רשלנות רפואית בנושא הריון /היריון

רשלנות רפואית בנושא היריון

ההיריון אמור להיות אחד המצבים השמחים ביותר בחייה של האישה. יחד עם זאת, היריון הוא אינו מצב רפואי שניתן להתייחס אליו בקלות ראש. ההיריון טומן בתוכו סכנות רבות הן לאישה והן לעובר ויש להתייחס אליו ברצינות ובזהירות רבה. ישנן לדוגמא נשים שבמצבן הרפואי אסור להן להיכנס להיריון משום שהן מסכנות הן את עצמן והן את העובר. כמו כן ישנן נשים שזקוקות לליווי רפואי קפדני וצמוד יותר מהשאר במהלך ההיריון, היריון כזה נחשב בדרך כלל להיריון בסיכון גבוה. אצל נשים הסובלות ממחלות לב או סוכרת ההיריון נחשב מלכתחילה להיריון בסיכון גבוה. לצערנו הרב, משום מורכבותו הרבה של מצב רפואי זה, ההיריון מהווה כר רחב לרשלנות רפואית.

מקרי רשלנות רפואית בנושא היריון

רשלנות רפואית בהיריון יכולה להתייחס לאישה או לעובר שברחמה. כמו כן רשלנות רפואית בהיריון יכולה להתרחש בכל שלבי ההיריון, מהשלב המקדים לכניסה להיריון (לדוגמא: רשלנות רפואית בהפריה), במהלך ההיריון עצמו, ובתהליך הלידה (לדוגמא: רשלנות בניתוח קיסרי).

עילות תביעה בגין רשלנות רפואית בנושא היריון

• אבחון שגוי, אבחון מאוחר, או העדר אבחון של מחלות ומצבים המסכנים את תהליך ההיריון, את האם, או את העובר.

• אי לקיחת אנמנזה מהמטופלת הרלבנטית להיריון לדוגמא, גיל, הפלות, סיבוכים בהריונות קודמים, מחלות רקע שיכולות להשפיע על מהלך ההיריון ותקינותו ( לדוגמא, לחץ דם גבוה, סוכרת, או מחלת לב), טיפול תרופתי (ישנן תרופות שלא ניתן לקחת לפני כניסה להיריון, וישנן תרופות האסורות במהלך ההיריון עצמו משום שהן מסכנות את העובר).

• אי הפניה לביצוע בדיקות כלליות והבדיקות הדרושות במהלך ההיריון (בדיקת מי שפיר, סקירת מערכות, ועוד)

• רשלנות רפואית בביצוע הבדיקות הנדרשות במהלך ההיריון, לדוגמא רשלנות בסקירת מערכות שיכולה להוביל ללידתו של תינוק עם מומים קשים ומסובכים

• רשלנות רפואית במעקב ההיריון

• מתן תרופות למטופלת שאינן מתאימות מבחינת סוג ומינון במהלך ההיריון ומבלי לבדוק את רגישותה לתכשירים

פסקי דין- פסק דין- רשלנות רפואית בהיריון

ת"א 28900/01 רואס נ' מ"י- התובעת נדרשה לעבור ניתוח קיסרי בלידת בנה הבכור. הרופאים הציבו בפני התובעת שתי אפשרויות, הרדמה אפידוראלית חלקית או הרדמה מלאה. התובעת בחרה לעבור הרדמה מלאה שכתוצאה ממנה סבלה מצרידות במיתרי הקול עקב הכנסת צינור ההנשמה (טובוס), שהתברר שהיא נזק תמידי למיתרי הקול כתוצאה מההרדמה. התובעת תבעה בטענה לאי הסכמה משום שלא הובהרו לה ההבדלים בין הרדמה חלקית למלאה ולא הוסבר לה כי הרדמה מלאה עלולה לגרום לנזק תמידי למיתרי הקול. בית המשפט קיבל את תביעתה של התובעת. בית המשפט בחן את הקשר הסיבתי וקבע כי גם אם היו מסבירים לתובעת את הנזקים האפשריים כהלכה עדיין היא הייתה בוחרת בביצוע הניתוח בהרדמה כללית ולכן לא נפסק לה פיצוי מלא בגין הצרידות שנגרמה לה. הפיצוי לתובעת התבסס במקרה זה על הפגיעה באוטונומיה. סוג של רשלנות רפואית