עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 1939/11

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

1. מונחת לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית-המשפט המחוזי בחיפה (כבוד סגנית הנשיאה ש' וסרקרוג וכב' השופטים ב' טאובר וא' טובי) בע"א 16305-11-10 28047-02-10 אשר קיבל את ערעור המשיבים כאן והפחית את שיעור הפיצויים שנפסקו בערכאה הדיונית בגין הפרת חוזה שכירות.

 

 

 

 

2. המשיבים הגישו נגד המבקשים תביעה בגין הפרת חוזה שכירות שנחתם בין הצדדים להשכרת מבנה בחלקה 75 גוש 1082 רחוב פיקא 6 בחיפה (להלן: הנכס). במסגרת תביעה זו דרשו השבת הוצאות ופיצוי בגין אובדן רווחים. המבקשים הגישו תביעה שכנגד בנימוק של הפרת החוזה. המחלוקת נסובה סביב ייעוד הנכס המושכר. נטען כי משיבה 1 חתמה עם המשיבים 2 ו-3 הסכם שכירות להשכרת הנכס והפעלת מסעדה בו. ברם, לאחר שהשקיעה כספים רבים בנכס, קמה התנגדות מצד השכן להקמת מסעדה במושכר מהטעם ששימוש זה חורג מהשימוש המותר בתב"ע. כמו-כן, התנגד גם לשימוש חדר המדרגות ברכוש המשותף לצורך כניסתם ויציאתם של ספקים. הוצא היתר בנייה למושכר. אין מחלוקת בין הצדדים שתקופת השכירות לא הושלמה.

 

 

 

 

בית המשפט השלום סקר את עיקרי ההסכם ודחה את טענותיה של משיבה 1. בפסק הדין הודגש שהתחייבויותיה של משיבה 1 היו ברורות ויחסי הכוחות בין הצדדים מבחינת "ידע ויכולת" הם שווים. משיבה 1 היא זו שהפרה את ההסכם. על כן, דחה בית משפט השלום את תביעתה וקיבל את התביעה שכנגד. נקבע כי על משיבה 1 לשלם פיצוי בגין הפסד שכירות; פיצוי מוסכם; הפסד שכירות מהדיירת הקודמת ופיצוי בגין שכירות שירותי אדריכלות לצורך הוצאת היתר. נדחו הטענות בנוגע לנזקים למושכר בנימוק שמדובר במושכר שנמצא במשך תקופה ארוכה בשלדי שיפוץ ושינוי ושאין זה ברור מי מהצדדים אחראי למצב המושכר. על פסק דין זה הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי.

 

 

 

 

בפסק דינו, קבע בית המשפט המחוזי כי הפיצוי שנפסק על ידי בית משפט השלום לא נתן ביטוי כלל לאופן התנהלותם של המבקשים בכל הנוגע לחובת הגילוי, לרבות חובתם להקטנת הנזק. עוד נקבע, כי לא היה מקום להתעלם מן העובדה שרק בחודש ינואר 2009 ניתן היתר, ולמעשה נמנעה האפשרות מהמשיבים לבצע עבודות שיפוץ במסעדה במהלך תקופת השכירות, לפחות במשך תקופה של 6 חודשים. התנגדות השכן הייתה ידועה למבקשים במועד החתימה על החוזה וננקטו הליכים פליליים בקשר לבנייה לא חוקית. היה מקום להביא מידע זה לידיעת המשיבים עובר לאותו מועד. עוד נקבע, כי יש לקחת בחשבון שבשיעור הפיצוי שנקבע על ידי בית משפט קמא היו רכיבי נזק כפולים "ואף מיותרים". כך למשל, ניתן פיצוי בגין פינוי מוקדם של דיירת קודמת, ניתן פיצוי מוסכם בנוסף לפיצוי מלא בגין כל שנת השכירות. זאת, למרות שלא היה שימוש במושכר ולא נבחנה אפשרות בדבר המועד בו ניתן היה להשכיר את המושכר לאחר. בית המשפט המחוזי קבע כי סכום הפיקדון שהופקד יועבר לידי ב"כ המבקשים על חשבון הסכום שהופקד.

 

 

 

 

3. בבקשה שלפניי טוענים המבקשים כי שגה בית המשפט המחוזי "עת לא נימק את פסק דינו בכלל ואף לא אחת מקביעותיו בפסק דינו". עניין זה מנוגד לדרישות הדין. עוד משיגים המבקשים על קביעותיו העובדתיות של בית המשפט. לטענתם, לא נפל כל דופי בהתנהלותם מול המשיבים. בית המשפט המחוזי התעלם מהסכם השכירות שנחתם בין הצדדים לפיו הוצאת ההיתר בנייה היא באחריותם של המשיבים ומשכך אין משמעות לעובדה שרק בחודש ינואר 2009 נתאפשר להם לבצע עבודות שיפוץ במסעדה. עובדת התנגדות השכן הייתה ידועה גם למשיבים בעת מעמד החתימה על ההסכם.

 

 

 

 

4. לאחר שעיינתי בבקשה ובפסקי הדין של הערכאות הקודמות, הגעתי למסקנה, כי דין הבקשה להדחות. בקשת רשות ערעור כשמה כן היא. אין ערעור בזכות. על העותר להרשות לו לערער לשכנע את בית המשפט שקיימת הצדקה לדון בעניין מסוים לגופו כאשר החוק אינו מחייב זאת. אין בבקשה זו כדי להצדיק מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". עיקרי הטיעון של הצדדים היו מונחים לפני בית המשפט וכן התנהל דיון לו היו שותפים הצדדים. אכן, מוטב היה אם בית המשפט היה מבסס את החישוב האריתמטי אותו ביצע, אולם במקרה דנא ניתן היה להסתפק בשקלול רכיבי הנזק, אשר אליהם התייחס: מניעת אפשרות מהמשיבים לבצע עבודות שיפוץ במסעדה לפחות בחלקה הראשון של תקופת השכירות (לפחות 6 חודשים); רכיבי נזק כפולים; אי הקטנת הנזק; הפרת חובת הגילוי; הוצאות משפט ושכ"ט. הקביעה של בית המשפט המחוזי לפיה המידע על התנגדותו של השכן הועבר לידי המשיבים "רק לאחר שהוסף הנספח על ידי הצדדים" היא ממצא עובדתי שנקבע לאחר דיון שהתנהל בין הצדדים בפני בית המשפט ואין להתערב בו. יצוין, כי הנספח צורף להסכם 4 חודשים לאחר מועד החתימה על ההסכם. לכך יש להוסיף את ההליכים הפליליים שננקטו בקשר לבנייה בלתי חוקית ולעובדה זו אין זכר בפסק דינו של בית משפט השלום. אי מילוי חובת הגילוי על ידי המבקשים משליך על הקטנת הנזק. עוד יצוין, שאין מקום לפסוק פיצוי מוסכם באופן היוצר כפל פיצוי. מסקנה משפטית זו מיושמת על קביעה עובדתית של בית המשפט שאין להתערב בה.

 

 

 

 

5. הבקשה נדחית. בהתחשב בנימוקי הבקשה, אין צו להוצאות.

 

 

 

 

 

 

ניתנה היום, י"א בתמוז התשע"א (13.7.2011).

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בעת תביעת ביטוח חיים או אובדן כושר עבודה, יש לפנות אל עורך דין ביטוח. בתחום תביעות ביטוח, עורכי דין ביטוח עובדים על בסיס אחוזים מהתשלום אותו הם משיגים ללקוח, בדומה לתחום רשלנות רפואית

 

_________________________

 

 

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11019390_Z02.doc נה

 

 

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il