עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 3500/11

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

ע"פ 3500/11

בפני:

כבוד השופט י' דנציגר

המערער:

תמיר לוי

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בת"א-יפו מיום 3.5.2011 בת"פ 26028-11-09 שניתנה על ידי כבוד השופט ד' רוזן

תאריך הישיבה: ז' באייר תשע"א (11.5.11)

בשם המערער: עו"ד ג' זילברשלג

בשם המשיבה: עו"ד א' פטל

החלטה

לפני ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופט ד' רוזן) שניתנה ביום 3.5.2011 במסגרת ת"פ 26028-11-09, במסגרתה נדחתה בקשת המערער לעיכוב ביצוע העונש שהושת עליו בגזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופט ד' רוזן) בת"פ 26028-11-09 מיום 27.3.2011.

רקע עובדתי

1. המערער הודה במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב האישום המתוקן שייחס לו סחר בסם מסוכן, קשירת קשר לסחר בסם מסוכן והחזקה שלא לשימוש עצמי בסם מסוכן מסוג MDMA. לפיכך, הורשע המערער בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית לפי סעיף 7(א)(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: פקודת הסמים המסוכנים) וסחר בסם מסוכן לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים.

2. ביום 27.3.2011 נגזרו על המערער 40 חודשי מאסר, מתוכם 28 לריצוי בפועל והיתרה על תנאי שלא יעבור במשך שלוש שנים עבירה מסוג פשע לפי פקודת הסמים המסוכנים או עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע. כן נקבעו בגזר הדין הוראות לעניין חילוט רכוש וכספים. מועד ההתייצבות לריצוי העונש נקבע ליום 15.5.2011.

הליכים בפני בית המשפט המחוזי

3. כשבועיים לפני מועד ההתייצבות הגיש המערער לבית המשפט המחוזי בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין בחמישה חודשים. בבקשתו טען המערער כי הוא ומשפחתו מתגוררים בבית אביו, אשר סובל ממחלת לב. לטענתו, הוא נזקק לעיכוב הביצוע המבוקש על מנת להשלים את שיפוץ הבית בו תיוותר משפחתו במהלך ריצוי העונש על ידו.

4. עוד נטען בבקשה כי המערער, אשר משוחרר בתנאים מגבילים, לא הפר את התנאים שנקבעו וכן התייצב לדיונים בעניינו, ומשכך אין כל חשש להימלטותו. עוד טען המערער כי במידה שלא היה מסכים להסדר הטיעון, ההליך בעניינו היה וודאי נמשך עוד זמן רב, כאשר הוא משוחרר באופן שהיה מאפשר לו להשלים את שיפוץ הבית.

5. המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי היא אינה מגלה עילה לעיכוב ביצוע גזר הדין. עוד טענה המשיבה כי למערער הייתה שהות ארוכה להיערך לריצוי המאסר, נוכח העובדה שהסדר הטיעון הוצג עוד ביום 24.2.2011 ונוכח גזר דינו של בית המשפט המחוזי מיום 27.3.2011 שהתיר עיכוב ביצוע נדיב על ידי קביעת מועד ההתייצבות ליום 15.5.2011.

6. בהחלטתו מיום 3.5.2011 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המערער, תוך שהוא מציין כי עיכוב הביצוע שניתן בגזר הדין הביא בחשבון את כלל השיקולים הרלוונטיים לרבות ההיערכות הנדרשת למאסר.

מכאן הערעור שלפני.

נימוקי הערעור

7. המערער – באמצעות בא כוחו, עו"ד גד זילברשלג – חוזר בערעורו על הטענות שטען בבקשה שהגיש לבית המשפט המחוזי, ובכלל זה על הצורך בעיכוב הביצוע על מנת להשלים את שיפוץ הבית בו מתגוררים בני משפחתו ואביו החולה. לטענתו אם לא יותר לו להשלים את השיפוץ עלולים בני משפחתו למצוא עצמם ללא קורת גג לתקופה בה הוא ירצה את עונש המאסר בפועל. עוד מציין המערער כי במסגרת ההחלטה בבקשתו לעיכוב ביצוע יש ליתן משקל לחיסכון בזמן שיפוטי בעקבות הודאתו וכן את העובדה כי לולא הודאתו והסכמתו להסדר הטיעון יש להניח כי היה נותר משוחרר זמן ממושך נוכח מורכבותו של התיק שמרבית העבירות בו בוצעו בחו"ל.

8. כן חוזר המערער על טענתו לעניין העדרו של חשש להימלטות בעניינו נוכח העובדה כי היה משוחרר בתנאים מגבילים אותם לא הפר. בהקשר זה מוסיף המערער כי נוכח עונש המאסר הקצר יחסית ממילא אין חשש של ממש להימלטותו.

תגובת המשיבה

9. המשיבה – באמצעות באת כוחה, עו"ד אושרה פטל – טוענת כי שיפוץ ביתו של המערער וכן מצבם של בני משפחתו אינם מהווים נסיבות החורגות מנסיבותיהם של מורשעים אחרים העתידים לרצות עונשי מאסר. לטענתה, נסיבות שכאלה מטבען לא מהוות שיקול למתן עיכוב ביצוע, ואין לנהוג איפה ואיפה בין מורשעים.

10. עוד טוענת המשיבה כי התקף הלב שעבר אביו של המערער אירע ביום 19.3.2010, וברי כי המערער ידע על נסיבה זו עת הסכים להסדר הטיעון, וממילא ידע על כך שהוא עתיד היכנס לבית הסוהר עוד ביום 24.2.2011, אז הוצג הסדר הטיעון, ואת המועד המדויק ידע עם מתן גזר הדין ביום 27.3.2011, כך שנותר לו די זמן על מנת להתארגן לכניסתו לכלא.

11. באשר לטענות המערער כי הוא חסך בזמן שיפוטי, טוענת המשיבה כי הדברים הובאו בחשבון במסגרת הסדר הטיעון המקל יחסית שנעשה עמו, ואין להתיר למבקש להיבנות משיקול בגינו קיבל כבר תמורה בדמות הקלה בעונשו.

דיון והכרעה

12. לאחר שעיינתי בהודעת הערעור על נספחיה ולאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים בעל פה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות, בכפוף לאמור בסעיפים 16-15 שלהלן.

13. מן המפורסמות כי עיכוב ביצוע הוא החריג לכלל המורה על ביצוע מיידי של עונש המאסר. עיכוב ביצוע עונש מאסר יינתן אך במקרים המגלים נסיבות מיוחדות, אשר משקלן עולה על זה של משקל האינטרס הציבורי המתבטא באכיפה מיידית של הענישה [ראו, למשל: ע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(2) 241, 267 (2000); בש"פ 166/87 מדינת ישראל נ' עזרן, פ"ד מא(2) 808 (1987)].

14. במקרה דנן אין בנמצא נסיבות מיוחדות המצדיקות את עיכוב ביצוע העונש. הטעמים שמעלה המערער היו ידועים לו מבעוד מועד, טרם הסכים להסדר הטיעון בעניינו. אף הטענה לעניין החיסכון בזמן שיפוטי והטענה כי לולא אותו הסדר היו ההליכים בעניינו נמשכים עוד תקופה ממושכת בה היה חופשי, אינן יכולות להיות לו לעזר בשלב זה, לאחר שהסכים להסדר הטיעון. המדובר למעשה בטענות שנטענות בדיעבד בניסיון לשנות את חלוקת הסיכונים והסיכויים בין הנאשם, בענייננו המערער, לבין התביעה. לא זו אף זו, כפי שציינה באת כוח המשיבה נראה כי הסדר הטיעון המקל התאפשר על רקע החיסכון בזמן שיפוטי בעקבות הודאתו של המערער. מילים אחרות, המערער כבר קיבל תמורה בגין אותה הודאה והחיסכון הגלום בה. נוכח האמור, לא ניתן להיעתר לדרישת המערער לעכב את ביצוע גזר הדין בעניינו בחמישה חודשים.

15. עם זאת, ראיתי לנכון, בנסיבות העניין, להורות על עיכוב ביצוע קצר שיאפשר למערער לעשות סידורים אחרונים למען משפחתו בטרם התייצבותו לריצוי עונשו.

16. לפיכך הנני מורה בזאת כי המערער יתייצב לריצוי עונשו ביום א' ה- 29.5.2011 עד לשעה 09:00 במזכירות בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. כל יתר המגבלות שהטיל בית המשפט המחוזי על שחרורו של המערער יוותרו בעינן עד להתייצבותו לריצוי עונשו.

17. בכפוף לאמור בסעיף 16 לעיל, הערעור נדחה.

ניתנה היום, ט' באייר תשע"א (13.5.2011).