עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 5277/11

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

מקרים אופייניים לאיחור באבחון הם: סרטן המעי הגס, סרטן הערמונית, סרטן השד. במקרים של איחור באבחונם ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית נגד הרופא הרשלן.

בבית המשפט העליון בירושלים

ע"א 5277/11 - ג'

בפני:

כבוד הרשם גיא שני

המערער:

צבי תום צבעוני

נ ג ד

המשיבים:

1. דוק השקעות [1988] בע''מ

2. יוסף אמודאי

3. היועץ המשפטי לממשלה

בקשה לפטור מאגרה ועירבון

החלטה

מונחת לפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. הבקשה הוגשה במסגרת ערעור על החלטתו של כבוד רשם בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, השופט ח' ברנר, שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינו של המערער.

אפתח ואציין כי המערער הגיש בקשות דומות, לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון, בהליכים קודמים שיזם. בקשות אלה לא נתקבלו אם כי נמצא שיש מקום לקבוע סכומי אגרה ועירבון מופחתים. הטעם העיקרי שעמד ביסוד ההחלטות בעניינו של המערער הוא היעדר הוכחה מספקת לעניין מצבו הכלכלי. כך למשל ציינתי

ברע"א 2085/11 (החלטה מיום 16.3.2011):

ברור כי המבקש אינו יכול ואינו נדרש להציג מסמכים שאינם בנמצא, אך כאשר הוא נמנע מהגשת תיעוד שבוודאי אפשר להשיגוֹ – בקשתו חסרה. כך, למשל, המבקש אינו מצרף כל אסמכתא לכך שהוא מתגורר "על רצפתם של קרובי משפחה ומכרים" (כגון תצהיר של מי מאותם קרובים ומכרים), וכן אין תיעוד המוכיח כי סביבתו הקרובה אינה יכולה לסייע בגיוס כספי העירבון (ראו בש"א 9998/09 ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (טרם פורסם, 17.12.2009)). לשם דוגמה, המבקש בחר שלא לצרף מסמך כלשהו המוכיח את הטענות לגבי מצבו הכלכלי של אחיו (השרוי לפי הנטען בהליך של פשיטת רגל). עוד יצוין כי גם טענתו של המבקש בסעיף 24 לבקשה אינה ברורה, ואין כל תימוכין לכך שהמוסד לביטוח לאומי ממאן לסייע לו מן הסיבות המתוארות.

ראו גם החלטותיי ברע"א 2083/11 ורע"א 2084/11.

המערער הגיש ערעורים על החלטות אלה, וכבוד השופט ג'ובראן, שדחה את הערעורים, חזר ועמד על הכללים הנוהגים בכגון דא – כללים החלים על כל בעל-דין והמערער אינו יוצא מן הכלל:

חשוב להדגיש כי מי אשר מבקש שהציבור יממן באופן מלא את ההליך המשפטי בו הוא רוצה לנקוט או מי אשר רוצה לחשוף את בעל הדין שכנגד לסיכון כי יתקשה לגבות הוצאות, עליו נטל ההוכחה לקיומן של התנאים הקבועים בתקנות למתן פטור. המבקש שהקופה הציבורית תישא לבדה בהליכי משפטו צריך לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ביותר ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי בהתאם לדרישת התקנות... בדומה מי אשר רוצה לחשוף את בעל הדין שמנגד לסיכונים עליו לפרט באופן מלא את אפשרויותיו הכלכליות באמצעות תיעוד ומסמכים. כאמור במקרה דנן המערער לא עמד בנטל זה, ולא העמיד תשתית ראייתית מלאה ומפורטת על ידי ראיות אובייקטיביות בדבר מצבו הכלכלי הנטען בתצהירו. התצהיר הינו תנאי הכרחי, אך לא מספיק במקרה דנן (בש"א 3675/11, החלטה מיום 16.5.2011).

ובהחלטה נוספת, אף-היא בעניינו של המערער, הטעים כבוד השופט ג'ובראן:

המערער מבקש מבית המשפט כי יקבל בקשתו לפטור בהיעדר נתונים המלמדים על מצבו הכלכלי. טוב היה עושה, כפי שציין הרשם בצדק, לו היה המערער מצרף לבקשתו מסמכים התומכים בכך שהמוסד לביטוח לאומי מסרב לסייע לו או במצבם הכלכלי של בני משפחתו (בש"א 3351/11, החלטה מיום 8.5.2011).

חרף הדברים הברורים האלה, גם הפעם בחר המערער שלא לצרף לתצהירו תשתית ראייתית מלאה ואובייקטיבית, המבססת כדבעי את הטענה בדבר דלות כלכלית ובדבר היעדר יכולת להסתייע בסביבה הקרובה. גם הפעם נמנע מלצרף, למשל, תצהירים של מי מאותם קרובים ומכרים שעל רצפתם הוא מתגורר, לדבריו, וכן נמנע מלצרף מסמכים המעידים על פשיטת הרגל של קרוביו או על עמדת המוסד לביטוח לאומי בעניינו. המערער אף אינו מציע טעם מבורר מדוע אין באפשרותו להציג מסמכים אלה.

זאת ועוד, תנאי נוסף ומצטבר למתן פטור מתשלום אגרה הוא שההליך מגלה עילה, ולצורך פטור מהפקדת עירבון הדרישה אף מחמירה יותר – נדרש כי סיכויי ההליך יהיו טובים. במקרה שלפניי, לא שוכנעתי כי ערעור הפסלות מגלה עילה, לא כל שכן כי סיכוייו להתקבל טובים. המבחן לפסילת שופט הוא חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים (ראו סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). כפי שהובהר פעמים רבות, לעניין זה לא די בחוסר שביעות רצון של בעל-דין מהחלטותיו של בית המשפט או מאופן ניהול הדיון על-ידו, בין אם תחושה זו מוצדקת ובין אם לאו. לאור זאת, ולאחר עיון בהודעת הערעור, באתי למסקנה, לצורך הבקשה שלפניי, כי סיכויי ההליך נמוכים ואינם מצדיקים מתן פטור כמבוקש.

בשולי הדברים אציין כי המערער חוזר וטוען כי יש ליתן לו את הפטור המבוקש נוכח החלטה שנתקבלה בעניינו של בעל-דין אחר (בועז יונה). אלא שטענה זו כבר הועלתה בהליך קודם, ונדחתה על-ידי כבוד השופט ג'ובראן בהחלטתו בבש"א 3675/11:

עוד אדגיש כי טענתו של המערער כי יש ללמוד למקרה דנן מן ההחלטה שניתנה בע"א 11141/08 יונה נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 19.5.2009)) אינה מדויקת. ישנן הבחנות רבות בין הליך בקשת רשות הערעור במקרה דנן לבין ההליך הייחודי בהתאם לסעיף 78 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 שנדון בפרשת יונה. יתרה מכך, בכל הנוגע לפטור מאגרה נקבע באותה פרשה כי בהתאם לתקנות הוכח כי מתקיימים התנאים לפטור מאגרה, וכאמור תנאים אלו אינם מתקיים במקרה דנן.

לאור האמור, אין בידי להיעתר לבקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. אציין, כי המשיבים הגישו תגובה לבקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון, אך הם לא התבקשו לעשות כן, ולמסקנתי בדבר התוצאה הראויה בנסיבותיו של תיק זה באתי ללא צורך בקבלת תגובה. בנסיבות העניין תעמוד האגרה על סכום מופחת של 500 ₪, והעירבון על סכום מתון יחסית של 3,000 ₪. האגרה תשולם והעירבון יופקד תוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו, שאם לא כן יימחק ההליך או יידחה, לפי העניין, ללא הודעה נוספת.