עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 1895/12

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

1. בכתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים, מיוחסות למשיב (יליד 1940) עבירות אינוס, מעשה מגונה וניסיון למעשה מגונה שביצע, לכאורה, בארבע מתלוננות קטינות במספר אירועים שהתרחשו בין השנים 2002-1996. בתמצית יצוין כי המשיב עבד כמוכר בקיוסק במועדון ילדים במנזר בעיר העתיקה בירושלים, והמתלוננות שבהן ביצע לכאורה את זממו היו ילדות רכות בשנים שביקרו במועדון.

 

 

2. בד בבד עם הגשת כתב האישום, ביקשה המדינה לעצור את המשיב עד תום ההליכים, ולחלופין – בקשה לשחררו בתנאים מגבילים למעצר בית מלא בבית אחותו. בהסכמת המשיב, הורה בית המשפט המחוזי (כב' השופט א' רומנוב) על מעצרו עד תום ההליכים, בכפוף לזכותו להגיש בקשה לעיון חוזר ככל שישתנו הנסיבות. ביום 25.12.2011, ולאחר שהחליף ייצוג, הגיש המשיב בקשה לעיון חוזר בהחלטת המעצר. נטען כי נוכח גילו ומצבו הרפואי, בשילוב הסכמתה העקרונית של המדינה לשחררו לחלופת מעצר (כפי שנעשה בשלב החקירה), יש לשחררו למעצר בית בביתו בעיר העתיקה בפיקוח אשתו. לבקשת המדינה, הורה בית המשפט על הגשת תסקיר מעצר לפני בחינת הבקשה לעיון חוזר. שירות המבחן לא המליץ על שחרור המשיב לחלופה המוצעת. שירות המבחן העריך כי היבטים שונים בהתנהגותו של המשיב ונסיבות ביצוע העבירות המיוחסות לו מצביעים על סיכון ניכר להישנות התנהגות בעייתית מצידו. כמו-כן, צוין כי לא ניתן לשחרר את המשיב לחלופת מעצר במיקום המוצע, בשל הקרבה למקום מגוריהן של המתלוננות. על אף התרשמות חיובית מזוגתו של המשיב, העריך שירות המבחן כי היא אינה מבינה את חומרת מצבו והעבירות המיוחסות לו, והביע ספק בדבר יכולתה לשמש כמפקחת אפקטיבית. שירות המבחן לא שלל אפשרות של שחרור המשיב לחלופת מעצר המרוחקת גיאוגרפית ממקום מגורי המתלוננות. בית המשפט דחה את הבקשה בקובעו כי קיימת תשתית ראייתית מספיקה לביסוס המעשים המיוחסים למשיב וכי קיימת עילת מעצר בעניינו, הן בשל מסוכנות הן בשל חשש לשיבוש הליכי משפט. החלופה המוצעת – מעצר בית בביתו בעיר העתיקה – נשללה בשל קרבתה למקום מגוריהן של המתלוננות בתיק.

 

 

 

 

3. ביום 28.2.2012 הגיש המשיב בקשה לעיון חוזר "לשחרור זמני לצורך בדיקה רפואית". לדברי בא-כוח המשיב, מצבו הרפואי של שולחו התדרדר במהלך מעצרו, והתנהגותו אינה כתמול שלשום. בבקשה נטען כי קיים חשש שמא עבר המשיב אירוע מוחי, שיעמיד בספק את מסוגלותו לעמוד לדין. ב"כ המשיב ביקש לשחררו לפרק זמן של מספר ימים, לשם בדיקתו בידי רופא מומחה בתחום הנוירופסיכיאטריה שיערוך חוות דעת בנוגע למצבו המנטאלי. חלופת המעצר שהוצעה לשם כך היא ב"בית אברהם", בית הארחה בשכונת ראס אל-עאמוד, בניהולה של הכנסייה. המדינה התנגדה לבקשה, בטענה כי אין ראשית ראייה לכך שהמשיב עבר אירוע מוחי, וממילא המסגרת המתאימה לערוך לו בדיקות היא במסגרת הרפואית שמציע שירות בתי הסוהר.

 

 

 

 

4. בית המשפט המחוזי (כב' השופט א' רומנוב) נעתר לבקשה והורה על שחרור המשיב לחלופת המעצר בבית ההארחה לתקופה של ארבעה ימים, בפיקוח מלא של זוגתו, שממנה יוכל לצאת לבדיקות במרפאתו של הרופא המומחה בליווי זוגתו ובתו. בית המשפט ציין כי מלכתחילה לא שללה המדינה אפשרות של שחרור המשיב לחלופת מעצר, אלא שהחלופה שהוצעה – בעיר העתיקה, בקרבת מקום מגוריהן של המתלוננות – לא נמצאה מתאימה, ולא עלה בידו להציע חלופה הולמת קבועה מחוץ לעיר העתיקה בשל חוסר יכולת כלכלית לשכור דירה. בית המשפט סבר כי מטרת היציאה – לשם בדיקות רפואיות לצרכי משפטו – היא משנית, בציינו כי אילו הייתה מוצעת החלופה הנוכחית כחלופה קבועה, סביר להניח שהיה מוכן לשחרר אליה את המשיב.

 

 

 

 

5. מכאן הערר שלפניי. המדינה טוענת כי "מטרת היציאה" איננה שאלה משנית, אלא הטעם המרכזי שעל בית המשפט לבחון בבואו להכריע בבקשה כגון זו שהגיש המשיב. לדבריה, אין טעם ענייני לשחרר את המשיב לשם בדיקות רפואיות, שעה שהוא זוכה לטיפול רפואי במסגרות הרפואיות של השב"ס, מה גם שקיימת בנהלי השב"ס אפשרות לקבל "חוות דעת נוספת" על חשבונו של הנאשם, בין כתלי מתקן הכליאה. עוד היא מציינת כי קצינת רפואה ראשית בשב"ס מסרה כי המשיב לא פנה לגורמי הרפואה בכלא בטענות נוירולוגיות כלשהן, ואין כל אינדיקציה לקיומו של מצב חירום רפואי. עוד מלינה המדינה על הערתו של בית המשפט כי היה מוכן לשחרר את המשיב לחלופת המעצר המוצעת באופן קבוע, אילו היה הדבר מתאפשר למשיב מבחינה כלכלית. לדבריה, החלופה המוצעת אינה עולה בקנה אחד עם הערכת שירות המבחן בתסקיר המעצר, הן בשל קרבתה הגיאוגרפית לעיר העתיקה, הן בשל קביעת שירות המבחן כי זוגתו של המשיב אינה מתאימה לתפקיד מפקחת.

 

 

 

 

6. בדיון שהתקיים לפניי, סמך ידיו בא כוח המשיב על החלטת בית המשפט המחוזי. לדבריו, מטרת הבדיקה אינה טיפולית, כי אם לצורך קביעת כשירות המשיב לעמוד לדין לפי סעיף 170 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982. עוד נטען כי הרופא המומחה אינו יכול לבצע את הבדיקה בין כתלי המעצר משום ששירות בתי הסוהר אינו ערוך לספק את האמצעים הדרושים לו כדי להכין חוות דעת מקצועית כנדרש. החלופה בבית ההארחה עונה על הקריטריונים לחלופה ראויה מכיוון שהיא מחוץ לעיר העתיקה בירושלים. בא כוח המשיב מדגיש את גילו המבוגר של שולחו (72), ומצבו הבריאותו הקשה, מציין כי האירועים נושא כתב האישום התרחשו לפניו יותר מעשור, ומפנה לערבויות הכספיות המשמעותיות שהופקדו כתנאי לשחרור (60,000 ש"ח).

 

 

 

 

7. לאחר שעיינתי בהחלטות בית המשפט המחוזי ושמעתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערר להידחות.

 

 

ככלל, מקובלת עליי עמדת המדינה כי טענה בדבר צורך בבדיקה רפואית אינה – כשלעצמה – בגדר עילה לשחרור בערובה. שירות בתי הסוהר מסוגל לספק לנאשם עציר טיפול רפואי הולם, ולבצע את כל הבדיקות הנדרשות. כפי שציינה באת כוח המדינה, נהלי השב"ס אף מאפשרים הזמנת רופאים פרטיים לשם עריכת בדיקות רפואיות, על חשבון העציר, בין כתלי בית הסוהר. בצד האמור, יש לבחון את נסיבותיה הקונקרטיות של כל בקשה.

 

 

 

 

בנסיבות שלפנינו, לא מצאתי להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי, שסבר כי בנסיבות שבהן המדינה לא שללה שחרורו של המשיב לחלופה מתאימה, ניתן לשחררו לפרק זמן מוגבל לחלופה המוצעת הנמצאת מחוץ לעיר העתיקה (מקום מגוריהן של המתלוננות בתיק) לצורך הכנת חוות דעת שתסייע למשיב בהגנתו. ודוקו – נוטה אני לקבל את טענת המדינה לפיה החלופה המוצעת אינה יכולה להוות חלופה קבועה – בין היתר, משום שאין בינה לבין מקום מגורי המתלוננת מרחק משמעותי, כפי המלצת שירות המבחן, וכן נוכח המסקנה בתסקיר בדבר הקושי בפיקוח אפקטיבי מצד זוגתו של המשיב לאורך זמן. להשקפתי, לפני שחרורו לחלופה "גבולית" כמו זו המוצעת, יש לשקול הגשת תסקיר משלים שיבחן הן את שאלת ההשפעה על המתלוננות, הן את הסיכון להישנות ההתנהגות העבריינית מצידו של המשיב ומסוגלות המפקחים המוצעים. בצד האמור, שעה שמדובר בשחרור לפרק זמן מוגבל ותחום, על רקע נסיבות המקרה שתוארו, ונוכח התרשמותו של בית המשפט המחוזי שמלווה את עניינו של המשיב לאורך זמן, בדבר התאמתה של החלופה, לא ראיתי להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי. זאת, בכל שאמור בפרק הזמן המוגבל הנקוב בהחלטה.

 

 

 

 

הערר נדחה אפוא.

 

 

ניתנה היום, ‏י"ב באדר התשע"ב (‏6.3.2012).

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

_________________________

 

 

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 12018950_M02.doc נב

 

 

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il