עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 4862/11

 

 

 

 

 

 

 

בשם המבקשת: עו"ד אסף ביגר; עו"ד דנה שגיב;

 

 

עו"ד אפרים אופק אהרון

 

 

 

 

1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו (השופט א' זמיר), בה נדחתה בקשת המבקשת לגילוי מסמכים ספציפיים ולמתן מענה לשאלון.

 

 

 

 

רקע

 

 

 

 

2. להלן אפרט את הרקע הרלוונטי לבקשה שבפניי.

 

 

 

 

3. ביום 22.10.2007 הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי תביעה נגד המשיבות. עניינה של התביעה בהפרת התחייבויות חוזיות, הפרת חובות אמון, רשלנות ועשיית עושר שלא במשפט על ידי המשיבות, המחזיקות בידיהן שלא כדין - כך לטענת המבקשת - סכום של כ-18 מיליון ש"ח השייך למבקשת, ומסרבות להעבירו לידיה.

 

 

 

 

4. כך טוענת המבקשת בפתח כתב תביעתה: במשך כשישה עשורים גייסו המשיבות כספים מתורמים שונים ברחבי ארצות הברית ובמדינות נוספות, כנאמנים עבור המבקשת. מטרתן המוצהרת היתה, להעביר כספי תרומות למבקשת לצורך קידום פעילותה בישראל. אכן, במשך כשישה עשורים, היתה המבקשת הארגון שאליו הועברו מרבית כספי התרומות, על פי מפתח חלוקה שסוכם בין המעורבים בדבר. עד לפרוץ הסכסוך שבבסיס התביעה, התבססו מערכות היחסים בין הצדדים על מסורת ארוכת שנים של יחסי אמון ושיתוף פעולה.

 

 

 

 

על פי כתב התביעה, החל מראשית שנת 2005, בסמוך לפרוץ הסכסוך בין הצדדים, נמנעות המשיבות מלהעביר את מלוא כספי התרומות השייכים למבקשת, לטענתה. מדובר בכספים שגויסו עבור המבקשת בגין השנים 2004, 2005 ו-2006 (עד להשעיית היחסים בחודש ספטמבר 2006). עילות תביעה נוספות עניינן סירוב המשיבה 1 (להלן: אורט העולמי) לפרוע הלוואה שניתנה לה על ידי המבקשת; הימנעותן של המשיבות מלהעביר פירות שהצטברו בעשרות קרנות המנוהלות על ידן לטובת המבקשת; הימנעותה של אורט העולמי מלהעביר פירות שהצטברו בקרן המכונה "קרן מושינסקי" המנוהלת על ידה לטובת המבקשת; הימנעותה של המשיבה 2 (להלן: אורט אמריקה) מלהעביר סכום כסף אותו התחייבה להעביר למבקשת עבור בניין במכללת הרמלין.

 

 

 

 

5. בסעיף 54 לכתב התביעה עתרה המבקשת למתן חשבונות. זו לשון הסעיף:

 

 

 

 

"עליהן (המשיבות כאן – מ"נ) למסור לתובעת (המבקשת כאן – מ"נ) דין וחשבון מלא, מאומת בידי רואי חשבון שימונו לצורך כך על ידי בית המשפט הנכבד, של כל: (א) הכספים או התרומות האחרות מכל סוג שהוא שגויסו בשמה, עבורה או תוך שימוש בשמה של התובעת והכל, משנת 2004 ואילך; (ב) כל הקרנות שהכספים בהן או הפירות שלהן יועדו על ידי מקימי הקרנות עבור או לטובת התובעת או לטובת פעילותה; (ג) צוואות המוחזקות על ידה או על ידי מי מטעמה, אשר איזה מהמוטבים על פיהן הינה התובעת".

 

 

 

 

המבקשת מציינת, כי לאחר קבלת הדינים והחשבונות האמורים ועל פי האמור בהם, היא תעתור לתיקון כתב התביעה כדי לתבוע את הסכומים הנוספים המתבקשים מכך.

 

 

 

 

בקשת המבקשת לגילוי מסמכים ולמענה על שאלונים – הבקשה הראשונה

 

 

 

 

6. ביום 30.12.2010 הגישה המבקשת שתי בקשות לחיוב כל אחת מהמשיבות בגילוי מסמכים ובמתן מענה לשאלונים.

 

 

 

 

בחלקה של הבקשה שהופנה כלפי אורט אמריקה דרשה המבקשת פירוט לגבי 54 הקרנות המאוזכרות בסעיף 27 לכתב התביעה; פירוט הקרנות המוחזקות בין השנים 1988-2007 על ידי אורט אמריקה או מי מטעמה, אשר המוטב בהן היא אורט ישראל (בהתאם לנתונים שונים שאוזכרו בדרישת הגילוי); ורשימת כל הצוואות שהובאו לידיעת אורט אמריקה או מי מטעמה, בהתאם לנתונים מסוימים המופיעים בסעיף. כן עתרה המבקשת לגילויים של מסמכים המעידים על כך שהתורמים הסכימו לתחולת הדין האמריקאי על הקרנות.

 

 

 

 

עוד דרשה המבקשת את גילויים של המסמכים הבאים: תקציב אורט אמריקה לשנים 2007-1998; הדו"חות הכספיים של אורט אמריקה לשנים 2007-1998; כלל הפרוטוקולים של ישיבות הדירקטוריון של אורט אמריקה לשנים 2007-1998; תקציב אורט העולמי לשנים 2007-1998; כלל הפרוטוקולים של ישיבות הדירקטוריון של אורט העולמי לשנים 2007-1998; כלל הפרוטוקולים של ישיבות הוועדה הפיננסית של אורט העולמי לשנים 2007-1998; כלל הפרוטוקולים של ישיבות האקזקוטיבה של אורט העולמי לשנים 2007-1998; כלל הפרוטוקולים של ישיבות האופיסרס של אורט העולמי לשנים 2007-1998.

 

 

 

 

כן התבקש פירוט הסכומים שהעבירה אורט אמריקה לאורט העולמי בכל אחת מהשנים 2007-2000; מסמכים מכל סוג שהוא באשר לעצם ו/או אופן חלוקת כספי התרומות שהתקבלו אצלה מאורט אמריקה, בכל אחת מהשנים 2007-2000; כל המסמכים מכל מין וסוג שהוא המעידים כי כלל הכספים שאורט אמריקה הבטיחה לתורמים שיגיעו לאורט ישראל בין השנים 2007-1998, אכן הגיעו ליעדם; כל התכתובות בין אורט אמריקה לאורט ישראל, בקשר עם הסכומים שלא הועברו לאורט ישראל בשנים 2006-2004, בהתאם לתקציב אורט העולמי באותן שנים; כל התכתובות בין אורט אמריקה לבין אורט העולמי , בקשר עם הסכומים שלא הועברו לאורט ישראל בשנים 2006-2004, בהתאם לתקציב אורט העולמי באותן שנים.

 

 

 

 

עוד עתרה המבקשת לגילויים של כל המסמכים המעידים על העברת כספי תרומות המיועדים עבור אורט ישראל, לאורט העולמי בשנים 2007-1998. כן נדרשו כל ההסכמים בין אורט אמריקה לבין אורט העולמי, הקשורים להעברת כספי תרומות, לשנים 2007-1998, וכל ההסכמים בין אורט אמריקה לבין אורט ישראל, הקשורים להעברת כספי תרומות, לשנים 2007-1998.

 

 

 

 

כן עתרה המבקשת לגילוי מסמכים מצד אורט העולמי. בין היתר דרשה המבקשת את גילויים של כלל הפרוטוקולים של ישיבות הדירקטוריון של אורט העולמי, הוועדה הפיננסית של אורט העולמי, ישיבות האקזקוטיבה של אורט העולמי וישיבות האופיסרס של אורט העולמי, לשנים 2007-1998, וכן את כלל תקציבי אורט העולמי לשנים אלה. כן נדרשו מסמכים שעניינם דיווחים לתורמים, תדפיסי בנק ותכתובות. עוד התבקש פירוט הפרסומים של אורט העולמי בקשר עם גיוס תרומות עבור אורט ישראל או מוסדותיה. כן התבקש גילוי כל ההצעות לפרויקטים שהועברו באמצעות אורט העולמי לתורמים פוטנציאליים לשם גיוס תרומות עבור אורט ישראל או מוסדותיה. כן התבקש גילויים של מסמכים המעידים על סך הכספים שהעביר כל אחד מהארגונים המגייסים לאורט העולמי בשנים 2007-2000, לרבות פירוט הסכומים שהעבירה אורט אמריקה לאורט העולמי בשנים אלו. עוד התבקש פירוט הסכומים שהעבירה אורט אמריקה לאורט העולמי בין השנים 2007-2004, וגילויים של מסמכים המעידים על המועדים הספציפיים בהם בוצעה כל אחת מהעברות הכספים מאורט העולמי לכל אחד מארגוני אורט המדינתיים, במהלך שנים אלו (להלן גם: הבקשה הראשונה).

 

 

 

 

החלטת בית המשפט המחוזי מיום 10.3.2011 – ההחלטה הראשונה

 

 

 

 

7. במסגרת החלטת בית המשפט המחוזי מיום 10.3.2011 נדחתה ברובה בקשת המבקשת. בית המשפט נעתר לבקשה בדבר גילוי מסמכים המעידים על כך שהתורמים הסכימו לתחולת הדין האמריקאי על הקרנות. לעומתה, דחה בית המשפט את הבקשה למתן מענה לשאלונים, מעבר למענה שכבר ניתן. הבקשה הנוגעת לקרנות נדחתה אף היא. נקבע, כי אין הצדקה לחייב בגילוי קבוצות המסמכים בנוגע לקרנות ולצוואות, מאחר שמדובר בדרישות המנוסחות באופן גורף העלול לגרום להכבדה ממשית תוך פגיעה בפרטיותם של צדדים שלישיים (המוטבים בקרנות), ותוך עקיפת הסעד הסופי למתן חשבונות, המופיע בסעיף 54 לכתב התביעה.

 

 

 

 

הבקשה הנוגעת ליתר המסמכים המבוקשים נדחתה אף היא. בית המשפט קבע, כי דרישת גילויו של תקציב אורט אמריקה ודרישת גילויים של הדוחות הכספיים של אורט אמריקה הן בגדר תחליף לסעד למתן חשבונות. מתוך המסמכים המבוקשים על פני תקופה של כעשר שנים, ניתן יהיה לדלות נתונים המבוקשים במסגרת הסעד למתן חשבונות. בנוסף, הדרישה לגילוי "כלל הפרוטוקולים של ישיבות הדירקטוריון של אורט אמריקה לשנים 2007-1998" היא דרישה מכבידה ובלתי סבירה.

 

 

 

 

אשר לקבוצות המסמכים שהתבקשו בסעיפים 2.9-2.13, 2.16, 2.21 ו-2.24 קבע בית המשפט, כי גם הן הוגדרו באופן כוללני וגורף, ובכך יש כדי להצדיק דחיית הבקשה לגביהן. בנוסף, בחלק מדרישות הגילוי טמונה הנחה עובדתית שאינה בהכרח עולה בקנה אחד עם גרסתה, וגם מבחינה זו אין לחייבה בגילוי.

 

 

 

 

בכל הנוגע למבוקש בסעיפים 2.14 ו-2.15 – פירוט הסכומים שהעבירה אורט אמריקה לאורט העולמי בכל אחת מהשנים 2007-2000 ומסמכים מכל סוג שהוא הנוגעים לאופן חלוקת כספי התרומות שהתקבלו אצל אורט העולמי מאורט אמריקה בכל אחת מהשנים 2007-2000 – בית המשפט דחה המבוקש, תוך שקבע כי מדובר בדרישות כוללניות המתיימרות להפיק נתונים המבוקשים בסעד הסופי למתן חשבונות.

 

 

 

 

כן דחה בית המשפט את הבקשות שהופנו לאורט העולמי. אשר לפרוטוקולים שהתבקשו נקבע, כי דרישה זו חורגת ממסגרת התביעה, היא אינה רלוונטית, מכבידה ומהווה ניסיון לקבלת הסעד העיקרי של מתן חשבונות כבר במסגרת הליך הגילוי. יתר הבקשות נדחו בעיקר מן הטעם שיש בהן כדי לייתר את הסעד של מתן חשבונות, וכן מן הטעם שמדובר בדרישות כלליות ורחבות היקף (להלן: ההחלטה הראשונה).

 

 

 

 

8. על החלטה זו הגישה המבקשת ביום 9.5.2011 בקשת רשות ערעור (רע"א 3561/11). במסגרת הבקשה עמדה המבקשת על כך, שהגישה לבית המשפט המחוזי בקשה חדשה, עם דרישות "מצומצמות וממוקדות מאוד". לאור העובדה שהמבקשת הגישה בקשה חדשה לגילוי מצומצם, ולמעשה לא עמדה עוד על בקשתה הראשונה לגילוי מסמכים, הוריתי על מחיקת בקשת רשות הערעור. בסיום החלטתי הדגשתי, כי המבקשת "תוכל להעלות את כל טענותיה במסגרת בקשת רשות ערעור חדשה וככל שעסקינן בבקשה לגילוי מצומצם אך מובן הוא כי כל טענות המבקשת שמורות לה".

 

 

 

 

בקשתה החדשה של המבקשת בבית המשפט המחוזי

 

 

 

 

9. בבקשתה החדשה עתרה המבקשת לגילוי המסמכים הבאים, בחלקה של הבקשה שהופנה לאורט אמריקה:

 

 

 

 

"3.1 המסמכים המכוננים ו/או כל מסמך דומה אחר (ובכלל זה:charters, agreements or similar documentation) לגבי כל אחת ואחת מחמישים וארבע הקרנות הנזכרות בסעיף 27 לכתב התביעה ובנספחים י"ד וט"ו לכתב התביעה ואשר לגביהן מסר מר Peter Menikoff עדות בדיון שהתקיים ביום 16.3.2009 (עמ' 50-51 לפרוטוקול הדיון).

 

 

 

 

3.2 כל המסמכים הנוגעים לכספים רגילים (כאמור בסעיף 9 לכתב התביעה) שלא הועברו מטעם אורט אמריקה לאורט העולמי ו/או לאורט ישראל בהתייחס לתקציבים של אורט העולמי לשנים 2004 עד 2006, ובכלל זה: פרוטוקולים של ועדת הכספים, של הדירקטוריון ושל האקזקוטיבה של אורט העולמי ו/או של אורט אמריקה ו/או כל ועדה, מליאה או גוף אחר במסגרת אורט העולמי ו/או אורט אמריקה".

 

 

 

 

בסעיף 5 התבקשה אורט אמריקה להשיב בתצהיר ערוך בהתאם לטופס 9 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, על השאלות הבאות: 5.1 אילו מבין הקרנות אינן פעילות עוד? 5.2 בהתייחס לכל אחת מהקרנות האמורות – מתי הפסיקה הקרן את פעילותה? 5.3 מה היה הטעם להפסקת הפעילות?

 

 

 

 

10. בחלקה של הבקשה שהופנה לאורט העולמי דרשה המבקשת את גילויים של כל המסמכים הנוגעים לכספים רגילים, אשר לא הועברו מטעם אורט אמריקה לאורט העולמי או מטעם אורט העולמי לאורט ישראל, בהתייחס לתקציבים של אורט העולמי לשנים 2006-2004, ובכלל זאת – פרוטוקולים של ועדת הכספים ושל הדירקטוריון של אורט העולמי או של אורט אמריקה או כל ועדה במסגרת אורט העולמי או אורט אמריקה.

 

 

 

 

כן התבקש גילויים של התקציבים של אורט העולמי לשנים 2008-1999. שתי דרישות נוספות שנכללו בבקשה החדשה התייתרו, כפי שעולה מהחלטת בית המשפט המחוזי.

 

 

 

 

החלטתו של בית המשפט המחוזי בבקשה החדשה

 

 

 

 

 

 

11. בהחלטתו מיום 22.6.2011 דחה בית המשפט את בקשתה החדשה של המבקשת.

 

 

 

 

בכל הנוגע לבקשה שהופנתה כלפי אורט ישראל: באשר לסעיף 3.1 לבקשה קבע בית המשפט, כי זהות המוטב בקרנות הנאמנות היא נתון הנכלל במסגרת הנתונים הנתבעים בסעד למתן חשבונות, וממילא גילויים בשלב זה עלול לייתר את הסעד העיקרי האמור. בנוסף, טענות אורט ישראל בהקשר זה הן טענות שנועדו להשיג על מהות ההחלטה הקודמת, ולכן מקומן במסגרת הליך ערעורי, ולא בבקשה הנוכחית, הנסובה על טעמים אשר נדונו זה מכבר. בית המשפט הדגיש, כי אפשרות הפגיעה בפרטיותם של צדדים שלישיים אינה הטעם היחיד לדחיית הבקשה, ולכן אינו רואה לנכון להשתמש בתקנה 119 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. כן נקבע,כי העובדה שהמסמכים נשוא הדרישה הראשונה מצויים ביסוד המחלוקת בין הצדדים, אינה מצדיקה את גילויים, שעה שגילויים טעון הכרעה מקדמית במסגרת בירור השלב הראשון של התביעה למתן חשבונות.

 

 

 

 

אשר לבקשה בסעיף 3.2 קבע בית המשפט, כי הבקשה השניה אינה מצומצמת בהיקפה בהשוואה לדרישות הגילוי הקודמות, אלא מדובר בניסוח כוללני של דרישות הגילוי הקודמות, וכשם שלא היתה הצדקה להיעתר להן, כך גם אין הצדקה להיעתר לדרישה הנוכחית, מאותה סיבה. לפיכך, ככל שלאורט ישראל טענות נגדיות המצדיקות, לשיטתה, גילוי נתונים אלה, עליה להעלותן במסגרת הליך ערעור ולא במסגרת הבקשה הנוכחית.

 

 

 

 

אשר לבקשה בסעיפים 5.3-5.1, למתן מענה לשלוש שאלות נוספות, קבע בית המשפט כי היה על אורט ישראל לכלול השאלות בשאלון המקורי מטעמה, וכי אין להתיר באופן בלתי מוגבל את השלמת הליכי הגילוי.

 

 

 

 

12. בכל הנוגע לבקשה שהופנתה כלפי אורט העולמי: בית המשפט דחה הבקשה לגילוי כל המסמכים הנוגעים לכספים רגילים, כאמור בפסקה הראשונה לסעיף 10 לעיל, תוך שקבע, כי לא מדובר בדרישת גילוי מצומצמת, אלא ב"קיבוצם" של סעיפים מסוימים בדרישת הגילוי המקורית לכדי סעיף אחד בדרישת הגילוי הנוכחית. כן ציין בית המשפט, כי העובדה שנעתר לדרישות דומות שהועלו מצד אורט אמריקה אינה משליכה על תוצאת הדברים הראויה בבקשה הנוכחית, וזאת על רקע העובדה שאורט ישראל היא התובעת סעד למתן חשבונות, וכן בהתחשב בכך, שהבקשה הנוכחית אינה המקום הראוי להשיג על ההחלטה הקודמת. כן נדחתה הבקשה שפורטה בפסקה השניה לסעיף 10 לעיל. בית המשפט ציין, כי דרישה זהה כמעט לחלוטין נדחתה בהחלטה הקודמת, ואין הצדקה להיעתר לה כעת.

 

 

 

 

13. על החלטה זו של בית המשפט המחוזי נסובה בקשת רשות הערעור שבפניי.

 

 

 

 

דיון והכרעה

 

 

 

 

14. עיינתי בבקשה על נספחיה, וביניהם בבקשות שהוגשו לבית המשפט המחוזי ובתגובות להן, והגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, כפי שאפרט להלן.

 

 

 

 

15. כידוע, ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בהחלטותיה של הערכאה הדיונית בכל הנוגע לתחום סדרי הדין, לרבות החלטות שעניינן גילוי מסמכים. זאת למעט מקרים בהם המדובר בהחלטה העומדת בניגוד לדין או שיש בה כדי לגרום לעיוות דין לאחד הצדדים (רע"א 7834/08 רימר ובניו בע"מ נ' בן ארצי (לא פורסם, 6.4.2009); רע"א 266/88 סאן אינטרנשיונל לימיטד נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(2) 206 (1990)). באשר להחלטות הנוגעות לגילוי מסמכים נפסק לא אחת כי ערכאת הערעור לא תתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, אלא מקום שבו החלטתה אינה מתקבלת על הדעת או מתעלמת מנסיבות שהיה מקום להתחשב בהן (ראו למשל: רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט 54 (1995); רע"א 624/11 המוטרנות היוונית קתולית נ' נח'לה (לא פורסם, 15.3.2011)). כן נפסק, כי היקפו של צו גילוי מסמכים הוא עניין שבסדרי דין ובית משפט שלערעור ככלל לא ייטה להתערב בו (רע"א 9322/07 Gerber products company נ' חברת רנדי בע"מ (לא פורסם, 15.10.2008)). עניינה של המבקשת אינו נמנה עם המקרים החריגים לכלל אי ההתערבות, וכבר מטעם זה דין הבקשה להידחות.

 

 

 

 

16. מעבר לדרוש אוסיף, כי גם לגוף העניין לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי. אחת הסיבות העיקריות לדחיית בקשת המבקשת נעוצה בעובדה שהמבקשת עותרת במסגרת תביעתה לסעד של מתן חשבונות. כידוע, תביעה למתן חשבונות מתנהלת בשני שלבים: בשלב הראשון על התובע להוכיח קיומה של מערכת יחסים מיוחדת בינו לבין הנתבע, המצדיקה מתן חשבונות על רקע אותם יחסים. אחרי הגשת החשבונות מתחיל השלב השני של בירור החשבונות, אם התובע אינו מודה בנכונותם. בתום הבירור יוציא בית המשפט פסק דין, המחייב את הנתבע בסכום שבו הוא חייב לפי החשבונות (ראו: ע"א 5444/95 עמותת בני מוטרנות הגליל נ' הארכיבישוף סלום, פ"ד נא(4) 811 (1997); ע"א 85/83 פרופ' אברהם בניאל נ' תמ"י מכון למחקר ולפיתוח בע"מ, פ"ד מב(3) 606 (1988)).

 

 

 

 

במקרה דנן עותרת המבקשת, בין היתר, במסגרת הסעד למתן חשבונות, לקבל דין וחשבון מלא בנוגע ל"כל הקרנות שהכספים בהן או הפירות שלהן יועדו על ידי מקימי הקרנות עבור או לטובת התובעת או לטובת פעילותה". גילוי "המסמכים המכוננים" בנוגע לקרנות, המבוקש בשלב זה, עלול לחפוף, ולו חלקית, למבוקש במסגרת הסעד למתן חשבונות הכלול בסעיף 54 לכתב התביעה. זאת, כאשר התביעה מצויה בשלביה המקדמיים, וטרם הוכחה התשתית המקימה את הזכות הנטענת לקבלת הכספים שבקרנות. כפי שקבע בית המשפט המחוזי בהחלטתו, גילויים של מסמכי הקרנות טעון הכרעה מקדמית במסגרת בירור השלב הראשון של התביעה למתן חשבונות. המבקשת טוענת בפניי, כי קיימים יחסי קרבה בינה לבין המשיבות, המצדיקים את הגילוי המבוקש. אלא, שבית המשפט המחוזי טרם הכריע בטענות אלה, וערכאת הערעור אינה המקום להכריע בהן לראשונה. לא מצאתי בסיס, אפוא, להתערבות בהחלטתו של בית המשפט המחוזי בשלב זה.

 

 

 

 

יצוין, כי טענת המבקשת, לפיה היא המוטב בקרנות המדוברות או בחלקן, מוכחשת על ידי המשיבות בכתבי ההגנה מטעמן. המסמך שצורף כנספח י"ג לכתב התביעה, המובא כדי לתמוך בטענות המבקשת בעניין זה, אינו מקובל על אורט אמריקה, שטוענת כי לא ברור טיבו וחולקת גם על תוכנו. בירורים מסוג זה מקומם בערכאה הדיונית ולא בבית משפט זה, במסגרת הליך של בקשת רשות ערעור.

 

 

 

 

17. באשר ליתר המסמכים, שגילויים התבקש בסעיף 3.2 לבקשה החדשה: בית המשפט המחוזי קבע, כי בקשה זו אינה מצומצמת ביחס לבקשה הראשונה, כפי שנטען על ידי המבקשת, אלא מדובר בניסוח כוללני של הדרישות הקודמות; כשם שלא היתה הצדקה להיעתר לדרישות הגילוי הקודמות, כך אין הצדקה להיעתר לדרישת הגילוי הנוכחית, מאותם טעמים. לפיכך נקבע, כי ככל שלמבקשת טענות נגדיות המצדיקות, לשיטתה, גילוי נתונים אלה, עליה להעלותן במסגרת הליך ערעורי ולא במסגרת הבקשה הנוכחית.

 

 

 

 

במסגרת החלטתו הראשונה קבע בית המשפט המחוזי, כי דרישת גילויו של תקציב אורט אמריקה וגילויים של הדוחות הכספיים של אורט אמריקה היא בגדר תחליף לסעד למתן חשבונות, וכי מתוך המסמכים המבוקשים על פני תקופה של כעשר שנים, ניתן יהיה לדלות נתונים המבוקשים במסגרת הסעד למתן חשבונות. בבקשה החדשה עדיין מבוקש לחשוף מסמכים המתייחסים לתקציבים של אורט אמריקה, ובכללם פרוטוקולים של ועדת הכספים ושל גופים נוספים. כפי שקבע בית המשפט המחוזי בהחלטתו הראשונה, חשיפת מסמכים אלה עלולה להוביל לחשיפת נתונים המבוקשים במסגרת הסעד למתן חשבונות. הדברים האמורים בסעיף 16 דלעיל נכונים גם כאן; בית המשפט המחוזי טרם הכריע בשלב הראשון בתביעה למתן חשבונות. אין מקום שבית משפט זה יעשה כן לראשונה. לפיכך, דין טענות המבקשת להידחות גם בעניין זה.

 

 

 

 

18. כן לא מצאתי מקום להתערבות בהחלטתו של בית המשפט המחוזי בנוגע לשלוש השאלות הנוספות שביקשה המבקשת להפנות למשיבות. המבקשת שלחה למשיבות שאלון ארוך, הכולל כמעט מאה שאלות, המורכבות משאלות משנה. בית המשפט אף העיר בהחלטתו הראשונה, כי אילו הדבר היה מתבקש, ייתכן והיה מקום לפסול את השאלון מחמת ארכו. בבקשה החדשה ביקשה המבקשת להוסיף שלוש שאלות על אלה. בנסיבות אלה, לא מצאתי טעם להתערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי שלא לאפשר שאלות נוספות, החלטה שמטרתה לתחום את הליכי הגילוי ולא לאפשר להמשיכם באופן בלתי מוגבל. אעיר בהקשר זה, כי לעתים – תפסת מרובה לא תפסת.

 

 

 

 

19. לא מצאתי הצדקה להתערבות בהחלטתו של בית המשפט המחוזי בנוגע לדרישה שהופנתה לאורט העולמי, מטעמי בית המשפט המחוזי.

 

 

 

 

20. אסיים בהערה ביחס להתנהלותה של המבקשת. המבקשת הגישה לבית המשפט המחוזי בקשת גילוי מסמכים גורפת וכוללנית. לאחר שבקשה זו נדחתה, ובמקביל להגשת בקשת רשות ערעור לבית משפט זה, פנתה המבקשת בבקשה חדשה ו"מצומצמת" לבית המשפט המחוזי. הבקשה החדשה נחזית כניסיון לעריכת "מקצה שיפורים" בבקשה המקורית. המבקשת אף ציינה בבקשתה החדשה, ביחס לאחת מדרישותיה, כי היא "נותנת מענה הולם להסתייגויות שנכללו בהחלטה (הראשונה – מ"נ)". בהתנהלותה זו גרמה המבקשת לטורח כפול ומיותר הן למשיבות והן לבית המשפט.

 

 

 

 

21. לאור כל האמור, בקשת רשות הערעור נדחית. משלא התבקשה תשובת המשיבות בהליך זה, אין צו להוצאות.

 

 

 

ניתנה היום, כ"ה בכסלו תשע"ב (21.12.2011).

 

 

 

 

_________________________

 

 

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11048620_C05.doc צנ

 

 

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il