עורך דין רשלנות רפואית- עורכי דין - פסק דין : 4817/11

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

1. מונחת לפני בקשה שנייה להארכת מעצרו של המשיב מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.

 

 

 

 

2. ביום 5.7.2010 הוגש נגד המשיב וחמישה נאשמים נוספים כתב אישום, במסגרתו מיוחסות למשיב ביצוען של 20 עבירות שעניינן קשירת קשר לביצוע פשע, מסחר ברכב גנוב, פריצה לרכב, גניבת רכב, התחזות כאדם אחר, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ושיבוש מהלכי משפט.

 

 

 

 

על פי הנטען בכתב האישום, עולה הסיפור העובדתי הבא. בחמישה עשר מועדים שונים בשנת 2010, פרצו וגנבו המשיב בצוותא עם חלק מהנאשמים הנוספים כלי רכב שונים. בחלק מאותם המקרים, התחזה המשיב בפני נציגי חברות "איתוראן" ו"פויינטר" כבעלי הרכבים הגנובים. עוד מצוין כי בחלק מהמקרים מכר המשיב את הרכבים שנגנבו לאחד הנאשמים האחרים.

 

 

 

 

3. עם הגשת כתב האישום, הגישה המדינה בקשה להורות על מעצרו של המשיב והנאשמים האחרים עד תום ההליכים. בהחלטה מיום 7.10.2010 קבע בית המשפט המחוזי כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המעשים המיוחסים למשיב, וכן כי קיימת עילת מעצר, שעניינה חשש להתחמקות מהליכי שפיטה או מריצוי עונש מאסר. בדיון מיום 19.10.2010 נדחו חלופות המעצר שהוצגו על ידי המשיב, נוכח מאסר על תנאי בר הפעלה התלוי ועומד כנגדו, והמסוכנות הרבה העולה מהתנהגותו. ביום 4.4.2011 האריך בית משפט זה (כב' השופטת א' חיות) את מעצרו של המשיב בתשעים ימים, החל מיום 5.4.2011, תוך שהוא מורה לבית המשפט המחוזי להגביר ככל הניתן את קצב שמיעת התיק. יודגש כי במסגרת החלטה זו, הוחלט בהסכמת הצדדים על הזמנת תסקיר מעצר לגבי נאשמים 2-3 בכתב האישום (להלן: "נאשמים 2-3") – כאשר קודם לכן שוחררו יתר הנאשמים לחלופת מעצר. בעקבות התסקיר, שוחררו נאשמים 2-3 לחלופה.

 

 

 

 

4. לטענת המבקשת, היקף העבירות המיוחסות למשיב מלמד על מסוכנותו הגבוהה. המשיב הפך את פעולתו העבריינית למעין מקצוע. הודגש עברו הפלילי המכביד של המשיב, והעובדה כי הוא היה המוציא והמביא, והגורם הדומיננטי בעבירות המיוחסות בכתב האישום. צוין כי ההליך אמנם מתמשך, ואולם נוכח הצהרת בא-כוח המשיב, קיימת אפשרות לסיום התיק בהקדם.

 

 

 

 

בא-כוח המשיב מתנגד לבקשה. נטען כי המשיב מופלה לרעה ביחס לנאשם 2, שחלקו במעשים אינו פחות. הוסף כי על אף הוראת בית משפט זה לעיבוי הדיונים בתיק, לא נעשה דבר בהקשר זה. לגופו של עניין נטען כי בתיקים מסוג זה יש מקום לשקול ביתר אהדה שחרור לחלופת מעצר, וכן כי על אף עברו המכביד לכאורה של המשיב, מעולם לא הושת עליו עונש מאסר. הודגש כי קיימת חלופת מעצר ראויה, אשר יש לשקול במיוחד כאשר סיום המשפט אינו נראה באופק.

 

 

 

 

5. שני שיקולים עיקריים מצויים בבקשה להארכת מעצר מעבר לתשעים יום. האחד – מסוכנותו לכאורה של המשיב, והאחר – קצב שמיעת המשפט. בענייננו, המסוכנות שנקבעה נותרה על כנה. הדגש בעניין אינו על מהות העבירות המיוחסות למשיב, אלא היקפן, נסיבותיהן ועברו הפלילי. אף באשר לשיקול של קצב שמיעת המשפט, לא ניתן להתעלם במסגרת בקשה זו שבמהלך התקופה הרלוונטית שלאחר בקשת הארכת המעצר הקודמת, התקיימו לפני בית המשפט המחוזי חמישה דיונים. עם זאת, נקבע רק דיון אחד נוסף מעבר לחמשת התאריכים האמורים. זאת על אף החלטת השופטת א' חיות, הכוללת הוראה לבית המשפט המחוזי: "לבחון אפשרות לעיבוי לוח הדיונים בתיק וכן לעיבוי שעות הדיון בכל תאריך שיקבע לשמיעת הוכחות באופן שיאפשר קידום שמיעתו לקראת סיום". החלטה זו ניתנה כאשר קבועים היו מכבר חמשת הדיונים אשר התנהלו בתקופה ההארכה האחרונה של שלושה חודשים. ונניח שניתן להשלים עם אי הוספת תאריכים נוספים ביחס להארכה הנדונה, משום שבכל זאת נשמעו חמישה דיונים בתקופה האחרונה - הרי ככל שהמדינה תהיה מעוניינת להאריך פעם נוספת את תקופת המעצר, ראוי כי תפנה לבית המשפט המחוזי בבקשה לקביעת מועדים נוספים.

 

 

 

 

מעבר לכך, קיימת נקודה נוספת. הסניגור מסתייג מהמשך מעצרו של המשיב על בסיס אפליה לעומת נאשמים 2-3, ובעיקר נאשם 2, אשר שוחררו לחלופה. הגם והחלטת השחרור בעניינם ניתנה לפני למעלה מחודש, בקשה לעיון חוזר בעניינו של המשיב טרם הוגשה. נראה שעל פי הפרקטיקה המקובלת, ובנסיבות העניין, מוטב שהטענה תישמע במסגרת עיון חוזר, תוך מתן הזדמנות לבית המשפט המחוזי לומר את דברו. אין בהתוויית דרך זו משום סתירה להחלטה לקבל את בקשת המדינה להארכת המעצר בתשעים ימים נוספים. כאמור, עילת המסוכנות קיימת והמשפט אכן התקדם בתקופה האחרונה. באשר לטענת האפליה, אף לא שמעתי את טענות הצדדים באופן מלא, והעניין לא נבדק. אם סבור הסניגור שטענה זו ראויה וחזקה, יש מקום שהעניין ידון במסגרת הראויה. אין בכך הבעת עמדה אם יש מקום לקבל טענה כזו אם לאו, אלא שניתן לדון בה לגופה.

 

 

 

 

6. סוף דבר, מעצרו של המשיב יוארך מיום 4.7.2010 בתשעים ימים, או עד למתן פסק דין בעניינו בת"פ 2009-07-10 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, הכל לפי המוקדם.

 

 

 

 

ניתנה היום, א' בתמוז התשע"א (3.7.2011).

 

 

 

 

 

 

_________________________

 

 

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11048170_Z01.doc עק

 

 

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il