תביעה ליקוי בניה בנוגע לביסוס קרקע

בתי המשפט

בית משפט השלום תל אביב-יפו

א  011833/06

בפני:

כב' השופט מרדכי בן חיים

תאריך:

10/05/2009

 

 

בעניין:

1. שעשע גילי

2. שעשע יהודית

 

 

ע"י ב"כ עו"ד

שלו אברהם

התובעים

 

נ  ג  ד

 

 

1. ציזלינג דוד

מהנדס בנין

2. אלקולומברה עירית

אדריכלית

3. דירון ג.ל. יעוץ וניהול פרוייקטים בע"מ - נמחקה

4. ישראל ליברמן - נמחק

 

 

ב"כ הנתבעים 2-1

עו"ד אריאל רייך

הנתבעים

 

פסק דין

 

א.         מהות התובענה ועיקר טענות בעלי הדין

בפני תובענה לתשלום פיצויים והוצאות שנגרמו לתובעים על פי טענתם בשל בניה כושלת ומרושלת של בית צמוד קרקע שנבנה על ידי התובעים במושב ינון (להלן: "הבית").

 

בקצירת האומר מייחסים התובעים לכל אחד מן הנתבעים פרטי רשלנות בביצוע מטלותיהם.

 

1.         בכתב התביעה נטען כי הנתבע מס' 1 ציזלינג דוד שהינו מהנדס בנין (להלן: "המהנדס") כשל בתכנון לקוי ו/או ביצוע לקוי של שלד הבית וכי ציזלינג אחראי לנזקי התובעים בהיותו המתכנן ו/או האחראי לביצוע השלד.

 

2.         אשר לנתבעת מס' 2 אלקולומברה עירית, אדריכלית (להלן: "האדריכלית") נטען כי בהיותה האחראית לביצוע השלד בפועל יש להחזיקה כאחראית לכשל הקונסטרוקטיבי ולמצבו החמור של הבית.

 

3.         אשר לנתבעים 4-3 (להלן יחדיו: "הקבלן") נטען כי הפר את חובתו לבנות את שלד הבית חף מליקויים.

 

4.         התובעים טענו כי בחוות דעת של מהנדס מטעמם תועדו הליקויים בבית אשר עלות תיקונם מסתכמת לסכום של 167,130 ₪. כמו כן תבעו התובעים פיצוי בגין ירידת ערך (בסך 172,500 ₪). הוצאות דיור חלופי (15,000 ₪) וכן עוגמת נפש, אי נוחות והפסד ימי עבודה (להלן יחדיו: "נזק בלתי ממוני") בסכום של 30,000 ₪.

 

5.         התובעים העמידו את סכום התביעה על סך 295,630 ₪.

 

6.         המהנדס והאדריכלית הגישו כתב הגנה בגדרו הכחישו את מרבית טענות התובעים וכפרו באחריותם לפצות את התובעים.

 

7.         הנתבעים האמורים טענו כי ככל שנגרם לתובעים נזק הרי שזה נגרם בשל אשמם ו/או רשלנותם המכרעת ו/או התורמת של התובעים ו/או הקבלן.

 

8.         להלן נטען על ידי המהנדס והאדריכלית כי מעולם לא התחייבו לבצע פיקוח צמוד על ביצוע הבניה וכי התובע שימש בפועל כמפקח.

 

9.         המהנדס והאדריכלית כפרו גם בממצאי המומחה מטעם התובעים וטענו כי אליבא חוות הדעת מדובר בליקוי אסתטי גרידא וכי גם לשיטתו לא ניתן לקבוע בשלב זה את הסיבה הוודאית לכשל.

 

10        המהנדס והאדריכלית הוסיפו וטענו כי פעלו בסבירות וכי הליקוי הנטען אינו קשור לעבודתם וכי ככל שקיים ליקוי מקורו בליקוי ביצוע.

 

עד כאן עיקרי טענות בעלי הדין.

 

ב.         חוות דעת מטעם בעלי הדין

 

כמצוי במקומותינו נסמכו בעלי הדין בטיעוניהם על חוות דעת של מומחים מטעמם.

 

1.         אינג' זר פלג מטעם התובעים תיעד בחוות הדעת שקיעות ריצוף במספר נקודות בחדר הדיור אך לא מצא תימוכין לכך כי השקיעה נגרמה כתוצאה מחללים מתחת לריצוף.

 

אינג' זר ייחס את ממצאי שקיעת הריצוף ושבר בקורה לכשל קונסטרוקטיבי הנגרם מכוחות גזירה, כפיפה או מסיבה אחרת וקבע כי יש לפרק את משטחי הריצוף בחדר ובחצר לרבות מצע החול עד לגילוי פני הבטון. לבצע תיקונים קונסטרוקטיביים, למלא בחול ולרצף מחדש בעלות כוללת בסך 130,000 ₪.

 

2.         אינג' גולדקלנג שנתן חוות דעת מטעם המהנדס והאדריכל גרס בחוות הדעת כי הרצפה וקורת המסד בבית תוכננו כמופרדות מן הקרקע באמצעות ארגזי קלקר בגובה 20 ס"מ, וכי תת הקרקע באתר מורכבת מחרסית פעילה שמנה. הנזק לבית מתבטא בהתרוממות הרצפה בחדר המגורים ובחצר וכי קיימת בעיה של תפיחת הקרקע מתחת למרפסת וחדר המגורים.

 

אינג' גולדקלנג גרס כי רק לאחר חשיפת ארגזי ההפרדה ניתן לקבוע את הסיבות לכשל וכי עלות התיקון מסתכמת לסך של 40,000 ₪.

 

ג.          מומחה מטעם בית המשפט

 

1.         בית המשפט מינה כמומחה מטעמו את אינג' שמחה פלדמן (להלן: "המומחה") אשר בחוות דעת מיום 21.2.07 תיעד את הממצאים כדלקמן:

 

1.1       הבית מתבסס על כלונסאות שהוחדרו לעומק של 10 מטר.

 

1.2       רצפת הבטון כמו גם קורות המסד הופרדו מן הקרקע באמצעות ארגזי קלקר בעובי 20 ס"מ.

 

1.3       לא נמצאה בתכנית הקונסטרוקציה כל דרישה להחלפת הקרקע או ממצאים של קידוח ניסיון באמצעות יועץ קרקע.

 

1.4       קיימת התרוממות אריחים בחדר הדיור כתוצאה מלחץ כבד של הקרקע שהינה אדמה חרסיתית שמנה - כלפי הרצפה התלויה.

 

1.5       האדריכלית דיווחה למומחה כי הבית נבנה על הקרקע הקיימת שלא הוחלפה.

 

1.6       בתוכניות האדריכלות לא צוינו מזחלות לניקוז הגגות המשופעים של הבית. בהעדר מזחלות ניגרים המים מן הגגות על הקרקע ומחריפים את התופעה של תפיחת האדמה החרסיתית כלפי הרצפה.

 

1.7       במרפסת הבית אותרה קורה שנותקה מן המבנה הינתקות זו יוחסה על ידי המומחה לעובדה שהקורה נוצקה בנפרד משלד הבית ובפגם בהתאמת קוצי הברזל שבין הקורה למבנה.

 

1.8       גם בחצר תועדה תופעה של התרוממות האריחים כתוצאה מלחץ האדמה החרסיתית כלפי רצפת המרפסת.

 

2.         המומחה קבע כי הנזק נגרם בשל כוחות כפיפה הנובעים מהתרוממות הרצפה.

 

3.         המומחה קבע כי תיקון הליקוי מחייב הפרדת הרצפה מן הקרקע ותימחר את עלויות העבודה בסכום כולל של 97,800 ₪.

 

4.         עוד גרס המומחה כי הליקוי ניתן לתיקון מלא ושלל ירידת ערך משתיירת.

 

5.         המומחה הוסיף וקבע כי ניתן לתקן את הליקוי בתוך 15 יום אשר מתוכם לא ניתן להתגורר בבית משך 7 ימים.

 

6.         בעקבות קבלת חוות דעת המומחה תיקנו התובעים את כתב תביעתם והעמידו את סכום הנזק המיוחס לתיקון הליקוי על סך 100,000 ₪.

 

7.         בכתב ההגנה המתוקן כפרו המהנדס והאדריכלית בממצאי המומחה לרבות תמחור עלות תיקון הנזק.

 

ד.         מחיקת התביעה נגד הנתבעים 4-3 (הקבלן)

 

לאחר שמיעת הראיות (לרבות עדותם של הנתבעים הנ"ל, הודיעו התובעים והנתבעים 4-3 לבית המשפט כי הגיעו לידי הסכם פשרה לפיו תימחק התביעה נגד הנתבעים האמורים ללא צו להוצאות. בהתאם, ניתן ביום 27.10.08 פסק דין לפיו נמחקה התביעה נגד הנתבעים הנ"ל.

 

ה.         דיון וממצאים

 

1.         תיאור הנזק ומנגנון היווצרותו

1.1       כאמור לעיל ייחס המומחה את המקור לנזק בתפיחת הקרקע החרסיתית באתר הבניה אשר לא סולקה למעשה. המומחה עמד על גרסתו זו גם במהלך עדותו והעיד:

"הלכו ומילאו את ההפרש בקרקע טבעית ואז המילוי הזה הוסיף שמן על המדורה...מה שקרה כאן כל הלחצים האדירים של הקרקע לחצו על הרצפה ואז אנחנו רואים סדק (עדותו בפרוטוקול ישיבת יום 16.6.08 עמ' 4 שורות 10-5).

 

1.2       בהמשך עדותו הבהיר המומחה כי נגירת המים מן הגגות וחלחולם השפיעה על עוצמה בלחץ הקרקע החרסיתית ומכאן, גרס כי:

"התכנון של התקרה הזאת היא טובה לירושלים אבל לא לקרית מלאכי שיש שם אדמה חרסיתית" (שם מול שורות 19-18).

 

1.3       אשר לניתוק קורת הביסוס עמד המומחה על דעתו (שם בעמ' 6 שורות 4-1) והוסיף בעדותו כי הקורות האמורות אינן מופיעות בתוכניות הקונסטרוקציה (שם מול שורות 10-9).

 

להלן העיד המומחה כי גם תופעת הינתקות הקונה נובעת מתפיחת הקרקע (בעמ' 8 שורות 17-16).

 

1.4       על יסוד ממצאים אלו שלא נסתרו אני פוסק כי הנזק שנגרם לבית הינו כמתועד בחוות דעת המומחה וכי מקורו בכוחות כפיפה שנבעו מלחץ הקרקע החרסיתית כלפי מעלה שגרם להתרוממות הרצפה.

 

2.         העדר בדיקת קרקע ונפקותה

 

2.1       אין חולק בפני כי במסגרת מטלות התכנון בהם נושאים המהנדס והאדריכלית לא בוצעה בדיקת קרקע ולא נערך סקר קרקע.

 

2.2       המומחה לא הותיר בעדותו ספק בדבר הדרישה הבלתי מתפשרת לקבלת יעוץ מיועץ קרקע אשר הנחיותיו נועדו לקבוע את סוג ביסוס הרצפה וכן הצורך בהפרדה בין הרצפה לקרקע (שם בעמ' 2 שורות 26-20).

 

2.3       המהנדס טען בעדותו כי לא ראה צורך בקבלת סקר קרקע ונימק עמדתו בכך שתכנן הרבה בתים בסביבה, ידע שהקרקע היא חרסיתית ותכנן את הקידוחים בצורה שמרנית (שם עמ' 22 שורות 5-1).

 

2.4       להלן אישר המהנדס כי תכנן הפרדה בעומק של 20 ס"מ בין הקרקע לרצפה אך לא עלה בידו להתייחס לאפשרות שהוצגה בפניו ולפיה יכול שלגבי הקרקע באתר ספציפי זה היה צורך בהפרדה עמוקה יותר (שם בין שורות 12-15).

 

2.5       מר ליבמן מטעמה של הנתבעת 3 טען בתצהירו כי הנתבעת 3 בנתה את הבית ובכלל זה ביצעה את הביסוס על פי ההנחיות והמפרטים של המהנדס (סעיפים 5, 3 לתצהירו) להלן טען מר ליבמן כי הנתבעת 3 ופועליה ביצעו את מילוי החפירה לאחר יציקת קורות היסוד (שם בעמ' 27 שורות 30-28) וכי אדמת המילוי היא האדמה שנחפרה קודם לכן שכן לא היתה בתוכניות שום הוראה להחלפת הקרקע (שם בעמ' 28 שורות 5-4).

 

לא הוכח בפני איפוא כי הקבלן סטה מתוכניות השלד שהכין המהנדס.

 

2.6       התובע הציג עצמו כאיש אחזקה הנעדר ניסיון בעבודות בניה (שם בעמ' 15 שורות 19-15).

 

התובע העיד כי קודם לאירועים נשוא תובענה זו לא היה מודע לחשיבות ההפרדה בין הקרקע לרצפת הבית (שם בעמ' 17 שורות   6-5).

 

2.7       התובע טען בעדותו כי לא הובא לידיעתו על ידי גורם כלשהוא המעורב בתכנון ו/או בבניה הצורך בפניה ליועץ קרקע (עדותו בעמ' 19 שורות 13-1) ועל פי עדותו של ליבמן מטעם הנתבעת 3, התובע לא היה מעורב בבניה מעשית של הבית (שם בעמ' 27 שורה 26).

 

2.8       אטעים כי הצורך בקבלת סקר קרקע כבסיס לתכנון שלד בנין מובנה בתקנות התכנון והבניה (בקשה למתן היתר תנאיו ואגרות התש"ל-1970 (להלן: "תקנות הבניה").

 

בתקנה 11(א) לתקנות הבניה נקבע:

"עורך הבקשה (להיתר-מ.ב.ח) יגיש לועדה המקומית לפי דרישה בכתב של המהנדס את הנספחים כלהלן הדרושים לדעתו להבהרת בקשה להיתר או לבדיקתה;

(1( ...

(2)        תוצאות סקר הקרקע בהתאם לתקן ישראלי 940 הדן בביסוס לבנינים כאמור בסעיף 5.04 לתוספת השניה".

 

בסעיף 5.04 לתוספת השניה נקבע:

"הקרקע שבה יוקם הבנין תיבדק בהתאם לתקן ישראלי הדן בביסוס לבנינים".

 

בסעיף 17 (ג) לתקנות הבניה הובהר כי מתן היתר אינו בא להסיר אחריות מהמבקש עורך הבקשה, מתכנן השלד הבניה והאחראי לביצוע השלד בשל נזקים שנגרמו כתוצאה מאי קיום ההוראות המפורטות בתוספת השניה.

 

לא זו אף זו; נוסח תצהיר המוגש על ידי מהנדס השלד מכח תקנה 2 (ה) לתקנות הבניה כולל הצהרה לפיה:

"הקרקע שבה הוקם הבנין נבדקה והביסוס תוכנן על פי ת"י 940".

3.         אחריותו המכרעת של המהנדס

 

3.1       המהנדס (ציזלינג) הינו עורך הבקשה למתן ההיתר והמהנדס האחראי לביצוע השלד (כעולה מנוסח היתר הבניה - נספח 4 לתצהיר התובע) ככזה חלה על ציזלינג חובה סטטוטורית לערוך סקר קרקע על פי הוראת ת"י  940.

 

יתר על כן, עצם מתן ההיתר אינו פוטר את ציזלינג מאחריות לנזק שנגרם כתוצאה מהעדה בדיקת קרקע כמתחייב מפרט 5.04 לתוספת השניה.

 

3.2       בנסיבות שפורטו לעיל סבורני כי ציזלינג פעל ברשלנות שכן לא מילא אחר ההוראות הסטטוטוריות המתחייבות ולא פעל בהתאם למיטב כללי המקצוע המחייבים קבלת סקר קרקע ולמצער לא טרח להעמיד את התובע, על הצורך בקבלת סקר קרקע כאמור, והסתפק במה שהגדיר כניסיונו המקצועי וביצוע עבודות קידוח שמרניות.

 

3.3       כמו כן הוכח בפני כי הנזק לבית מקורו בלחצי תפיחת קרקע אשר עוצמתם ומידת השפעתם לא נצפתה מראש בהעדר סקר קרקע אשר לו היה נערך היה בו כדי להנחות את המהנדס בדרך הנכונה לביסוס השלד לרבות עומק ההפרדה, אדמת המילוי וחיבור הקורות.

 

3.4       בהקשר זה של הדברים ועל רקע הממצאים שפורטו לעיל אני רואה לדחות את טענת ב"כ המהנדס אשר טען כי יש לזקוף את האחריות להעדר סקר קרקע לפתחו של התובע.

 

3.5       לא זו אף זו; טענתו של המהנדס לפיה תפקידו התמצה בעריכת תכנון הקונסטרוקציה ובעריכת פיקוח עליון על קשירת הברזל קודם לביצוע היציקות (סעיף 15 לסיכומי המהנדס) - מתנכרת לעובדה כי בתפקידו של המהנדס כעורך הבקשה והמהנדס האחראי לביצוע השלד - מובנית על פי הוראות הדין - האחריות לבסס את תכנון השלד - על ממצאי סקר קרקע שנערך על פי ת"י 940.

 

3.6       גם הניסיון הדחוק להגביל את חובתו של המהנדס לעריכת פיקוח עליון על קשירת הברזל טרם ביצוע היציקות גרידא (סעיף 15 לסיכומי המהנדס) נדון לכישלון שכן, על פי תקנות התכנון והבניה (פיקוח עליון על הבניה) התשנ"ב-1992 (להלן: "תקנות הפיקוח") אחראי המהנדס כמתכנן שלד הבנין בחובת קיום פיקוח עליון לפי סעיף 158 כ"ז לחוק התכנון והבניה (ראו סעיף 2(א) לתקנות הפיקוח).

 

3.7       יתר על כן, מחומר הראיות עולה כי אין לאדריכלית שעבדה בשירותו של המהנדס ונשלחה על ידו לביצוע מטלות הפיקוח העליון - הכשרה לבדוק ברזל קונסטרוקטיבי וכי על פי עדותה היא לא הגיעה לאתר לצורך בדיקת הברזל (עדותה בעמ' 24 שורות 29-27), גלל כן, פעל המהנדס גם בניגוד לתקנה 6(2) לתקנות הפיקוח לפיה רשאי מבצע הפיקוח העליון לייפות כוחו של עובד מטעמו לערוך את הביקורים ובלבד שהעובד הוא בעל הכישורים הנדרשים לכך על פי כל דין.

 

3.8       על יסוד המקובץ עד כאן אני פוסק כי המהנדס כשל ברשלנות במיצוי חובותיו כעורך הבקשה והמהנדס האחראי לביצוע השלד הן בשלב התכנון והן בשלד הפיקוח העליון וכי רשלנותו זו מהווה אשם כהגדרת המונח בסעיף 64 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש).

 

אני פוסק כי לא עלה בידי המהנדס להוכיח את הסייגים הקבועים בפסקאות (3-1) של סעיף 64 ומשכך נחה דעתי כי התנהגותו בת האשם הינה הגורם לנזק.

 

(השוו: ע"א 2007/02 עו"ד מהא חורי נ. פאוזי (תק-מח 2004 (3), 4869).

 

3.9       הנובע מכאן הוא שאין במחיקת הנתבעים 3 ו-4 כדי להשפיע על חבות המהנדס, ובאותה מידה אין להמעיט ממידת אשמו בשל מחדליה השוליים יחסית של האדריכלית שהועסקה על ידו.

 

4.         גובה הנזק

 

4.1       את עיקר חיציו כנגד גובה הנזק מיקד ב"כ המהנדס כלפי קביעתו של המומחה לפיה יש להניח יריעות סיבי זכוכית מעל הרצפה בעלות של 28,000 ש"ח על מנת לחזקה (סעיף 50 לסיכומי המהנדס).

 

4.2       בעדותו אישר המומחה כי פתרון הפרדה בין הרצפה לקרקע באמצעות כלונסאות וארגזים הינו פתרון סביר (שם בעמ' 4 שורה 14).

 

יחד עם זאת עמד המומחה על דעתו ולפיה יש צורך ביישום יריעות הזכוכית וזאת לצורך חיזוק התקרה שניזוקה (שם בעמ' 9 שורות 12-10) הצורך בחיזוק התקרה נומק על ידי המומחה בקביעה כי התקרה נשברה ונחתכה ומדובר בסדק עובר (שם בקצה עמ' 9). המומחה אף הבהיר כי פתרון חלופי של הריסת התקרה ובנייה חדשה - תהיה יקרה יותר (שם בעמ' 10 שורות 4-1).

 

4.3       לא נעלמה מעיני העובדה כי במהלך עדותו נפלה שגגה מפי המומחה בכנותו את רצפת הבטון כתקרה אולם נחה דעתי כי מדובר בכשל לשון בלבד שכן, בעדותו בעמ' 9 מעיד המומחה:

"אני חושב שבמקרה שלפנינו חייבים לעשות שיקום וחיזוק של הרצפה מבטון. אנמק כי התקרה הזאת נשברה נחתכה..." (שם בקצה עמ' 9) (ההדגשות שלי-מ.ב.ח).

 

4.4       סימוכין נוסף לעמדתי לפיה עסקינן בפליטת לשון מוטעית גרידא אני מוצא בעובדה לפי המומחה ציין בחוות הדעת במפורש כי לא מצא:

"סדקים קונסטרוקטיביים בקירות ובתקרות הבית" (שם בעמ' 4).

 

הנובע מכאן הוא שיש לקרוא בכל מקום בעדותו של המומחה שם נקט לשון תקרה - כמכוונת לרצפת הבטון.

 

על יסוד כל המקובץ עד כאן אינני רואה מקום לגרוע מן הסכומים שתמחר המומחה בהתבסס על ההלכה הפסוקה לפיה:

"משנתקבלה חוו"ד של מומחה שיש בה משום ניסיון רציני להתמודד עם הבעיות המקצועיות הרבות שמובאות בפניו, יש לקבל אותה גם אם לא כל מה שנקבע בה הוא לטעמם ורוחם של כל הצדדים וגם אם ניתן להצביע על טעויות או על אפשרות של קביעות אחרות בנושאים אלו או אחרים".

 

(ראו: ע"א 2934/94 סולל בונה נ. ארז (תק-על 96 (ב) 481).

 

5.         נזק בלתי ממוני

 

5.1       המהנדס לא התייחס בסיכומיו לסוגיית הנזק הבלתי ממוני ונחה דעתי כי לתובעים נגרם נזק לא זניח בשל מצבה הרעוע ביותר של הרצפה, סיכוני המעידה עליה וכן הפגיעה ברווחה המזומנת להם במהלך עבודת התיקונים.

 

עם זאת, סבורני כי הסכום הנתבע בסך 30,000 ש"ח הינו מופרז במעט ואני רואה להעמידו על סך 20,000 ₪.

 

5.2       בהעדר כל הוכחה לגבי עלות הדיור החלופי אני רואה לקבוע כי סכום הפיצוי הבלתי ממוני יכלול גם פיצוי בגין דיור חלופי שעצם הצורך בו לא הופרך בחקירת המומחה.

 

6.         סוף דבר

 

אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבע 1 לשלם לתובעים סך של 117,800 ₪ כמפורט לקמן:

 

6.1       עלות תיקון הנזק כמפורט בחוות דעת

המומחה כולל מע"מ ופיקוח הנדסי                   97,800  ₪

 

נזק בלתי ממוני (כולל הוצאות דיור חלופי)        20,000 ₪

סך הכול    117,800 ₪

 

לסכום זה יווספו הפרשי הצמדה וריבית כדין ליום 21.2.07 (מועד הגשת חוות דעת המומחה) ועד ליום התשלום בפועל.

 

6.2       לאור התוצאה אליה הגעתי, אני מחייב את הנתבע 1 לשלם לתובעים הוצאות משפט בסך 5,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסכום של 15,000 ₪.

 

 

5129371

54678313הודעה זכות הערעור.

 

ניתן היום, ט"ז באייר, תשס"ט (10 במאי 2009), בהעדר הצדדים.

 

5129371

54678313

 

מרדכי בן חיים 54678313-11833/06

 

מרדכי בןֿֿחיים, שופט

המזכירות תמציא את פסק הדין בדואר רשום.

-פירמות עורכי דין מובילות-

  • meitar
  • nevo-molson
  • maschit
  • gornitzky
  • yehuda
  • firon
  • firon