עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 3324/11

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

1. מקובל עלינו כי גם בענייני הפרדה כאמור בסעיף 19ה לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1972 ניתן לתת, במקרים מתאימים, צו להפרדת ביניים עד לדיון, באנלוגיה למעצר ביניים. אולם ראוי שאפילו החלטה על הפרדת ביניים תתקבל לאחר שיאופשר לצדדים להצביע על ניצוץ של הצדקה לכך (ראו והשוו: בש"פ 127/10 פיניאן נ' מדינת ישראל, פסקה 12 (טרם פורסם, 19.1.2010)). כל זאת צריך להיעשות במעמד הצדדים לפני שההוראה הקודמת בדבר הפרדה פקעה. פועל יוצא מכך הוא שעל הפרקליטות להיערך להגיש את הבקשה מבעוד מועד, כדי שניתן יהיה, לפחות במקום שהדבר ניתן, לדון בבקשה להמשך הפרדה גופה במעמד הצדדים, בישיבה אחת ולא בשלבים.

 

 

 

 

2. כך לא נעשה במקרה שלפנינו. פרק הזמן שנקבע עד לדיון במעמד הצדדים, ואפילו פרק הזמן המקוצר, היה ארוך מדי.

 

 

 

 

3. דנו בבקשה כאילו הוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, ואנו מקבלים אותה במובן זה שבית המשפט המחוזי יקיים דיון, ולו דיון ראשוני, במעמד הצדדים לא יאוחר מיום 9.5.2011. עד מועד זה יישאר העורר בהסכמה בהפרדה.

 

 

 

 

4. ההחלטה תועבר מיד לבית המשפט המחוזי בבאר שבע ללשכתו של כב' השופט פרידלנדר.

 

 

 

 

ניתנה היום, ‏‏‏‏ל' ניסן, תשע"א (4.5.2011).

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

_________________________

 

 

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11033240_C03.doc עע

 

 

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il