עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 8035/11

 

 

 

 

 

                                          

                                                                                                    

                                          

                                            

 

 

 

השופט נ' הנדל:

 

1.        מונחת לפנינו בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו (כב' הרשם ח' ברנר) מיום 30.6.2011 בע"א 42658-10-10, אשר דחה ערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום מחמת אי-הפקדת עירבון. החלטנו לקבל את הבקשה, לדון בבקשה כבערעור ולקבל את הערעור.

 

2.        משהוגש הערעור בבית המשפט המחוזי החליט הרשם שיש להפקיד עירבון בסך 20,000 ₪. המבקש הגיש בקשה לפוטרו מהפקדת עירבון בשל מצבו הכלכלי הקשה וסיכויי הערעור הטובים לטעמו (להלן: הבקשה הראשונה). ביום 17.5.2011 החליט הרשם לקבל את הבקשה באופן חלקי, ולהעמיד את סכום העירבון על 10,000 ₪, שאותם יש להפקיד עד יום 16.6.2011, "שאם לא כן – יידחה הערעור" (להלן: ההחלטה הראשונה).

 

           ביום 15.6.2011 הגיש המבקש בקשה נוספת לבית המשפט המחוזי (להלן: הבקשה השנייה). בבקשתו הבהיר המבקש שלאחר החלטת הרשם הוא ניסה ככל שיכול היה לגייס את הסכום האמור בקרב מכריו ותומכיו, אך נכשל. המבקש חזר והציג את מצבו הכלכלי הנואש וצירף תצהירים רלוונטיים. בהחלטתו מיום 30.6.2011 לא התייחס הרשם לבקשה השנייה, וקבע כי "משלא הופקד העירבון – הערעור נדחה" (להלן: ההחלטה השנייה). מכאן הבקשה שלפנינו.

 

3.        המבקש טוען שהרשם בהחלטתו השנייה נחפז לדחות את ערעורו ולא התייחס כראוי לבקשתו השנייה ולתצהירים שצירף לה. מנגד, המשיבים בתגובותיהם סבורים שההחלטה השנייה ניתנה בהתאם להוראות הדין והפסיקה, שכן דינו של ערעור להידחות בכהאי גוונא. משיבה 2 מוסיפה שהיה על המשיב להגיש בבית המשפט המחוזי בקשה למתן רשות ערעור על ההחלטה הראשונה, ולא להמתין ולהגיש בקשה שנייה בפני הרשם.

 

4.        תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 קובעת:

 

"לא קיים המערער הוראה בדבר הערבון או הערובה, יירשם הערעור לדחיה לפני בית המשפט או הרשם ותומצא על כך הודעה לכל בעלי הדין".

 

           כפי שהובהר לא מכבר, הכלל שנקבע בתקנה זו איננו אומר שמשלא הופקד עירבון דין הערעור להידחות, אלא שדין הערעור להירשם לדחייה (רע"א 9422/10 חטיב נ' אזברגה, 14.3.2012). משמעות הדברים היא כי "הכלל הוא שאין לדחות ערעור על בסיס אי הפקדת עירבון, מבלי לתת לצדדים הזדמנות לטעון טיעוניהם... מצוות התקנות היא כי על בית המשפט שלערעור להפעיל שיקול דעתו טרם יידחה הערעור, במגמה שלא להורות על דחייתו רק בשל כך שהערבון לא הופקד במועד".

 

           בענייננו, אפשר שצודקת משיבה 2 בטענתה שדרך המלך מבחינת המבקש הייתה להגיש ערעור בבית המשפט המחוזי על ההחלטה הראשונה חלף המתנתו לסיום המועד והגשת הבקשה השנייה. בשל משגה זה איחר המבקש את המועד להפקדת העירבון או להשגת פטור ממנו. ואולם, למען מקרים אלו נוצר המנגנון של רשימת הערעור לדחייה. במצב זה מוטל בית המשפט לברר את טענות הצדדים, ולבחון אם יש דרך שבה תימנע הפגיעה בזכות הערעור בשל הליקוי הטכני – אף שאין להפחית בערכו – של אי-הפקדת עירבון במועד.

 

5.        כאמור, החלטנו להעניק רשות ערעור ולקבל את הערעור. התיק יוחזר לבית המשפט המחוזי לדיון אודות העירבון תוך שמיעת טענות הצדדים. אין צו להוצאות.

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   11080350_Z06.doc   שש

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il