התעוור בניתוח לייזר להסרת משקפיים
תביעת ענק: ניתוח להסרת משקפיים גרם נזק קשה
נהג משאית מתל אביב תובע את מכון "רואים 6/6" טוען כי ההידרדרות הקשה במצב ראייתו והפגיעה ביכולתו לעבוד ולנהל חיים תקינים נגרמו עקב רשלנות רפואית של רופאי המכון
לבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה תביעת נזיקין נגד המרכז הרפואי "רואים 6/6" מנתניה, בגין רשלנות רפואית ותקיפה שבוצעו, לכאורה, במסגרת ניתוח להסרת משקפיים בעיניו של התובע, ובסדרת ניתוחי תיקון שנעשו לאחריו.
סכום התביעה, המוערך בכ-10 מיליון שקל, הוגשה מטעמו של נהג משאית מתל אביב, והיא מופנית לא רק כלפי המכון, בעליו והרופאים המעורבים בטיפול, אלא גם נגד מדינת ישראל, לגביה נטען כי היא ה"אמונה על בריאותו ושלומו של הציבור ומי שבכל מועד רלוונטי לתובענה זו היתה עליה החובה והאחריות לפקח על תחום ניתוחי עיניים בלייזר, תחום, אשר למרבה הצער, טרם הוסדר בחקיקה והינו פרוץ ובלתי מבוקר".
במסגרת כתב-התביעה טוען הנהג, באמצעות ב"כ עו"ד ענת מולסון וטל נבו, כי הוא מתקשה לראות ואינו יכול לעשות שימוש במשקפיו, וזאת בשל הניתוח שבוצע בשתי עיניו ושאמור היה לבטל את קוצר הראייה ממנו סבל. למעשה, נטען, הביאו אותו האחראים לחוסר ראייה כמעט מוחלט, כל זאת משיקולי בצע כספי של בעלי המכון ורופאיו אשר אסור היה עליהם לנתחו במצבו.
השתשלות האירועים המתוארת בעתירה מתחילה בשנת 96’, עת פנה התובע למכון לצורך בדיקת אפשרות של ניתוח לייזר לתיקון קוצר הראיה הקיצוני - כ- 20 דיופטריות - ממנו סבל. התובע נבדק על-ידי אופטומטריסט ורופאת עיניים, ובעקבות סימנים לחולשת הקרנית נקבע כי אינו מתאים לניתוח, היות ולא קיים מכשור מתאים לטיפול בבעייתו.
כשלוש שנים מאוחר יותר, ולאור פרסומים רבים בעיתונות בדבר מיכשור מתקדם הנמצא בידי המכון, שב ופנה התובע לנתבעים לצורך בדיקה, תוך שהוא מציין כי עבר הליך בדיקה דומה לפני שנים. על סמך סדרת בדיקות שנערכו בעיניו, נמסר לו כי הוא נמצא מתאים לביצוע הניתוח וכי קיים מכשור מתאים לטיפול בו.
במקביל הוסבר לתובע כי לאחר הניתוח ראייתו תשתפר ל-6/6 ו-6/8, ללא צורך בהרכבת משקפיים או עדשות מגע, כשלטענתו, לא צוינו בפניו כל סיכונים או סיבוכים אפשריים.
מאוחר יותר נקבע תור מסודר לקיום הניתוח. דקות בודדות בטרם החל ההליך הרפואי, ובזמן שהתובע שוכב על שולחן הניתוחים לאחר שקיבל כדור הרגעה, הוגש לידיו, על-ידי אחד הרופאים, טופס הסכמה לניתוח, מבלי שהוסברה לו מהותו. התובע, מטושטש מכדור ההרגעה ומוטרד מהניתוח, חתם על הטופס.
בהמשך הדברים טוען התובע, כי מספר דקות לאחר שהחל הניתוח, שמע את אחד הנתבעים צועק: "זה לא במקום, זה לא במקום", והניתוח הופסק. התובע הוצא מחדר הניתוחים לחדר ההמתנה, שם נאמר לו כי 50% מהניתוח בוצע ועליו להיכנס לחדר הניתוח, בשנית, לצורך השלמה.
כ-15 דקות לאחר מכן הוכנס התובע למקום וההשלמה בוצעה. התובע שוחרר לביתו מיד לאחר מכן וקיבל מרשם לכדורים לשיכוך כאבים ומרשם לטיפות עיניים. כמו כן, התבקש להגיע לביקורת למחרת.
לאחר הביקורת, במהלכה צויין לפניו כי הניתוח היה "מצוין" וכי העין "בתהליך החלמה", החל התובע לסבול מליקויי ראייה קשים. בביקורת מאוחרת יותר טען בפני רופאיו כי הוא רואה כפילויות וראייתו מעוותת.
במהלך החודשים הבאים עבר התובע עוד חמישה ניתוחי תיקון, תוך כדי שהוא סובל, לטענתו, מכאבי תופת בעיניו. באחד המקרים, צויין, הוזמן התובע למשרדי המכון והוסבר לו כי הגיע מומחה מגרמניה, שמבקש לבדוק אותו יחד עם אחד הרופאים. במעמד הבדיקה נאמר לו כי הניתוח המתקן לעין ימין - ניתוח מס’ 4 - יבוצע באופן מיידי, ולא במועד שתוכנן.
כעבור ארבע שעות בלבד, נטען בעתירה, "ללא כל הכנה מוקדמת, ללא כל בדיקות מקדימות ומבלי שהוסבר לתובע מהי הדחיפות לבצע הניתוח באופן מיידי", הוכנס התובע לחדר הניתוח ושם נותח על-ידי הרופא הגרמני, אחד מבעלי המכון ורופא נוסף.
מהלך הניתוח גם הופסק למשך כ-25 דקות, לצורך "הסרטת הניתוח", וזאת בעוד התובע סובל מכאבים עזים וקשים מנשוא.
"כיום", סיכמה העתירה, "לאחר כשש שנים ממועד הניתוחים (שבעה במספר) ולאחר בדיקות רבות במכון ועל-ידי רופאים מומחים, התברר כי נגרמה לתובע פגיעה קשה ובלתי הפיכה בקרנית עין ימין ובקרנית עין שמאל. התובע סובל מחדות ראייה מופחתת של 6/24 בעין ימין ושל 6/9 בעין שמאל, וזאת עם משקפיים. כמו כן, בעין ימין רואה התובע כפילויות, אינו יכול להתמקד ו/או להתרכז וזאת, ללא אפשרות שיפור במשקפיים".
לבית המשפט גם הוגשה חוות-דעת מטעם פרופ’ יצחק בן סירה, מומחה לרפואת עיניים, שבדק את השתלשלות האירועים, בה ציין כי ההסברים שקיבל התובע לפני הניתוח היו לקויים, ובאופן מכוון טושטשו בהם הסיכונים לאור היותו של התובע בקבוצת קצרי הרואי הקיצונית.
לדברי פרופ’ בן סירא, לאור קוצר הראיה הקיצוני - טרם הניתוח, עצם ביצוע הניתוח הינו אסור, בניגוד להמלצות שהיו באותה תקופה ובניגוד למותר. הניתוח בוצע ברשלנות ושלא במיומנות, וללא מכשיר לייזר המתאים למצב העיניים של התובע טרום הניתוח.
לאור האמור לעיל התבקש בית המשפט לחייב את הנתבעים בתשלום פיצוים עבור הפסד השתכרות ו/או כושר השתכרות, עזרה בבית ומבני משפחה, הוצאות נסיעה שונות, הוצאות רפואיות - כולל עתידיות כגון ניתוחי השתלה, כאב וסבל ואובדן הנאות החיים, ובנוסף, גם הטלת פיצויים עונשיים.
