בפני:

כבוד השופט א' רובינשטיין

המבקשים:

1. יעקב נורדמן

2. מלאכי יצחק

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה מיום 7.3.11 בע"פ 35425-06-10 שניתן על-ידי השופטים פליטמן, וירט-לבנה ורבנר

בשם המבקשים: עו"ד דודי וייס

החלטה

א. נגד המבקשים הוגש לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה כתב אישום בגין העסקת עובדים זרים בניגוד לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (ת"פ 56/07). ביום 28.10.10 קבע בית הדין האזורי, כי נפלה טעות בפרסום פרטיה של המפקחת לעניין חוק עובדים זרים ברשומות, ועל כן מינויה אינו כדין. מסיבה זו קבע בית הדין, כי יש לבטל את הודעות הקנס ביסוד האישומים, ועל כן את האישומים עצמם.

ב. המשיבה עירערה ביום 26.9.10 לבית הדין הארצי (עפ"א 38905-09-10). לטענת המבקשים הוגש הערעור באיחור, שכן בהתאם לסעיף 199 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ"ב-1982, התקופה להגשת ערעור היא 45 יום, דהיינו עד יום 12.9.10. על כן, עתרו המבקשים המבקש לדחות את הערעור על הסף. לאחר שהגישה המשיבה את תגובתה, החליט רשם בית הדין הארצי לעבודה (הרשם אילן סופר) ביום 9.2.11 לקבל בדיעבד את בקשת המשיבה להארכת מועד להגשת ערעור, ונדחתה בקשת המבקשים לדחיית הערעור מטעמים אלו. יוער, כי ביום 7.3.11 נתן בית הדין הארצי (השופטים פליטמן, וירט-ליבנה וורבנר) פסק דין לגופו של עניין, ערעור המשיבה התקבל, והדיון הוחזר לבית הדין האזורי לשם דיון בכתב האישום.

ג. הבקשה מופנית כלפי החלטת הרשם. נטענו בה טענות שונות לגבי עצם הארכת המועד על פי ההחלטה. ואולם, סעיף 27 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט- 1969, קובע כי ערעור על החלטת רשם יהיה בהתאם לאמור בסעיף 96 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984. סעיף 96(ב) לחוק בתי המשפט קובע, כי "החלטה אחרת של רשם ניתנת לערעור לפני בית המשפט שבו הוא משמש רשם, ורשאי בית המשפט לדון בו בשופט אחד" (הדגשה הוספה – א"ר); פסק דין של רשם יראו לצורך הגשת ערעור, כאמור בסעיף 96(א), "כפסק דין של בית המשפט שבו הוא משמש רשם". בענייננו עסקינן בהחלטה אחרת של רשם, ועל כן המקום המתאים להגשת הערעור על החלטתו היה בית הדין הארצי לעבודה. המבקשים לא עשו כן, ואין מקום להידרש לכך בבית משפט זה.

ד. על כן לא אוכל להיעתר לבקשה.

ניתנה היום, כ"ט בניסן התשע"א (3.5.2011).‏