עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 2610/11

 

 

 

 

                                          

                                                                                                    

                                          

 

 

 

                                          

 

1.        לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי (השופטת ר' רונן) אשר קיבל את תביעת המשיב 1 (להלן: המשיב) נגד המערערים.

 

2.        המשיב והמערערים הם קרובי משפחה ובעלי המניות במשיבה 2 (להלן: החברה). החברה הוקמה בשנת 1962. אין מחלוקת כי המשיב אוחז ב- 70% מהון המניות של החברה ואילו המערערים אוחזים ביתרת 30% של הון המניות. על אף פער זה בהחזקה, מאז הקמתה התנהלה החברה בשוויון וההחלטות השונות התקבלו פה אחד. ניתן לומר כי למערערים הייתה למעשה זכות וטו על אף שהיו בידיהם רק 30% מהמניות. בשנת 2003 הסתבר כי אין בין הצדדים הסכמה בעניין מסויים אך הם השכילו לפנות לגישור ולהמשיך לנהל את החברה יחד כפי שנעשה עד אותה עת. הגישור שנמשך שנים לא צלח לבסוף ועל כן הגישו הצדדים תביעות הדדיות לבית המשפט כאשר כל צד מבקש כי תתקבל פרשנותו לסעיף מסוים בתקנון שעוסק באופן ספירת הקולות בעת הצבעה באסיפה הכללית. עמדת המערערים הייתה כי באסיפה כללית בה יש רק שני בעלי מניות – כפי המצב בענייננו – לכל אחד קול אחד – ולכן, על אף שהמשיב מחזיק ב- 70% מהון המניות הוא אינו יכול לקבל החלטה ללא הסכמתם. המשיב לעומתם החזיק בדעה כי יש לפרש את תקנון החברה כך שלכל מניה קול אחד – ולכן, ניתן לקבל החלטות באסיפה הכללית גם תוך התנגדות של המערערים המהווים בעלי מניות מיעוט. בית המשפט המחוזי ביכר את עמדת המשיב ומכאן הערעור ובקשת המערערים לעיכוב ביצועו של פסק הדין (לאחר שנדחתה בקשה לעיכוב ביצוע שהגישו לבית המשפט המחוזי). המשיב הגיש תגובה לבקשה ואפשרתי למערערים להגיש תשובה לתגובה.

 

3.        לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה החלטתי לדחות את הבקשה. כידוע הגשת ערעור אין בה כדי לעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים. כדי להצדיק עיכוב ביצוע על מגיש הבקשה לשכנע את בית המשפט באופן מצטבר כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתו (ראו, למשל: ע"א 9220/09 מורג הצפון בע"מ נ' זר מעדנים ואירועים בע"מ, פסקה 4 (טרם פורסם, 29.11.2009); ע"א 6301/07 שטרן נ' הנאמן בפשט"ר על נכסיהם של ה"ה דוד בלס ואיזבל בלס (טרם פורסם, 7.8.2007)). בענייננו, מקובלת עליי אומנם עמדת המערערים כי אין מדובר בערעור עובדתי באופיו וכי מדובר בעיקרו של דבר בשאלה משפטית פרשנית אודות תקנון החברה. כמו כן לא ניתן להתעלם מטענת המערערים בדבר האופן בו התנהלה החברה מאז הקמתה. יחד עם זאת, לא ניתן גם להתעלם מכך שהמשיב הגיש תצהיר המעיד על אומד דעת הצדדים בעת ניסוח תקנון החברה ואילו המערערים לא הגישו תצהיר נגדי שיעמיד גרסה עובדתית מכלי ראשון לטענותיהם בדבר אומד דעת הצדדים. הצדדים החליטו שלא לנהל חקירות נגדיות כך שתצהירו של המשיב לא נסתר. בנוסף, בית המשפט עמד על ההיגיון העסקי הטמון בפרשנותו – דהיינו, יש להניח כי בעל 70% מהמניות שמר לעצמו את הזכות לשלוט בחברה באופן שעולה בקנה אחד עם בעלותו ברוב המניות. יש גם לזכור כי אין מחלוקת שבניסוח התקנון בחרו הצדדים לסטות מברירת המחדל שהייתה קבועה בדין באותה עת ואילו פרשנות המערערים מבקשת למעשה לשמר את ברירת המחדל כך שלשינוי לא תהיה כל משמעות. בנוסף, אין מחלוקת כי במשך שנים הייתה למשיב זכות לחתום לבדו בשם החברה ואילו המערערים נדרשו לחתימה נוספת מלבד חתימתם כדי לחייב את החברה. טענות המשיב אינן נופלות אפוא מטענות המערערים כך שגם אם מדובר בערעור משפטי באופיו ואין לומר כי אין לו כל סיכוי, עדיין איני יכולה לקבוע כי המערערים עמדו בנטל לשכנע שלערעור סיכויים טובים להתקבל. עם זאת, לא אקבע מסמרות בדבר מאחר שלא שוכנעתי כי מאזן הנוחות נוטה באופן ברור לטובת המערערים. די בכך כדי לדחות את בקשתם.

 

4.        באשר למאזן הנוחות בהיעדר עיכוב ביצוע המשיב אומנם יוכל לקבל החלטות באסיפה הכללית גם ללא הסכמת המערערים אך בצדק ציין בית המשפט כי זוהי בדיוק "תמונת ראי" להחלטה על עיכוב ביצוע וגרימת נזק למשיב שלא יוכל לקבל החלטות על אף היותו בעל רוב המניות. דהיינו, לא ניתן לומר כי מאזן הנוחות נוטה בהקשר זה דווקא לטובת המערערים. אם כבר יש לומר כי הוא נוטה לטובת המשיב. אכן, המשיב הוא בעל רוב מניות החברה ולכן אם לא יתאפשר לו לקבל החלטות נדרשות נזקו יהיה גבוה ולמצער לא פחות מהנזק שייגרם למערערים ולכן אין להיעתר לבקשה (ראו והשוו: ע"א 8405/07 נאמן נ' חסון, פסקה 4 (טרם פורסם, 15.11.2007); בש"א 3158/91 שרון נ' קומפני פריזיין דה פרטיסיפסיון, פ"ד מה(5) 499, 504 א-ב (1991)). המשיב עמד בהקשר זה גם על הצורך למנוע קיפאון בניהול החברה ועל האפשרות לקבל החלטות אסטרטגיות נדרשות. גם לכך יש ליתן משקל במאזן הנוחות. בנוסף, בית המשפט עמד בצדק על כך שחזקה על המשיב כבעל רוב המניות כי הוא לא יבקש לגרום נזק לחברה וכי הוא יקבל את אותן החלטות שהן לשיטתו המטיבות ביותר עם החברה (ראו והשוו ע"א 5932/97 פולן בע"מ נ' צנה בע"מ, פסקה 4 (לא פורסם, 9.11.1997)).

 

5.        המערערים הציגו מספר דוגמאות להחלטות בלתי הפיכות שהמשיב יוכל לקבל ושיפגעו במערערים ללא תקנה: קבלת השקעה על דרך של הקצאת מניות לצד שלישי ודילול חלקם של המערערים; מכירת מניות המשיב לצדדים שלישיים ללא הסכמה; כניסת החברה לתחומי פעילות חדשים בניגוד לדעת המערערים; ופיטורי מנכ"ל. המשיב התייחס לכך בתגובתו וטען כי תקנון החברה מונע דילול נוכח החובה להציע הון מוגדל באופן יחסי לאחוז המניות הקיים. באשר לפיטורי המנכ"ל טען המשיב כי יש לאפשר לו לפטר נושא משרה אם האחרון מזיק לחברה. מכל מקום המשיב התחייב שלא למכור בינתיים מניות לצד שלישי, ושלא לבצע הקצאת מניות לצד שלישי בתמורה להשקעה תוך דילול חלקם של המערערים. בתגובה לתשובה פירטו המערערים דוגמאות נוספות של החלטות שיכולות להתקבל לרבות החלטה על הקצאה עצמית של מניות לאחר החלטה חד צדדית בדבר שווי החברה. יתר על כן, המערערים טענו לפתע כי "[המשיב] יודע היטב ש[המערער] רוצה ומעוניין ש[המשיב] ימכור את מניותיו לצד ג'" וכי "דילול אחזקותיו של [המערער] על ידי הקצאה של מניות כלל אינו מטריד את [המערער]". קשה לראות כיצד טענות אלה של המערערים עולות בקנה אחד עם הטענות שנטענו בבקשה לעיכוב ביצוע והדבר אומר דרשני ומעמיד באור בעייתי את התנהלות המערערים, בפרט לאחר שהמשיב התחייב שלא לבצע את אותן פעולות שהיה נראה מהבקשה לעיכוב ביצוע שהן שמטרידות את המערערים. אכן, אם מדובר בפעולות ש"כלל אינן מטרידות" את המערערים מדוע הם תוארו בבקשה ככאלה שיכולות לגרום למערערים נזק בלתי הפיך? מכל מקום, כפי שציין בצדק המשיב הוא כפוף לכללים החלים על בעל שליטה האוסרים על קיפוח המיעוט. בית המשפט המחוזי גם הוא קבע בהחלטה על דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע כי על המשיב לפעול לטובת החברה ולא לפגוע בבעלי מניות המיעוט והוסיף מפורשות כי ככל שהמשיב יבקש לפעול שלא כדין ובניגוד לכללים המחייבים פתוחה למערערים הדרך למנוע את פעולות המשיב. אפשרות זו עליה עמד בית המשפט יש בה כדי להסיר חשש כי המשיב יקבל שלא כדין החלטות שיפגעו במערערים.

 

6.        המערערים הוסיפו וטענו כי מאז הקמתה התנהלה החברה בשוויון ואין מניעה להמשיך לעשות כן עד הכרעה בערעור. הם גם עומדים על כך שבערכאה הדיונית ניתנו להם סעדים זמניים. ואולם, משניתן פסק הדין משתנה נקודת האיזון בין האינטרסים של הצדדים (ראו: ע"א 3191/99 בראשי נ' ויינשטיין (לא פורסם, 25.5.1999); ע"א 3378/99 אסרף נ' דוקלסקי (לא פורסם, 18.8.1999)). ההתנהלות מאז הקמת החברה היא בדיוק הסיבה שהביאה את הצדדים לפתוח בהליכים. למערערים היה יומם בבית המשפט ולמשיב יש כעת פסק דין לטובתו שניתן בערכאה המוסמכת. על כן, גם אם בעבר ההתנהלות הייתה אחרת הרי שיש לאפשר למשיב ליהנות מפרי זכייתו אלא אם היו משכנעים המערערים כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתם. בנטל זה לא עמדו המערערים ועל כן החלטתי לדחות את בקשתם.

 

7.        למען הסר ספק אדגיש גם אני, כי למערערים שמורה הזכות לפנות לבית המשפט המוסמך אם יבקש המשיב לבצע שלא כדין פעולות שיש בהן כדי לקפח את זכויותיהם. כמו כן רשמתי לפניי את עמדת המשיב לפיה נזקי המערערים הנטענים אינם בלתי הפיכים.

 

8.        יצויין, כי בטרם ניתנה החלטתי הוגשה לבית המשפט הודעה מטעם החברה. החברה התייחסה לאמור בתשובה לתגובה שהגישו המערערים ולטענתם כי אי הגשת תגובה מטעם החברה לבקשה לעיכוב ביצוע יש בה משום הבעת עמדה. החברה ביקשה להבהיר כי היא לא התייחסה לבקשה לעיכוב ביצוע נוכח הרצון שלא להתערב בסכסוך בין בעלי מניות ואולם עמדתה היא כי "אי קבלת החלטה בדירקטוריון, בנושאים חשובים כגון מימון, אישור דוחות כספיים, קבלת החלטות אסטרטגיות, וכיוצב', עלולה לגרום נזק לחברה". המערערים הגישו בקשה למחיקת ההודעה בטענה שהיא הוגשה ללא כל זכות ובאיחור וביקשו שאאפשר להם להגיש התייחסות להודעה. נוכח המסקנה אליה הגעתי ממילא איני נדרשת להודעת החברה ולבקשת המערערים לגביה.

 

9.        הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית אפוא. אין צו להוצאות. בעלי הדין יוכלו להעלות את טענותיהם בעניין הוצאות הבקשה בפני ההרכב שייקבע לערעור.

 

           ניתנה היום, י"ד באייר התשע"א (18.5.2011).

 

 

 

 

 

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   11026100_C03.doc/שצ

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il