עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 5271/12

 

 

 

 

                                          

                                                                                                    

                                          

                                          

 

 

 

 

           לפניי ערר על החלטתו של בית המשפט בתל אביב-יפו במ"ת 8437-04-12 (כבוד השופט צ' קאפח) מיום 28.6.2012.

 

           הליך זה הוא ההליך הרביעי (והשני בבית משפט זה) בו נדונים תנאי השחרור שנקבעו לעורר. משתוארו עובדות ההליך בפירוט בבש"פ 4708/12 (כבוד השופט צ' זילברטל) מיום 21.6.2012 (להלן: בש"פ 4708/12), אעמוד על עיקרי הדברים בתמצית בלבד.

 

           ביום 19.3.2012 נעצר העורר בחשד לביצוע שורה ארוכה של עבירות מס, ואלו התגבשו לכתב אישום שהוגש ביום 4.4.2012. במסגרת כתב האישום יוחסו לעורר עבירות פיסיקליות במסגרתם העלים מס בשווי של למעלה משמונה מיליון שקלים. לאחר הגשת כתב האישום הוארך מעצרו מספר פעמים עד להסכמות באשר לתנאי שחרורו. ביום 17.5.2012 הורה בית המשפט המחוזי על שחרורו של העורר למעצר בית מלא בלוד, בפיקוחם של שלושה מפקחים ובצירוף איזוק אלקטרוני וחובת התייצבות בתחנת המשטרה פעמים בשבוע. כמו כן הורה בית המשפט על חתימה על התחייבות עצמית בסך 1,000,000 ש"ח, הפקדת ערבויות צד ג' בסכום של 3,200,000 ש"ח, הפקדת מזומן בסכום של 500,000 ש"ח והתחייבות של כל אחד מהמפקחים בסכום של 150,000 ש"ח. לאחר שלא הצליח להפקיד את הסכום של 500,000 ש"ח ולגייס ערבים הרשאים יחד לחתום על ערובת צד ג' עתר העורר להקלה בתנאי שחרורו. ביום 21.5.2012 נדחתה העתירה על ידי בית המשפט המחוזי, ונקבע כי היא סבירה, ומשקפת את הצורך בהבטחת התייצבותו להמשך המשפט. יחד עם זאת, נקבע כי דרישת ההתייצבות במשטרת לוד תבוטל, כי ההפקדה תוכל להיעשות במזומן או בהפקדת ערבות בנקאית, וכי הפקדת הערבות צד ג' תעשה על ידי אזרחים ישראלים על פי הנוהל. בקשת העורר לקיים דיון נוסף בהחלטה נדחתה ביום 28.5.2012.

 

           על החלטת בית המשפט המחוזי השיג העורר בפניי בית המשפט זה. בבש"פ 4708/12 עמד השופט צ' זילברטל בהרחבה על התשתית הנורמטיבית הנוגעת לעניין אישור ערבים ולעניין גובה ההפקדה במזומן. לעניין אישור ערבים צד ג', נקבע כי אישור ערבים בסכומי ערבות העולים על 50,001 ש"ח מחייב אישור בית משפט, ואינו יכול להיעשות על בסיס נוהל 06/20 שנקבע על ידי הנהלת בתי המשפט. לעניין ההפקדה במזומן, פרס השופט צ' זילברטל את  השיקולים שעל בית המשפט להעמיד לנגד עיניו בבואו לקבוע את סכום ההפקדה. מחד, על בית המשפט להתחשב בחומרת העבירות, לרבות הרווח שלצידן ובחשש כי הנאשם ימלט מהדין. מאידך, על בית המשפט להתחשב ביכולת הכלכלית הריאלית של הנאשם (וראו הפניות רלבנטיות שם). לגופו של עניין קבע השופט צ' זילברטל כי אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי לעניין סכום ההפקדה שנקבע לעורר. יחד עם זאת, נקבע כי יש לתת משקל באיזון שנקבע לכך שחלפו כשלושה חודשים מיום מעצרו של העורר. עוד נקבע כי בסוגיה זו, של גובה ההפקדה, רשאי העורר לפנות בכל עת לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר. בהמשך לכך, קבע השופט צ' זילברטל כי משהורה על החזרת ההליך לבחינת בקשת העורר לאישור הערבים המוצעים על ידו, ישוב בית המשפט ויבחן את גובה ההפקדה במזומן שנקבעה לעורר.

 

           בעקבות החלטה זו, שב בית המשפט המחוזי ובחן את סכום ההפקדה שנקבע לעורר. בית המשפט קבע כי אין מקום לשנות את הסכום שנקבע, וכי אין בערובות אחרות שהעורר נכון לשעבד לטובת ההליך, בראשן דירת מגורים, די כדי לאיין את החשש כי ימלט מאימת הדין. משכך, קבע בית המשפט כי אינו נדרש לבחון את הערבים שהוצעו, אך הביע הסתייגות מחלקם, בבחינת למעלה מן הצורך. מכאן הערר שלפניי.

 

           במסגרת הערר, טוען העורר כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שלא הפחית את סכום ההפקדה במזומן שנקבעה לו, שכן הוא אינו מסוגל לעמוד בהפקדה של כל סכום מעל ל-75,000 ש"ח, וכפי משמעותה של ההחלטה היא המשך שהותו במעצר בפועל. בהמשך לכך, טוען העורר כי יש מקום שבית משפט זה יתערב אף בהערת בית המשפט ביחס לערבים המוצעים.

 

           מנגד, סומכת המשיבה את ידיה על החלטתו של בית המשפט המחוזי. לגישתה, סכום ההפקדה במזומן שנקבע הוא מאוזן וסביר, בהתחשב בכך שמרכז חייו של העורר אינו בישראל, בחומרת העבירות וברווח שלצידן.

 

           לאחר שעיינתי בהודעת הערר על צרופותיה ובהחלטות הקודמות בתיק, ולאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים בעל פה, מצאתי כי דין הערר להתקבל בחלקו.

 

           משפורטו בהחלטות קודמות בהרחבה השיקולים לקביעת סכום ההפקדה במזומן, לא מצאתי מקום לשוב ולפרוס אותם. גם לדידי, בנסיבות המקרה הקונקרטי, אין מדובר בסכום שאינו סביר. יחד עם זאת, ככל שחולף הזמן ומתגלה שאין ביכולתו של נאשם לעמוד בסכום ההפקדה במזומן, כך יטה בית המשפט לבחון מחדש את יכולתו הכלכלית הריאלית ובמידת הצורך להפחית מסכום ההפקדה. במקרה זה, מיום החלטתו של השופט צ' זילברטל עברו כשלושה שבועות, והעורר טרם הצליח לגייס את הסכום הדרוש להפקדה. לצד זאת, לנגד עיני העובדה כי ככל הנראה ישנם ערבים הנכונים להפקיד סכום לא מבוטל להבטחת התייצבותו של הנאשם, וכן את העובדה כי לנאשם נכס מקרקעין  הניתן למימוש במידת הצורך, ובכפוף לכל דין. ברי, כי כל סכום של הפקדה במזומן אינו מאיין לחלוטין את החשש שהנאשם ימלט מהדין. יחד עם זאת, מצאתי כי האיזון הראוי במקרה הנוכחי מטה את הכף לכיוון הפחתה מסוימת בסכום ההפקדה. משכך, אני מורה כי סכום ההפקדה במזומן יופחת ויועמד על 300,000 ש"ח בלבד. בסוף הדברים יצוין כי לא מצאתי לנכון להתערב בקביעותיו של בית המשפט לעניין הערבים, משאלו ניתנו בבחינת למעלה מן הצורך, ולא כחלק מבחינה מהותית לשם אישורם.

 

           סוף דבר, הערר מתקבל בחלקו, וסכום ההפקדה במזומן שנקבע לעורר יועמד על 300,000 ש"ח. יתר תנאי השחרור יעמדו על כנם.

    

           ניתנה היום, כ' בתמוז התשע"ב (10.7.2012).

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   12052710_H01.doc   שצ

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il