עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 5469/11

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 2.6.2011 (עפ"ת 819-09-10, כבוד השופטים מ' מזרחי, י' נועם ו-נ' סולברג) במסגרתו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בירושלים (מ"ת 7905-03-10, כבוד השופט א' טננבוים).

 

 

 

 

כנגד המבקש הוגש כתב אישום ובו יוחסו לו עבירות של חציית קו הפרדה רצוף, התחזות לאחר, נהיגה ללא רישיון נהיגה ונהיגה ללא ביטוח. בית משפט השלום לתעבורה בירושלים הרשיע את המבקש, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום והטיל עליו 31 ימי מאסר בפועל (ללא ניכוי ימי מעצרו), ארבעה חודשי מאסר על תנאי, ארבעה חודשי פסילה וקנס בסך 5,000 ש"ח. על פסק דין זה ערער המבקש לבית המשפט המחוזי בירושלים. בין היתר נידונה שם טענתו, לפיה בית המשפט לתעבורה היה חסר סמכות לדון בתיק, כיוון שבין העבירות שיוחסו לו נכללה עבירה של התחזות כאדם אחר. בית המשפט המחוזי דן בטענה זו וביתר טענותיו של המבקש ודחה את ערעורו. לעניין הסמכות נקבע, שכיוון שאין מחלוקת בין הצדדים כי השופט שדן בתיק לא היה אך שופט תעבורה, אלא גם שופט שלום, הוא היה מוסמך לדון גם בעבירת ההתחזות לאחר.

 

 

 

 

מכאן הבקשה שלפניי בגדרה מלין המבקש על הכרעת בית המשפט המחוזי לעניין הסמכות בלבד. המבקש מפנה לסעיף 25 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] במסגרתו הוגדרו העבירות בהן מוסמך שופט תעבורה לדון. לטענתו, עבירות אלו מגבילות גם את תחום סמכותו של שופט שלום המכהן כשופט בבית המשפט לתעבורה, ומשכך הדיון בעניינו נעשה בחוסר סמכות.

 

 

 

 

המשיבה מצידה, מתנגדת לקבלת הבקשה. כאשר לטענתה די בכך שמדובר בשופט שלום, על מנת שזה יהיה מסומך לדון בעבירות שבסמכות בית משפט שלום, אך אינן נמצאות ברשימה הקבועה בסעיף 25 לפקודת התעבורה. בנוסף, לטענתה התנהלותו של המבקש הינה חסרת תום לב, שכן היה עליו להעלות טענה זו בדבר סמכותו העניינית של בית המשפט לתעבורה בהזדמנות הראשונה.

 

 

 

 

דין בקשת רשות הערעור להידחות.

 

 

 

 

כאמור, אין מחלוקת בין הצדדים כי השופט שדן בעניינו של המבקש הינו שופט שלום. בשונה משופט תעבורה המוסמך לדון אך בעבירות הקבועות בסעיף 25 לפקודת התעבורה, היה מוסמך השופט לדון גם בעבירות אחרות שבסמכותו של בית משפט השלום (ראו לעניין זה: סעיף 25(ג) לפקודת התעבורה לפיו "אין הוראות סעיף זה באות לגרוע מסמכות שופטים שאינם שופטי תעבורה לדון בעבירות תעבורה", וכן את דברי ההסבר להצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה, ה"ח 490, התשכ"ב-1961 לפיה: "הצעה זו אינה מונעת מינוי של שופט תעבורה כשופט שלום, אם ועדת המינויים תמצאנו ראוי לכך ותציע למנותו שופט שלום. אם יתמנה כשופט שלום, לא יהיה צמוד לשפיטה בעבירות תעבורה" (שם, בעמוד 70)).

 

 

 

 

אשר על כן, הבקשה נדחית.

 

 

 

 

ניתנה היום, ב' באב התשע"א (2.8.2011).

 

 

 

 

 

 

המקרים הנפוצים ביותר של רשלנות רפואית הם: רשלנות בלידה (רשלנות בלידה משמעה בד"כ גרימת נזק ליילוד או ליולדת), רשלנות בהריון (רשלנות בהריון משמעה החמצה של מומים או פגמים בעובר) וכן רשלנות בניתוח (רשלנות בניתוח משמעה גרימת נזק למנותח).

 

_________________________

 

 

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11054690_H02.doc שצ

 

 

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il