6058/09

1.        המערער, משה ויצמן, היה מעורב בחודש אפריל 2008 בניסיון לבצע שוד בחנות תכשיטים בתל-אביב, מעשה שלווה גם בירי מנשק חם על ידי שותפו אליהו ביטון. בעקבות כך הורשע המערער בעבירות של קשירת קשר לבצע פשע, ניסיון שוד בנסיבות מחמירות, עבירות בנשק ומעשה פזיזות ורשלנות. ביטון הורשע בעבירות דומות (למעט מעשה פזיזות ורשלנות), וכן בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה. בעקבות הרשעתו נדון המערער ל-3 שנות מאסר, מאסר על תנאי, קנס וכן חויב לפצות שני מתלוננים בסכום של 3000 ש"ח. ביטון נדון ל-6 שנות מאסר, מאסר על-תנאי, קנס, ואף הוא חויב לשלם פיצוי בסכום זהה. נגד פסק-דינו של בית המשפט המחוזי הוגשו שלושה ערעורים - בשניים מהם ביקשו ויצמן וביטון לבטל את הרשעתם, ולחלופין, להקל בעונשם. בערעור השלישי עתרה המדינה להחמיר בעונשים אותם גזר בית המשפט המחוזי.

2.        ביום י"ח בשבט התש"ע (2.2.2010) החלטנו לדחות את הערעורים נגד ההרשעה, והוספנו ודחינו את הערעורים ההדדיים בעניין עונשו של ביטון. מאידך, החלטנו שלא להכריע בשאלת העונש הראוי לויצמן, נוכח מאמצי שיקום בהם החל. משהובא ענינו של מערער זה בפני בית המשפט בחודש אב התש"ע (יולי 2010), סברנו כי טרם הגיעה השעה לקבוע כי שיקומו הצליח, ועל כן החלטנו לדחות את הדיון והורינו לשרות המבחן להגיש תסקיר משלים בתום 6 חודשים. מהתסקיר שהונח בפנינו בימים אלה עולה כי המערער מתמיד במסלול השיקום בו החל, בדיקות שתן שנערכו לו נמצאו נקיות, הוא השתלב במקום עבודה קבוע, סיגל לעצמו יכולת לזהות דפוסי התנהגות בעייתיים, ורכש כלים להתמודד עמם, ולבסוף, מאז החלו ההליכים בעניינו לא נפתחו נגדו תיקים פליליים נוספים. נוכח כל אלה הביע שרות המבחן את הדעה כי כליאתו של המערער בשלב זה עלולה להחזירו למעגל העבריינות ולקטוע את תהליך השיקום. מנגד, סבורה המשיבה כי נוכח חומרתן של העבירות, אין מקום לפטור את המערער ממאסר.

3.        ההכרעה בערעורים אלה היתה כרוכה בהתלבטות לא פשוטה. העבירות אותן ביצע המערער קשות הן, ונכון לשעתו לא נפלה שגגה כלשהי בגזר-דינו של בית המשפט המחוזי, אשר קבע, ברוח מדיניות הענישה הנוהגת, כי מקומו של מערער זה מאחורי סורג ובריח. אולם, בשנים שחלפו מאז שוחרר ממעצרו בפרשה הנוכחית, חל שינוי מהותי בהתנהלותו של ויצמן. הוא שולב בקהילה טיפולית לגמילה מסמים, ואף שהתהליך נקטע עקב בעיה בריאותית, הוא חזר והשתלב בו בחודש מרץ 2009. בשנתיים שחלפו מאז גילה ויצמן התמדה ומוטיבציה, עד שהמטפלים בו הגדירו אותו כמי ששימש "דוגמא אישית ומודל לחיקוי". בחודש מרץ 2010 נמצא המערער מתאים לעבור להוסטל, ולאחר זאת השתלב בעבודה תוך שהוא מוסיף להשתתף במפגשים שקיימה הקבוצה הטיפולית.

           על רקע כל אלה, ובנסיבותיו המיוחדות של מערער זה, אנו שותפים לחששו של שרות המבחן כי כליאתו של ויצמן עלולה להוריד לטמיון את כל הישגיו עד כה, ואלה אינם מבוטלים נוכח התמכרותו הממושכת לשימוש בסמים. עם זאת, נוכח החשש כי תהליך ההינתקות של המערער מהעולם העברייני עוד אינו שלם, נורה כי הוא יהיה נתון בפקוח במהלך השנתיים הבאות.

           אנו מקבלים אפוא את הערעור בע"פ 6058/09, ומבטלים את רכיב המאסר בפועל שבגזר הדין. יתר רכיביו של העונש יעמדו בעינם, ועל אלה אנו מוסיפים ומורים – מכח סעיפים 82 ו-83 לחוק העונשין, ולאחר שהמערער נתן לכך את הסכמתו - כי הוא יהיה נתון בפקוח מבחן במשך 24 חודשים מהיום, וברוח המלצתו של שירות המבחן בתסקירו מיום ח' בניסן התשע"א (12.4.2011).

           הערעור בע"פ 6988/09 – נדחה.

           ניתן היום, כ"ח בניסן התשע"א (02.05.2011).

_________________________