תביעתה: גופי הושחת בניתוח פלסטי
פרידה זו הייתה קשה מאוד לתובעת אשר נאלצה להשאיר בבית תינוק קטן ושני ילדים גדולים יותר.
צעירה תובעת מיליונים: מראה גופי הושחת בניתוחים קוסמטיים
אשת פרסום צעירה מהרצליה תובעת מיליונים ממכון אלונה שכטר בגין השחתת גופה בניתוחים קוסמטיים. האשה החליטה לעבור שני ניתוחים קוסמטיים אצל הנתבעים, על מנת לשפר אסתטית את מראה פלג גופה העליון והמתפקד. כתוצאה משרשרת של מחדלים ומעשים רשלניים ונוכח חוסר בידע בסיסי, של הצוות הרפואי אשר טיפל בתובעת, נגרמו לתובעת נזקים קשים מאוד בתחום הפלסטיקה. נוכח הסתבכות הניתוחים והמצב הנפשי הקשה אליו נכנסה כתוצאה מן הניתוחים הרשלניים, לא שבה לעבודתה מאז הארועים הרשלניים והיא מצויה בדכאון קשה . התובעת מיוצגת ע"י עו"ד טל נבו ועו"ד ענת מולסון.
בשנת 2004 ילדה האשה את ילדה השלישי. לאחר הלידה הרגישה התובעת צורך לשפר את מראה גופה לאור הצטברות שומן בגופה בעקבות ההריון ולאור התנפחות שדיה כתוצאה ממנו.
נוכח מוגבלותה הקשה ונכותה בפלג גופה התחתון בעקבות תאונת דרכים שעברה בצעירותה, הייתה חשובה לה מאוד האסתטיקה של פלג גופה העליון והמתפקד. היא פנתה למכון אלונה שכטר על מנת לבדוק את האפשרות לשפר את מראה גופה באמצעות ניתוחים קוסמטים. היא נפגשה עם מנהלת המכון- הגב‘ אלונה שכטר ועם ד"ר ירמי תמיר והם המליצו לה לעבור שני ניתוחים. ניתוח אחד לשאיבת השומן שהצטבר במקומות שונים בגופה של התובעת וניתוח שני להקטנת שדיים.
במהלך פגישתה במכון, לא הוסברו לה סיכוני הניתוח או הסיבוכים האפשריים במהלך הניתוח. רק זמן רב לאחר הניתוח, הוסבר לה לראשונה כי מצבה מחייב אשפוז בבית חולים וביצוע ניתוח נוסף לשם ניקוי נמק שנגרם לה בשדייה וסגירתו. עוד הובהר לה לראשונה במהלך אותה הבדיקה כי יתכן ויוותר לה נזק צמית באזור החזה.
נרעשת ונסערת מאוד לאור הגילויים והעדכונים שניתנו לה במהלך הפגישה במכון, נסעה לביתה, הכינה תיק לאשפוז בבית החולים ונפרדה ממשפחתה.
התובעת נבדקה על ידי פרופ‘, מומחה בתחום הכירורגיה הפלסטית במשך כ-30 שנה, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית בבית החולים איכילוב עד שנת 2004, אשר נתן את חוות דעתו לעניין הטיפול הרפואי שקיבלה התובעת אצל הנתבעים.
הפרופ‘ מגיע למסקנה חד משמעית בדבר רשלנותם הבוטה של הנתבעים, זאת נוכח שרשרת של המחדלים והמעשים הרשלניים הבאים:
-לא הוסברו לה בצורה ברורה ואמיתית מהם הסיכונים הקיימים בניתוח ומהם הסיבוכים כתוצאה ממנו.
-לאישה במצבה של הצעירה צריך היה לתת הסברים מקיפים לגבי הקשיים הנובעים מעצם ביצוע ניתוח לאישה נכה, כך צריך היה לתת הסברים לגבי הסיכון לזיהום כתוצאה מהפרשת חלב בשדיים הנובעת ממצב לאחר לידה וכך צריך היה להיות מוסבר הצורך בהפסקת העישון (על מנת לנקות את הגוף מניקוטין) במהלך ביצוע ניתוחים קוסמטיים, במיוחד מאחר והרופאים היו ערים לכך שהתובעת ממשיכה לעשן שכן במסמכי ההרדמה לדוגמא, המרדים מציין מפורשות בדו"ח, דקות ספורות לפני ביצוע הניתוח, כי התובעת "מעשנת".
- יש להמתין אחרי לידה לפחות 6 חודשים בטרם ביצוע ניתוחים קוסמטיים, עד להגעה לאיזון הורמונלי ומטבולי בגוף, ועד שהמנותח יפחית ממשקל גופו באופן עצמאי.
במקרה דנן, הניתוח הראשון בוצע 3 חודשים לאחר הלידה והניתוח השני בוצע 4 חודשים לאחר הלידה.
-מעבר לכל האמור- התובעת ביקשה לבצע ניתוח להקטנת שדיה וגם הנתבעים החתימו את התובעת על "טופס הסכמה לניתוח להקטנת שדיים".
דא עקא שהניתוח שבוצע הלכה למעשה היה ניתוח להרמת השדיים עם הקטנה מזערית בשד אחד.
באשר לנזק בשדיים, קובע הפרופ‘ כי בבדיקה פיזית של התובעת נמצאו שדיים נפולים, הימני גדול מהשמאלי (השמאלי הוקטן). השד השמאלי מורכב מפיטמה בולטת וסביבה אזור קטן של שארית העטרה המקורית וסביבו צלקת נרחבת חסרת צבע. מימין עטרה רחבה יותר אך גם היא מצולקת בצלקת הקפית רחבה.
באשר לתוצאות שאיבת השומן נמצא: "מותן ימין מושטח לעומת תפיחות ומלאות בשמאלי, וכן על ההיבט הקדמי של זרוע ימין יש שקע עמוק. השכבה התת עורית בו דקה מאוד, זאת בניגוד לזרוע השמאלית".
הפרופ‘ קובע כי בגין העיוותים שנותרו בשדיה של התובעת ובחלק מהאזורים השאובים, נגרמה לתובעת נכות פלסטית בשיעור של 20% לתקנות הביטוח הלאומי.
התובעת תטען כי הוטעתה על ידי הנתבעים באופן בוטה, כאשר הוצג בפניה מצג שוא תוך הסתרת המידע הרלבנטי לצורך החלטה בדבר ביצוע ניתוחים כאמור, וזאת משיקולים של בצע כסף בלבד. התמונה שהוצגה בפני התובעת, על ידי הנתבעים, הייתה תמונה ורודה ביותר באשר לסיכויי הצלחת הניתוחים.
התובעת תוסיף ותטען כי לא מדובר בטיפול רפואי חיוני או הכרחי אלא בפרוצדורה רפואית שנועדה לשיפור אסתטי בלבד, וכי לפיכך מוטלת על הנתבעים חובת גילוי רחבה יותר, בדבר הסיכונים הקיימים בביצוע ניתוח כאמור ואלטרנטיבות הטיפול האחרות.
התובעת טוענת כי לא נתנה את הסכמתה מדעת לביצוע הניתוחים, ובהקשר זה התבצעה בה תקיפה של ממש, בין היתר נוכח העובדות הבאות:
-הנתבעים הטעו אותה לחשוב כי מדובר בניתוחים קוסמטיים פשוטים וכי כבר לאחר זמן קצר תוכל לחזור לחייה השגרתיים ותחלים במהרה.
-מעולם לא הוסבר לה כי יכולות להיגרם בעיות שונות או סיבוכים כלשהם בעקבות הניתוחים וכי הניתוחים אינם מתאימים לאישה לאחר לידה.
-מעולם לא הוסבר לה כי עישון, תוך כדי ביצוע ניתוחים קוסמטיים, יכול לגרום להזדהמות של פצעי הניתוח נוכח הניקוטין הקיים בגוף.
-מעולם לא הוסבר לה כי בהיותה נכה בחצי גופה התחתון וישובה על כיסא גלגלים, ישנו קושי לסמן כראוי את סימוני שאיבת השומן על גבי גופה, ולפיכך קיים סיכון גבוה הרבה יותר מבאישה בריאה, כי הניתוח לא יצליח.
-לתובעת הובהר כי הולך להתבצע בגופה ניתוח להקטנת שדיים, ועל כך גם חתמה בטופס ההסכמה לניתוח. חרף האמור ומבלי לקבל הסכמתה לכך, בוצע בשדייה ניתוח להרמה בלבד תוך ביצוע הקטנה מזערית של שד אחד בלבד.
-גם לאחר כשלון הניתוחים המשיכו הנתבעים להטעות את התובעת להאמין כי מדובר בתקלות משניות אשר יטופלו במהרה ויעלמו.
כתוצאה מהניתוחים שבוצעו בגופה, נגרמו לה נזקים בפלג גופה העליון. שדה השמאלי הושחת, וחלק נכבד מן העטרה חסר לחלוטין. גם השד הימני נותר מצולק מאוד וחסר בו חלק נכבד מן העטרה. בנוסף קיימים עיוותים בחלקי גופה של התובעת בהם בוצעה שאיבת השומן, בין היתר במותן וזרוע ימין, והכל כמפורט בחוות דעתו של פרופ‘ שפיר.
התובעת טוענת כי כתוצאה מהעיוותים שנוצרו בגופה בעקבות הניתוחים, נכנסה לדכאון קשה והרגישה כי במו ידיה הרסה את החלק השלם היחיד שעוד נותר בגופה, לאחר התאונה הקשה.לאחר שחרורה מבית החולים תל השומר התקשתה לתפקד והרבתה לבכות. כתוצאה מהעיוותים שנוצרו בגופה בעקבות הניתוחים, היא סרבה להיחשף בפני בעלה במשך תקופה ארוכה. לאחר שיחסיהם של התובעת ובעלה עלו על שרטון נוכח המצב הנפשי הקשה אליו נכנסה, פנתה התובעת לפסיכולוג ועברה טיפולים במשך כמעט שנה, ואולם טיפולים אלו לא הואילו בצורה משמעותית.
עד היום היא מתקשה להביט בגופה במראה והיא ממשיכה להאשים את עצמה בהרס חייה וחיי משפחתה וסובלת מדכאון. יחסיה עם בעלה אינם כפי שהיו. היא אף אינה מוכנה לחשוף את גופה ברבים ולפיכך היא אינה הולכת עם חולצות קצרות או צמודות.
עובר לארועים הרשלניים עבדה הצעירה במשרד פרסום. סמוך ללידתו של בנה בשנת 2004, עזבה התובעת את עבודתה במשרד הפרסום, ותכננה כמובן לשוב ולעבוד לאחר הלידה. ואולם, נוכח הסתבכות הניתוחים והמצב הנפשי הקשה אליו נכנסה התובעת כתוצאה מן הניתוחים הרשלניים, לא שבה לעבודתה מאז הארועים הרשלניים.
בעקבות פגיעתה, נגרמו לה הפסדי שכר. כן נפגע כושר עבודתה ויכולת השתכרותה לעבר ולעתיד. כתוצאה מפגיעתה היא אינה מסוגלת עוד לשוב לעבודתה ולפיכך נכותה התפקודית גבוהה לאין שיעור מנכותה הרפואית. הצעירה טוענת כי כתוצאה ממצבה הרפואי היא נזקקה ותזדקק בעתיד לסיעוד ועזרת הזולת לרבות משק בית, זאת עד תום תוחלת חייה. אין כל ספק כי כתוצאה מנכותה הגבוהה, יגבר הצורך בעזרה ככל שתזדקן התובעת.
בהקשר זה טוענת הצעירה כי לאחר הארועים הרשלניים וכתוצאה מהמצב הנפשי והפיזי הקשה אליו נכנסה, כאשר היא מטופלת בתינוק בן 4 חודשים ובשני ילדים גדולים יותר, נדרשה לקבל עזרה רבה מאוד מבני משפחתה ומחבריה אשר עשו כל שיכלו על מנת להקל על התובעת. אמה ואחותה של התובעת אף הפסיקו לעבוד לתקופה מסוימת והתמסרו לטיפול בה.
