מחלה עקב השירות- תביעה נגד קצין התגמולים של משרד הבטחון
ענ (ת'א) 323/05 צ.ח נ' משהב'ט-אגף השיקום -ק.תגמולים (שלום; עינת רביד; 17.05.2010) - 12 עמ'
המערער שירת כלוחם בשייטת וצלל במשך חמש שנים במימי הקישון ונמל חיפה, בטרם החלו העבודות לשיקום הנחל. המשיב דחה את תביעתו להכיר בקשר בין תסמונת התשישות הכרונית בה לקה לבין שירותי הצבאי.
הוועדה קיבלה את הערעור וקבעה כי:
ההלכה הפסוקה קבעה כי על התובע תגמולים על פי חוק הנכים מוטל הנטל להוכיח את תביעתו, בחזקת 'המוציא מחברו עליו הראיה'. חייל הלוקה בנכות זכאי לגמול רק אם מחלה שפקדה אותו אירעה בזמן שירותו הצבאי ועקב שירות זה. לפיכך על הנכה התובע תגמולים להוכיח את קיומו של יסוד הקשר הסיבתי בין הנכות לבין השירות במידה של 'מתקבל מאד על הדעת'.
הוכחת הקשר הסיבתי המשפטי מותנית תחילה בהוכחת קשר סיבתי עובדתי בין תנאי השירות לפרוץ המחלה. קשר סיבתי עובדתי זה מחייב הוכחה כי קיימת אסכולה רפואית התומכת בקשר בין תנאי השירות למחלה. על האסכולה להגדיר ברמת פירוט סבירה את מהות המצב שגרם למחלה, ואין די בקביעה כללית ומעורפלת. נדרש גם שהאסכולה תקבע כי 'מתקבל מאוד על הדעת' שתנאי השירות גרמו למחלה או החמירו אותה. אולם גם אם הוכח לבית המשפט שאין אסכולה רפואית מבוססת הקובעת קשר סיבתי בין תנאי השירות למחלה, או כי האסכולה המקובלת גורסת שקיים קשר סיבתי בדרגת הסתברות נמוכה, עדיין פתוחה בפני תובע הדרך להוכיח כי במקרה המיוחד שלו נגרמה או הוחמרה המחלה עקב תנאי השירות. קיומה של אסכולה התומכת בעמדתו של תובע מהווה אפוא נדבך הוכחתי בלבד שמחלתו נגרמה עקב השירות הצבאי. במצב שבו קיימת אסכולה רפואית עובר נטל הבאת הראיות לקצין התגמולים, ועליו להביא ראיות כי נכותו של התובע לא נגרמה ולא הוחמרה עקב תנאי השירות.
במקרה הנדון ועדת הערר לא קובעת כי קיימת אסכולה רפואית התומכת בגרסת המערער, ולמעשה אין כיום הכרעה מוכחת בדבר הסיבות לפריצת המחלה. עם זאת, אין להתעלם מהנתון הסטטיסטי הקונקרטי שהציגה המומחית מטעם המערער. תנאי השרות הקונקרטיים של המערער, שכרוכים מטיבם ומטבעם בלחץ נפשי ופיזי גדול וכן החשיפה של המערער למי הקישון המזוהמים תוך כדי שרותו במהלך מאות שעות, די בהם כדי לשכנע את הועדה כי תנאי השרות הם הגורם למחלה ממנה הוא סובל. העובדה שהמערער חלה ארבע שנים לאחר שחרורו ולא במהלך השרות עצמו אין בה כדי לשלול את הקשר הסיבתי במקרה זה שבו המערער היה חשוף לרעלים קשים ולתנאי שירות קשים, אשר השפעתם ארוכת הטווח הוכחה כיוצרת סיכון גבוה למחלות סרטן, וניתן לקבוע כי קיימת הסתברות מספקת כדי לשכנע ברמה המשפטית כי יש קשר בין המחלה לבין תנאי השירות. מקרהו של המערער הוא המקרה המתאים להפעלת החריג של הכרה גם כאשר אין בהכרח אסכולה רפואית התומכת בקשר הסיבתי ודי בתנאי השירות הספציפיים עליהם אין מחלוקת כדי לקבוע אפשרות קיומו של קשר סיבתי ברמה של מתקבל מאד על הדעת.
