רשלנות רפואית- אורולוג / אורולוגיה

רשלנות רפואית בתחום האורולוגיה היא נושא מורכב למדי. יש להוכיח ראשית כל כי אכן הייתה רשלנות רפואית ונשית- כי נגרם ממנה נזק. אם הנזק אינו משמעותי, לא בטוח שכדאי להיכנס לתביעת רשלנות רפואית שהיא הליך ארוך ויקר.

רשלנות רפואית היא דבר שיש להימנע ממנו ונעשים מאמצים אדירים לשם כך, אך לאור העומס בבתי החולים, מתרחשים כאמור מקרים רבים כאלו.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית בתחום אורולוגיה, ניתן ליצור קשר עם עו"ד טל נבו, בטלפון 0524787850

להלן מחקר קצר בתחום אורלוגיה:

במטרה להשוות בין סוגים שונים של מתלים אמצע-שופכתיים (midurethral slings) לטיפול באי נקיטת שתן במאמץ, בוצע מחקר אקוויוולנטיות עם הקצאה אקראית שכלל למעלה מ-500 משתתפות. המשתתפות במחקר הוקצו אקראית לטיפול במתלה אחור-חיקי (retropubic) או במתלה המוחדר דרך האובטורטור. שיעורי הצלחת הטיפול האובייקטיביים ל-12 חודשים עבור מתלה אחור-חיקי או מתלה המוחדר דרך האובטורטור לטיפול באי נקיטת שתן במאמץ ענו על הקריטריונים לאקוויוולנטיות שנקבעו טרם המחקר. שיעורי הצלחת הטיפול הסובייקטיביים היו דומים בין שתי קבוצות הטיפול, אך לא ענו על הקריטריונים לאקוויוולנטיות.

השימוש במתלים לאמצע השופכה (midurethral slings) לטיפול באי נקיטת שתן במאמץ הולך וגובר, אך המידע ההשוואתי בין הסוגים השונים של המתלים והסיבוכים של השימוש בהם מוגבל.

מחקר זה הינו מחקר אקוויוולנטיות עם הקצאה אקראית שבוצע במספר מרכזים, המשווה את התוצאים של ניתוח מתלה אמצע-שופכתי אחור-חיקי (retropubic) וניתוח מתלה אמצע-שופכתי המוחדר דרך האובטורטור לטיפול בנשים עם אי נקיטת שתן במאמץ. מדד התוצא העיקרי שנבדק במחקר היה הצלחת הטיפול לאחר 12 חודשים על פי מדדים אובייקטיביים [בדיקה שלילית במאמץ, בדיקת תחבושת (pad test) שלילית, והיעדר טיפול חוזר] וסובייקטיביים (דיווח עצמי על היעדר תסמינים, היעדר מקרים של דליפה, והיעדר טיפול חוזר). גבול האקוויוולנטיות שנקבע מראש היה±12 אחוזים.

 

597 נשים הוקצו אקראית לאחת מקבוצות המחקר. 94.6% מהנשים השלימו את 12 חודשי המעקב. שיעורי הצלחת הטיפול האובייקטיבית היו 80.8% בקבוצה שטופלה באמצעות מתלה אחור-חיקי ו-77.7% בקבוצה שטופלה במתלה שהוחדר דרך האובטורטור (ברווח סמך של 95% בין -3.6 ל-9.6). שיעורי הצלחת הטיפול הסובייקטיבית היו 62.2% ו-55.8% בהתאמה (ברווח סמך של 95% בין -1.6 ל-14.3). שיעור ההיארעות של הפרעה בריקון הדורשת ניתוח היו 2.7% בקבוצה שטופלה במתלה אחור-חיקי ו-0% בקבוצה שטופלה במתלה שהוחדר דרך האובטורטור, והשיעורים המתאימים של תסמינים נוירולוגיים היו 4% ו-9.4% בהתאמה. לא נמצאו הבדלים מובהקים בשיעורים של אי הבלגה לוחצת (urge incontinence), בשיעורי שביעות הרצון מתוצאות הטיפול, או באיכות החיים בין שתי קבוצות הטיפול.

 

מסקנות:

שיעורי הצלחת הטיפול האובייקטיביים ל-12 חודשים עבור מתלה אחור-חיקי או מתלה המוחדר דרך האובטורטור לטיפול באי נקיטת שתן במאמץ ענו על הקריטריונים לאקוויוולנטיות שנקבעו טרם המחקר. שיעורי הצלחת הטיפול הסובייקטיביים היו דומים בין שתי קבוצות הטיפול, אך לא ענו על הקריטריונים לאקוויוולנטיות. יש לציין בפני החולות השוקלות לבצע ניתוח לטיפול באי נקיטת שתן את ההבדלים בסיבוכים בין שני הטיפולים השונים.

רשלנות רפואית- אורולוגיה