תיירות- תביעה על פי אמנת וארשה או תביעה על פי הדין הישראלי

בית המשפט / עו"ד רום נחמן תביעה על פי אמנת וארשה או תביעה על פי הדין הישראלי סוכנים שונים פנו אלי בשאלה לעניין ההבדל בין תביעה נגד המוביל האווירי על פי הדין הישראלי לבין תביעה על פי אמנת וארשה משנת 1929 (להלן: "האמנה") המסדירה את הכללים בעניין תביעות הקשורות למוביל אווירי. מה כלל החשיבות להבדל בין השניים ובאילו מקרים פונים לתביעה על פי האמנה ובאילו מקרים תוגש תביעה על פי הדין הישראלי ? להלן אביא מספר כללים והבהרות לעניין זה. כללית, תביעות נגד מוביל אווירי יש לתבוע על פי האמנה. ס' 10 לחוק התובלה האווירית , התש"ם-1980 קובע כלל ייחודי לתביעה על פי האמנה בלבד. מטבע הדברים, תביעות נגד מוביל אווירי יתרכזו בסיכונים האופייניים לתובלה אווירית - תביעות הקשורות לנזק הנגרם לנוסע בטיסה, נזק גופני, נזקי איחור ואובדן כבודה .וראה ס' 17-19 לאמנה. האמנה מסדירה פיצוי יחסית נמוך לנושאים דלעיל והכוונה הייתה (עת נכתבה) לאפשר לחברות התעופה בראשית דרכן לפתח את התובלה האווירית ללא קנסות ופיצויים גבוהים שימוטטו אותן. מאז נכתבה האמנה עברו למעלה מ 70 שנה וכללי הפיצוי עברו תיקונים שונים והועלו כלפי מעלה. (וראה פרוטוקול מונטריאול וכללי האיחוד האירופי). יחד עם זאת, עדיין, אם נשווה את הפיצוי שניתן לקבל על פי הדינים הרגילים (הדין של כל מדינה ומדינה) לעומת הפיצוי על פי אמנת וארשה, נמצא כי ניתן לקבל פיצוי גבוה יותר על פי הדין הרגיל. משמע, אם ניתן להכניס את אירוע הנזק לקטגוריה של תביעה רגילה (שלא על פי האמנה), הרי מצב התובע יכול להיות טוב יותר (מבחינת גובה הפיצוי) . לפיכך, בתביעות הכרוכות בנזק גבוה, לדוגמא, איחור משמעותי שגרם לנזק כבד, פציעה שגרמה לנכות וכיו"ב- ינסה התובע לתבוע על פי הדין הרגיל. מתי תובע יהיה חייב לתבוע על פי האמנה ומתי לא ? ס' 17 וס' 19 לאמנה קובעים אחריות המוביל למקרי פציעה, מוות ואיחור. אחריות זו מוטלת על מוביל אווירי כלפי נוסע בטיסה . לפיכך עולה השאלה החשובה להגדרת נוסע. האם מדובר רק על מי שהיה בתוך המטוס או גם אחד שהיה בדרכו למטוס יחשב ככזה. האם העובדה שאדם מחזיק כרטיס טיסה בידו הופכת אותו אוטומטית לנוסע ? שאלה חשובה זו יכולה להכריע על פי איזה דין תתנהל התביעה וכאמור, משפיעה על גובה הפיצוי. בתי משפט בעולם קבעו כי אדם הופך לנוסע ברגע שהוא מתקבל ע"י המוביל האווירי. לדוגמא, מרגע שקיבל את כרטיס העלייה למטוס. לפיכך, הנפקת כרטיס טיסה לנוסע ע"י סוכן הנסיעות או ע"י הזמנה אחרת מהווה רק את קבלתו על תנאי כנוסע ואין משמעותה שהאדם קיבל מעמד של נוסע (וראה: adamson v. amrican airlines inc. 433 n.y. sup.court 1980 ). דהיינו, הזמנה בלבד של כרטיס טיסה אינה מקנה מעמד של נוסע. מכאן, אם מתרחשת פגיעה/נזק אשר הנה מחוץ לשליטת חברת התעופה, כאשר הנוסע כלל לא התקבל לטיסה, בד"כ ניתן יהיה לתבוע על פי הדין הרגיל. לדוגמא, נוסע חולה אשר הזמין טיסה לצורך טיפול דחוף והטיסה יצאה טרם שהגיע לשדה התעופה. הנזק של הנוסע הוחרף והוא תובע את חברת התעופה. במקרה זה הנוסע כלל לא הועלה לטיסה. בתי משפט נוטים להניח אי קיום של חוזה מקום בו נשלל מנוסע לעלות על המטוס ולכן שוללים תחולתם של ס' 17,19 לאמנה ( נזק בגין פציעה או איחור). הדבר מוסבר בכך שכאשר חוזה התובלה מבוטל על ידי חב' התעופה, ההגנה הניתנת לנוסע מכוח אותו חוזה (חוזה כרטיס הטיסה) אינה שרירה עוד ולכן אין תחולה לאמנה. ניתן ללמוד כי אי קבלתו של נוסע לטיסה , ללא קשר לסיבת הדחייה, ואף כאשר נטען לרשלנות המוביל האווירי, מוציאה מתחולה את אמנת וארשה. (וראה בש"א (י-ם) 5998/01 ארקיע נ' קופת חולים כללית). משמע, אי ביצוע מוחלט של חוזה ההובלה – מוביל לאי תחולה של האמנה. (אך ראה גם חקיקה ספציפית לנזקי אי קבלה לטיסה עקב רישום יתר). במקום אחר נטען ,לדוגמא בת.א 17747/05 שמרינה נ' כלל תעופה, בעניין נוסעת אשר טיסתה בחזרה לארץ בוטלה על ידי המוביל. הנוסעת (התובעת) טענה לנזקים במנותק מהאמנה שכן חוזה ההובלה כלל לא בוצע. הנתבעת מצידה טענה לייחוד העילה (דהיינו, שהתביעה תהייה רק על פי האמנה שכן המדובר בתובלה אווירית). מכאן, רואים את "המאבקים" בין התביעה להגנה לשאלה החשובה באם הדין שיחול על התביעה יהיה על פי האמנה או הדין הרגיל. טרם נפסק בתביעה זו. לסיכום, אמנת וארשה חלה רק במערכת נסיבות הנכנסת בגדרם של סעיפי האמנה. התשובה אם מערכת הנסיבות מכניסה את האירוע לתוך האמנה תוכרע לגופו של מקרה ע"י בית המשפט היושב בדין. ברור כי במערכת עובדות ברורה, כמו פציעה בתוך המטוס עצמו לא תתעורר כל שאלה והאמנה תחול. אי הבהירות עולה כאשר האירוע התרחש מחוץ למטוס ואז יש לבדוק עובדתית את נסיבות המקרה ולהכריע אם יש תחולה לאמנה אם לאו. כאמור, החשיבות להכרעה זו קשורה לגובה הפיצויים. עוד בעניין זה אוסיף כי קיימים מקרים בהם אירוע הנזק התרחש בצורה ברורה במטוס, אך בכל זאת ניתן לחרוג מתקרת האחריות על פי האמנה ולתבוע על פי הדין הרגיל. על שבירת תקרת האחריות על פי האמנה אציג מספר מקרים בגיליון קרוב. טור זה אינו אמור להוות יעוץ משפטי או תחליף לייעוץ כזה. הקוראים מוזמנים לשלוח תגובות או לבקש להעלות נושאים לדיון לפי הכתובת: רום נחמן, עו"ד, טשרניחובסקי 24 כפר סבא 44271 , טל: 09-7444188 פקס: 09-7444199 romadv@netvision.net.il בכבוד רב, רום נחמן, עו"ד

-פירמות עורכי דין מובילות-

  • meitar
  • nevo-molson
  • maschit
  • gornitzky
  • yehuda
  • firon
  • firon