתנאי השחרור ומשלא נטען בערכאה הדיונית כנגד קיומן של ראיות לכאורה.

 

 

 

 

6. על פי תיקון מס' 8 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), ערר על החלטת בית משפט מחוזי שניתנה לפי סעיף 53 לחוק המעצרים על החלטה של בית משפט השלום הוא ברשות (להבדיל מהמצב ששרר טרם התיקון אז היה ערר בזכות). בקשתם של המבקשים לא חורגת מעניינם הפרטני ואינה מצדיקה כלל בקשת רשות ערעור.

 

 

 

 

יתרה מזו, המדובר בבקשה טורדנית, במסגרתה נדרש בית המשפט העליון לנימוקים ולטענות שלא הועלו עד כה ב בית משפט השלום ובבית המשפט המחוזי. כל זאת, בשל התעקשות בלתי מובנת של בא כוח המבקשים שהגיש ערר "לא מבושל" ל בית המשפט המחוזי, ומסרב לפנות בבקשה לעיון חוזר ל בית משפט השלום, שם עומדות לו כל הטענות, לרבות הטענה כי באי כוחם הקודמים של המבקשים שגו כאשר הסכימו לקיומן של ראיות לכאורה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

7. סיכומו של דבר שהבקשה נדחית.

 

 

 

 

 

 

 

 

ניתנה היום, כ"ז בתמוז התשע"א (29.7.11).

 

 

 

 

המקרים הנפוצים ביותר של רשלנות רפואית הם: רשלנות בלידה (רשלנות בלידה משמעה בד"כ גרימת נזק ליילוד או ליולדת), רשלנות בהריון (רשלנות בהריון משמעה החמצה של מומים או פגמים בעובר) וכן רשלנות בניתוח (רשלנות בניתוח משמעה גרימת נזק למנותח).

 

_________________________

 

 

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11055050_E01.doc הג

 

 

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il