עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 166/11

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בעש"א 3251-07 מיום 7.12.10 (כבוד השופטת י' שטופמן), אשר דחה את ערעורם של המבקשים על החלטת רשמת ההוצאה לפועל בראשון לציון (כבוד הרשמת ט' אוסטפלד-נאוי) מיום 25.7.07.

 

 

 

 

1. בשנת 1998 נטלו המבקשים, בני הזוג פורת, שתי הלוואות מהמשיבה, מנורה חברה לביטוח בע"מ, לצורך מימון רכישת בית. בסוף שנת 2002 פנה המבקש 1 למשיבה וביקש להפסיק את תשלומי ההחזרים החודשים למשך כחצי שנה בשל קשיים כלכליים. המשיבה נענתה לבקשתו ועצרה את גביית התשלומים. כשבעה חודשים לאחר מכן, ומאחר שהמבקשים לא פרעו את החוב שבפיגור, פנתה אליהם המשיבה בדרישה לפירעון מיידי של מלוא סכום ההלוואה, לרבות כל התשלומים הנלווים לה. מייד בסמוך לכך, פנה במכתב למשיבה סוכן הביטוח של המבקשים לו צירף הוראת קבע תקפה לתשלומי ההלוואה השוטפים וכן שיק לתשלום חלק מהסכום שבפיגור. אולם, לאחר שהמבקשים לא עמדו בהסכם ההלוואה ולא שילמו את חובותיהם, פתחה המשיבה בשנת 2006 תיק הוצאה לפועל לגביית מלוא חוב ההלוואות, זאת לאחר שלטענתה סך התשלומים שלא נפרעו, בתוספת ריבית הפיגורים, עלה על 10% מיתרת חוב ההלוואה.

 

 

 

 

2. בהמשך, הגישו המבקשים בתיק ההוצאה לפועל בקשה בטענת 'פרעתי', בה העלו טענות רבות כנגד התנהלות המשיבה. ביום 25.7.07, ולאחר שנשמעו עדויות מפי הצדדים ועל סמך הראיות שהיו בפניה, דחתה רשמת ההוצאה לפועל את בקשת המבקשים בטענת 'פרעתי'.

 

 

 

 

3. על החלטת רשמת ההוצאה לפועל הגישו המבקשים ערעור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. בית המשפט המחוזי קבע כי צדקה רשמת ההוצאה לפועל כאשר קבעה כי המבקשים לא הרימו את נטל השכנוע המוטל עליהם להוכיח כי פרעו את חובם. בהמשך, נדחו כל טענות המבקשים, ביניהן טענות בדבר תשלומים לביטוחי חיים, חיוב בריבית פיגורים, הפחתת סכומים שונים ששילמו המבקשים מקרן החוב וכיוצא בזה.

 

 

 

 

4. מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי, בגדרה חוזרים המבקשים על טענותיהם כפי שנטענו בערכאות הקודמות ואף מוסיפים עליהם. נטען כי המשיבה הסכימה לתת למבקשים תקופת "גרייס" בתשלומים שבה לא יחויבו בריבית פיגורים. עוד נטען כי על הערכאות הקודמות היה להפחית מהחוב סכומים שונים בגין גביית יתר של פרמיות ביטוח המשכנתא. כמו כן, טוענים המבקשים טענות שונות בנוגע לשיעור ריבית הפיגורים שהיה עליהם לשלם. עוד נטען כי סכום החוב שבפיגור לא עלה על 10% מיתרת ההלוואה ועל כן נפתח תיק ההוצאה לפועל שלא כדין. לבסוף, טוענים המבקשים כי כל התנהלותה של המשיבה לוקה בחוסר תום לב ופתיחת תיק ההוצאה לפועל היטל עומס כספי נוסף עליהם.

 

 

 

 

5. מנגד, טוענת המשיבה כי אין מקום לקבל את הבקשה. לטענתה, המבקשים נטלו הלוואה, לא פרעו אותה על פי המוסכם ועל כן יש לדחות את בקשתם. בהמשך לכך, מוסיפה המשיבה כי כל טענות המבקשים נבדקו על ידי הערכאות הקודמות, לאחר שהצדדים נחקרו על תצהיריהם, ונדחו באופן גורף. באשר לטענת המבקשים לפיה החוב שבפיגור לא עלה על 10% מיתרת ההלוואה, טוענת המשיבה כי טענה זו לא הועלתה בפני הערכאות הקודמות, מה גם שמדובר בטענת עובדתית בנוגע לסכום החוב, ועל כן יש לדחותה.

 

 

 

 

דיון

 

 

 

 

6. לאחר שעיינתי בבקשה, בנספחים שצורפו לה, בהחלטות של הערכאות שקדמו לי ובתגובת המשיבה, נחה דעתי, כי דין הבקשה להידחות.

 

 

 

 

עניינם של המבקשים כבר נדון בפני שתי ערכאות. הלכה היא כי הרשות לערעור שני אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא מוגבלת היא למקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות, בין משפטית ובין ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). בענייננו, חרף כל טענותיו של המבקש, הרי שאין הבקשה מעלה כל סוגיה משפטית עקרונית. מטעם זה בלבד, דין הבקשה להידחות.

 

 

 

 

אף לגופם של דברים לא מצאתי כל פגם המצדיק את התערבותו של בית משפט זה. פסקי הדין של הערכאות הקודמות מפורטים ומנומקים היטב ומבוססים על עובדות המקרה. בבקשתם מעלים המבקשים טענות המכוונות בעיקרן כנגד קביעותיו העובדתיות של ראש ההוצאה לפועל ושל בית-המשפט המחוזי. טענות אלה דינן להידחות. כידוע, בית-משפט שלערעור אינו מתערב בממצאים עובדתיים וממצאי מהימנות שקבעה הערכאה הדיונית, זאת במיוחד כאשר מדובר בבקשת רשות ערעור (ראו: רע"א 863/09 גור נ' הורן את ליבוביץ בע"מ (לא פורסם, 29.7.2009); ע"א 9670/05 גיל חברה לפיתוח ותעשיות בע"מ (בפירוק) נ' פקיד השומה תל אביב (לא פורסם, 11.6.2008)).

 

 

 

 

אשר לטענת המבקשים בדבר חישוב סכום החוב, לפיה סכום החוב שבפיגור לא עלה על 10% מיתרת ההלוואה ועל כן נפתח תיק ההוצאה לפועל שלא כדין, הרי שטענה זו מועלית על ידם לראשונה בשלב הגשת בקשת רשות הערעור, ועל כן יש לדחותה. הכלל הוא כי אין לאפשר העלאת טענות חדשות בשלב הערעור, ובוודאי שלא בשלב של ערעור שני, אם אלה לא עלו ולא נתלבנו בערכאה הדיונית (ראו למשל ע"א  10704/05 לוגסי נ' פקיד שומה אשקלון (לא פורסם, 10.7.08)). אומנם, יתכנו מקרים בהם תהא ערכאת הערעור נכונה לסטות מאותו הכלל ולפתוח את דלתותיה לטענות חדשות, וזאת כאשר מדובר בטענות משפטיות הנשענות על נתונים עובדתיים שהוכחו ובהסקת מסקנות מאותם נתונים (ראו ע"א 9803/01 תחנת שירות ר"ג בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ, פ"ד נח(3) 105, 116-117 (2004) והאסמכתאות שם). ואולם, כאשר המדובר בטענות עובדתיות או בטענות המשלבות פן עובדתי ופן משפטי, לא יאפשר בית המשפט את העלאתן לראשונה בשלב הערעור (ע"א 8155/00 טיפוגרף נ' ד"ר קרברסקי, פ"ד נו(5) 563, 569 (2002); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 650 (מהדורה עשירית, 2009)). ער אני לכך כי המבקשים טענו עוד בערכאה הדיונית כי סכום החוב אינו עולה על 10% מיתרת ההלוואה. ברם, טענה זו בפני רשמת ההוצאה לפועל התייחסה לסכום החוב שטרם נפרע עצמו ולסכומים שיש להפחית ממנו, בין היתר בשל טענות קיזוז שונות. לעומת זאת, טענת המבקשים בפניי שונה ועניינה יתרת סכום ההלואה ואופן חישוב סכום זה. טענתם זו בנוגע לחישוב סכום החוב שבפיגור ולפרשנות סעיף 81ב1(ג)(3) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967 בהקשר זה, הן טענות המשלבות עובדה ומשפט שאת השמעתן אין לאפשר בשלב זה בהעדר תשתית ראייתית מוכחת. דיון בטיעונים אלו בפני בית משפט זה יביא לחריגה מהותית ממסגרת הדיון כפי שהתבררה בבית המשפט קמא, זאת, מבלי שהצביעו המבקשים על טעם כלשהו לכך שלא העלו טיעונים אלו בערכאות דלמטה.

 

 

 

 

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

 

 

 

 

המבקשים ישאו בשכר טרחת עורך דינה של המשיבה בסך 5,000 ש"ח.

 

 

 

 

ניתנה היום, ב' באב התשע"א (2.8.2011).

 

 

 

 

 

 

 

 

 

המקרים הנפוצים ביותר של רשלנות רפואית הם: רשלנות בלידה (רשלנות בלידה משמעה בד"כ גרימת נזק ליילוד או ליולדת), רשלנות בהריון (רשלנות בהריון משמעה החמצה של מומים או פגמים בעובר) וכן רשלנות בניתוח (רשלנות בניתוח משמעה גרימת נזק למנותח).

 

 

 

 

 

 

 

_________________________

 

 

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11001660_H03.doc שצ

 

 

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il