בפני:

כבוד השופט א' רובינשטיין

המבקש:

מורד מסרי

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב בעפ"ת 14008-01-11 מיום 17.2.11 שניתן על-ידי השופט בן-יוסף

בשם המבקש: עו"ד דוד גולן

בשם המשיבה: עו"ד אושרת פטל

החלטה

א. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופט בן-יוסף) בעפ"ת 14008-01-11 מיום 17.2.11, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית המשפט לתעבורה (השופטת פראג לבוא) בתת"ע 26304-04 מיום 4.1.11.

רקע והליכים

ב. נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו נהיגה כשפקע רשיונו, עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה, התשכ"א-1961, וכן אי ציות להוראת שוטר במדים, עבירה לפי תקנה 23(א)(1). בהמשך תוקן כתב האישום ונמחקה הימנו עבירת אי הציות ונוספה לו עבירה של נהיגה ללא ביטוח בר תוקף, עבירה לפי סעיף 2(א) פקודת ביטוח רכב מנועי, תש"ל-1970. כעולה מגזר דינו של בית המשפט לתעבורה, המבקש נתפס נוהג ברכב ביום 20.2.08 אף שתוקף רשיונו הזמני פקע ביום 12.2.08, ומאחר שתוקף רשיונו הקבוע פקע ביום 29.12.05 גם לא היתה בידו פוליסת ביטוח בתוקף, כנדרש. בסופו של יום, הורשע המבקש על פי הודאתו בעבירה של נהיגה ללא רשיון ובעבירה של נהיגה ללא פוליסת ביטוח בתוקף; זאת אף שהמבקש - שלא היה מיוצג בשלב זה -כפר באשמה. בבואו לגזור את דינו של המבקש עמד בית המשפט על עברו התעברותי המכביד של המבקש, הכולל למעלה מ-80 הרשעות קודמות - חלקן בעלות גון בטיחותי. נוכח האמור הושתו על המבקש קנס בסך של 2,000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו; פסילה מקבלת רשיון נהיגה או החזקתו למשך שנה; פסילה מותנית לתקופה של 6 חודשים למשך 3 שנים; מאסר מותנה לתקופה של 6 חודשים למשך 3 שנים, והתנאי הוא שלא ינהג בעת פסילה או כאשר תוקף רשיונו פקע לפני תקופה העולה על שנה; כן הופעלו 3 פסילות מותנות שהיו תלויות ועומדות נגד המבקש מתיקים אחרים לריצוי במצטבר (ובסך הכל פסילה מצטברת למשך שנה ועשרה חודשים).

ג. ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי התקבל חלקית באופן שבוטלה, בהסכמת המשיבה, הרשעת המבקש בעבירת נהיגה ללא פוליסת ביטוח בתוקף. בעקבות זאת נקבע, כי יש להפחית את עונש הפסילה בפועל שהושת על המבקש משנה ל-10 חודשים וכן הפעלת עונש מאסר מותנה בן 4 חודשים בחופף ולא במצטבר לעונש נשוא תיק זה (ובסך הכל, פסילה בת שנה וחודשיים).

הבקשה

ד. בבקשה (מיום 3.3.11) נטען, בעיקר, כי טרם הובהרה בפסיקה שאלת מעמדו של רשיון הנהיגה הזמני שמנפיקה הרשות. נטען, כי סוגיה זו נדרשת ליבון נוכח אי הבהירות בנוגע לחישוב תקופת פקיעתו של הרישיון בעבירה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה. השאלה מתעוררת בעניינו של המבקש, מכיון שאילו היתה מחושבת תקופת הפקיעה מיום פקיעת רשיונו הזמני היתה עבירתו נכללת בגדרי עבירת קנס, כהגדרתה בתוספת לצו התעבורה (עבירות קנס), התשס"ב-2002. עוד נאמר, כי בתביעות ביטוח לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מוכר הרישיון הזמני ככזה העוצר את מרוץ מניין הימים באשר לתקפות ביטוח הרכב. לבסוף נטען, כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שלא העניק משקל לעובדה שכיום מחזיק המבקש ברשיון נהיגה בר תוקף.

ה. בתגובת המשיבה (מיום 12.4.11) נטען, כי הבקשה איננה עומדת באמות המידה הנדרשות למתן רשות ערעור בגלגול שלישי; זאת מאחר שסוגיית מעמדו של רשיון הנהיגה הזמני נדונה בעבר על-ידי בית משפט זה, אשר קבע כי החזקת רשיון נהיגה זמני אינה מפסיקה את מרוץ התקופה מיום פקיעת רשיון הנהיגה הקבוע. הוסבר, כי ממילא לשאלת עצם התקיימותה של עבירה, לפי סעיף 10(א) לפקודה - אין אבחנה בין נהיגה ללא רשיון נהיגה כשתקופת הפקיעה קצרה משישה חודשים או עולה על כך. עוד נאמר, כי אין להתעלם מכך שבעת שנתפס המבקש פקע גם רשיונו הזמני; ואילו רשיון הנהיגה הקבוע שהוצג בפני בית המשפט המחוזי - חודש אך לאחר שהוגש נגד המבקש כתב אישום.

הכרעה

ו. לאחר העיון איני רואה מקום להיעתר לבקשה. הסוגיה העולה בה עלתה בצורות שונות לא אחת בעבר. למשל, עו"ד גולן עצמו העלה עניין דומה ברע"פ 6549/06 שגיא נ' מדינת ישראל (לא פורסם), שלא הוזכר בבקשה הנוכחית אך הוזכר בתשובה, ושם ציין חברי השופט ג'ובראן כי "למבקש ניתן רשיון נהיגה זמני ומשלא השכיל בתקופה זו להוציא רשיון נהיגה, אזי אין לראות בתקופה שבה החזיק רשיון נהיגה זמני כתקופה המפסיקה את מרוץ התקופה מאז פקע רשיון הנהיגה, שכן "אין החוטא אמור לצאת נשכר"; ראו גם רע"פ 341/08 אבו-ענאם נ' מדינת ישראל (לא פורסם), שם צוין – אף זאת מפי השופט ג'ובראן - כי אין בסעיף האוסר לנהוג בלא רישיון, הוא סעיף 10(א) לפקודת התעבורה, הקובע כי "לא ינהג אדם ברכב מנועי אלא אם הוא בעל רשיון נהיגה תקף לרכב מאותו סוג...", הבחנה בין רישיון זמני לרישיון קבוע. ונזכור, המבקש נהג כשאין בידו רשיון נהיגה בתוקף, שכן אף רשיונו הזמני פקע בטרם העבירה.

ז. במישור המשפטי, השאלה שמעלה המבקש היא, אם הבינותי אל נכון, ואף כי אולי לא הובהרה דיה, שכיון שטרם מלאו שישה חודשים לפקיעת הרישיון הזמני, אמורה להינתן למבקש - כך הטענה - ברירת קנס לפי צו התעבורה (עבירות קנס) והתוספת לו; ברירה זו כוללת - על פי הטענה - גם נהיגה ללא רישיון לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה, כאשר תוקף הרישיון פקע וטרם חלפו שישה חודשים; משטרם פקעו שישה חודשים מפקיעת הרישיון הזמני – כך הטענה – יש מקום לאפשר ברירת קנס. ואולם, כפי שציין השופט ג'ובראן בתיקים הנזכרים, שיקול הדעת מסור לתביעה האם להגיש כתב אישום גם במקרים שיכלו לבוא בגדרי ברירת קנס. דבר זה נעשה כאן, ואין להתעלם כל עיקר גם בהקשר זה, אף ביחס להעמדה לדין ולא רק באשר לעונש, מעברו התעבורתי הקשה של המבקש, כפי שתואר מעלה (80 הרשעות ובהן שלוש פסילות מותנות בנות הפעלה).

ח. הטרידה אותי השאלה של היחס בין הגישה בתחום הפלילי לרישיון זמני, וברע"פ שגיא הנזכר קבע השופט ג'ובראן כאמור כי אין הרישיון הזמני מפסיק את מירוץ התקופה מאז פקע הרישיון הקבוע, לבין התחום האזרחי כמתואר על-ידי המבקש לעניין עמדתן של חברות הביטוח, ככל שזהו המצב העובדתי. שאלה קשורה לכך היא, מה הסיבה הספציפית שבה פלוני מקבל רישיון זמני דווקא, ומדוע פקע רשיונו הקבוע. ואולם, תיק זה על פי עובדותיו הנזכרות אינו מתאים לליבון שאלה זו, שכן נוכח עברו של המבקש לא נפל פגם בשיקול הדעת המסור לתביעה, ועל כן יידון האמור לעת מצוא, בתיק מתאים.

ט. סוף דבר, איני נעתר איפוא לבקשה.

ניתנה היום, ל' בניסן התשע"א (4.5.2011).‏