עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 5443/11

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בשם המבקשת: עו"ד אליהו חסטר

 

 

 

 

לפניי בקשת רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' סגנית הנשיאה א' קובו והשופטים ע' צ'רניאק וי' ענבר) שקיבל ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטת א' כהן) ודחה תביעה כספית שהגישה המבקשת נגד המשיב מחמת התיישנות.

 

 

 

 

1. ביום 31.1.2007 הגישה המבקשת תביעה כספית בסך של 2,250,000 ש"ח נגד המשיב. בבסיס התביעה עמדה הטענה שביום 19.11.1991 ביקש מר טיזבי ביג'ן (להלן: ביג'ן), שבידיו הופקד ניהולה היומיומי של המבקשת, להגדיל את מסגרת האשראי שלה אצל המשיב בסכום של 500,000 ש"ח, מבלי שהיה מוסמך לכך וללא ידיעת הדירקטורים של המבקשת, שהתגוררו מחוץ לישראל. המשיב אישר את הגדלת המסגרת תוך חיוב המבקשת בריביות מופרזות, אשר הוביל לפי הנטען להתמוטטותה הכלכלית. הואיל והאירועים מושא התביעה התרחשו בחודש נובמבר 1991 והתובענה הוגשה בחלוף כ-15 שנה לאחר מכן, כשתקופת ההתיישנות עומדת על 7 שנים בלבד, הגיש המשיב בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנותה.

 

 

 

 

המבקשת טענה בתשובתה כי ביג'ן לא היה רשאי למשוך שיקים בסכום העולה על 1,000 דולר ועל כן כשביקש להגדיל את מסגרת האשראי היה זה מבלי לקבל החלטה כדין של דירקטוריון המבקשת. חרף זאת שיתף הבנק פעולה עמו. עוד טענה המבקשת כי למן מנוסתם מאיראן בשנת 1979, התגוררו הדירקטורים של המבקשת בארה"ב ונמנע מהם לצאת מגבולותיה שנים רבות, עד שהגיעו לישראל בחודש דצמבר 2003. או אז נוכחו לגלות את מעשיו של ביג'ן ופעולות הבנק, שפעל בין היתר מתוך תרמית. מכאן טענה המבקשת לתחולת סעיף 7 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 (להלן: חוק ההתיישנות) הקובע שכאשר עילת התובענה היא תרמית או הונאה תחל תקופת ההתיישנות מהיום שבו נודע לתובע על אודות התרמית. לחלופין טענה המבקשת לתחולת סעיף 8 לחוק ההתיישנות הקובע כי אם נעלמו עובדות מידיעתו של התובע מסיבות שלא היו תלויות בו ושבזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תחל תקופת ההתיישנות במועד שבו נודעו לו אותן עובדות. לגישת המבקשת, התקיימו בינה לבין הבנק יחסי נאמנות במובן זה שסמכה על הבנק והניחה כי יקיים את חובותיו כלפיה ועל כן אין לטעון כי הייתה יכולה לגלות את העובדות בזהירות סבירה.

 

 

 

 

2. בית משפט השלום (כב' השופטת א' כהן) דחה את הבקשה לדחייה על הסף בציינו שדחייה על הסף היא אמצעי חמור שיש לנקוט בו רק במקרים קיצוניים וככלל יש להעדיף פתרון ענייני על פני פתרון דיוני. בית המשפט היה ער לכך שכאשר נטענת טענת מרמה אין לקבלה כשהיא נטענת באופן סתמי, אולם סבר שבשלב זה של ההליך, טרם גילוי מסמכים והגשת ראיות, אין לקבוע באופן נחרץ שהמבקשת לא תוכל להרים את הנטל המוטל עליה, הגם שאינו קל.

 

 

 

 

3. המשיבה הגישה בקשת רשות לערער על החלטה זו לבית המשפט המחוזי, אשר נתן רשות לערער. הערעור נדון לפני הרכב (כב' סגנית הנשיאה א' קובו והשופטים ע' צ'רניאק וי' ענבר) שהחליט לקבלו והורה על דחיית התביעה על הסף מחמת התיישנותה. בית המשפט המחוזי קבע שעל הטוען לתחולת סעיף 7 לחוק ההתיישנות להניח תשתית עובדתית המבססת לפחות לכאורה טענה של תרמית. יש לפרט מה היו מעשי הנתבע, באלו נסיבות נעשו ומניין עולה כוונת תרמית להבדיל מטעות, התרשלות וכיוצא באלה. בית המשפט קבע שהמבקשת לא עמדה בדרישה זו – לא בכתב התביעה ולא במסגרת העובדות שביקשה להוסיף לכתב התביעה בבקשה שהגישה לתקנו. המבקשת אף הודתה שאין בידיה פרטים מדויקים אודות הרמאות ו/או ההונאה, אך בדעתה לבררם במסגרת הליכי גילוי. בית המשפט קבע שטענת התרמית, בנסיבות שבהן נטענה, היא ריקה מתוכן ונועדה אך להתגבר על טענת ההתיישנות. באשר לסעיף 8 לחוק ההתיישנות קבע בית משפט קמא שקשה לומר שחברה שיש לה רואה חשבון ודוחותיה מבוקרים לא ידעה שהאשראי שלה גדל. בית המשפט הבחין בין הדירקטורים של החברה לבין ידיעת החברה עצמה והוסיף שאי ידיעת הדירקטורים על אודות הגדלת מסגרת האשראי מעידה לכאורה על פגם בתפקודם, שהרי כיצד נטלו על עצמם תפקיד זה אם לא היה ביכולתם למלאו? קיומם של יחסי נאמנות (להבדיל מיחסי אמון) בין הבנק למבקשת לא פורט כראוי אף הוא. בית המשפט סיכם כי לא למקרים אלה נועד סעיף 8 לחוק ההתיישנות. לבסוף הוסיף בית המשפט שהמבקשת לא הגישה כתב תשובה שבמסגרתו הייתה יכולה להוסיף עובדות כמענה לטענת ההתיישנות. בית המשפט המחוזי קיבל כאמור את הערעור ודחה את התביעה על הסף תוך חיוב המבקשת בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עו"ד בסך של 50,000 ש"ח.

 

 

 

 

4. להשלמת התמונה יצוין כי לאחר שהוגשה בקשת הרשות לערער על ההחלטה בבקשה לדחייה על הסף, עתרה המבקשת לתקן את כתב התביעה. בית משפט השלום דחה את בקשתה תוך שקבע שיהיה ניתן להגיש בקשה חדשה כפוף לתוצאות הערעור על ההחלטה בבקשה לדחייה על הסף. המבקשת הגישה בקשת רשות לערער על החלטה זו, והוסכם במסגרת הדיון בה שבקשת התיקון תיוותר על כנה ובית משפט השלום יחליט בה בכפוף לתוצאות הערעור על ההחלטה בבקשה לדחייה על הסף.

 

 

 

 

5. לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה, באתי לכלל מסקנה שדינה להידחות. כפי שפסק בית משפט זה לא אחת, רשות ערעור בערכאה שלישית תינתן במקרים חריגים ובמשורה, מקום שמתעוררת שאלה עקרונית בעלת חשיבות ציבורית או משפטית החורגת מעניינם של הצדדים הישירים למחלוקת (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982); רע"א 4193/11 כראדי נ' נרקיס (לא פורסם, 14.6.2011)). הבקשה דנן – הנוגעת כל כולה ליישומם הפרטני של סעיפים 7 ו-8 לחוק ההתיישנות בנסיבות הקונקרטיות – אינה מעלה שאלה מהסוג האמור. כפי שכבר נפסק, אפילו טעה בית המשפט המחוזי בפסק דינו, ואין אני מביע דעתי לגופו של עניין, אין בטעות כשלעצמה כדי להצדיק עילה לרשות ערעור ב"גלגול שלישי" (רע"א 4356/06 נביל נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (לא פורסם, 18.6.2006); רע"א 3954/98 קנית השלום נ' מ.ס.י.פ בע"מ (לא פורסם, 15.11.1998)). די בכך כדי לדחות את הבקשה. למעלה מן הצורך אוסיף, שלא מצאתי שנגרם למבקשת עיוות דין באופן שמצדיק התערבות של בית משפט זה בערעור שני.

 

 

 

 

6. אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

 

 

 

 

ניתנה היום, ‏י"ד באב התשע"א (‏14.8.2011).

 

 

________________________

משרד עורכי דין נבו מולסון עוסק בייצוג נפגעי רשלנות רפואית. נבו מולסון הוקם במטרה לטפל בתחום זה בלבד. על התיקים במשרד נבו מולסון אחראית עו"ד ענת מולסון. ענת מולסון טיפלה באלפי מקרים שונים. משרד נבו מולסון מעסיק עורכי דין מצטיינים.

 

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11054430_M02.doc נב

 

 

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il