עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 8270/12

 

 

 

 

 

                                          

                                                                                                    

                                          

 

                                          

 

בשם המבקש בבע"מ 8270/12: עו"ד חנן בן-עמרם

בשם המבקש בבע"מ  8482/12:                                               בעצמו

 

 

 

           לפני שתי בקשות רשות ערעור שעניינן משותף. בקשת רשות הערעור בבע"מ 8270/12, מכוונת נגד החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט ב' צ' גרינברגר) ברמ"ש 30737-07-12 מיום 14.10.2012 לדחות בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (סגנית הנשיאה נ' מימון) בתמ"ש 12852/99 מיום 10.7.2012, שדחה מצידו את בקשת המבקש כי יועברו לידיו כספים המופקדים בנאמנות לשם כיסוי חובו של המשיב כלפיו. בקשת רשות הערעור בבע"מ 8482/12 עוסקת בהחלטה לעכב את ביצוע ההחלטה מושא הבקשה הראשונה, זאת עד שיכריע בה בית משפט זה.

 

 

תמצית עובדות המקרה וההליכים הקודמים

 

1.        המבקש בבע"מ 8270/12 (להלן: המבקש) הוא בנו של המשיב באותו הליך, שהינו המבקש בבע"מ 8482/12 (להלן: המשיב). המבקש ואמו של המשיב חתמו על הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין. ההסכם קבע כי דירתם של בני הזוג תימכר ואף קבע כיצד יחולקו הכספים שיתקבלו תמורתה בין בני הזוג. מסיבות שאינן מענייננו, קבע בית המשפט לענייני משפחה כי הדירה תימכר בהליך של כינוס נכסים ומינה לשם כך כונס נכסים. בהמשך לכך אישר בית המשפט לענייני משפחה הסכם מכר שנערך בין המבקש לבין הוריו (להלן: הסכם המכר), לפיו המבקש ירכוש את דירתם של הוריו ובתמורה ישלם להם סכום של 85,000 דולרים – שיופקד בנאמנות אצל כונס הנכסים ויחולק לצדדים בהתאם להסכם הגירושין. במסגרת פיקוחו של בית המשפט לענייני משפחה על כינוס הנכסים, הגיש המבקש בקשה לבית המשפט כ"קונה" של דירת הוריו, במסגרתה ביקש כי הסכום שהופקד בידי כונס הנכסים המהווה את התמורה המגיעה למשיב בגין חלקו בדירה, תועבר לידיו, כתשלום בגין סכום כסף שנפסק לטובתו בתביעת נזיקין שהגיש נגד המשיב. את תביעת הנזיקין הגיש המבקש בנוגע לנזקים שגרם המשיב לדירה מושא ההסכם בטרם מסירתה לקונה ובגין האיחור במסירתה לידיו. מאחר שסכום הפיצוי בגין התביעה הנזיקית עמד על סך של 224,000 ש"ח, בעוד שהסכום שהפקיד הקונה בידי כונס הנכסים עבור המשיב עמד על סך של 143,000 ש"ח, ביקש הקונה כי מלוא הכספים שהופקדו בידי כונס הנכסים יועברו לידיו.

 

2.        בהחלטתו קבע בית המשפט לענייני משפחה כי אין מקום להעביר את כספי הנאמנות המופקדים עקב עסקת המכר לכיסוי חיוב שבו חוייב המשיב על פי פסק דין בתביעה אחרת. בית המשפט הוסיף כי המבקש רשאי, כמובן, לפנות ללשכת ההוצאה לפועל למימוש החיוב על פי פסק הדין ואף לבקש שם את עיכוב הכספים המופקדים בנאמנות.

 

3.        ערעור שהגיש המבקש על ההחלטה לעיל – נדחה על ידי בית המשפט המחוזי. בית המשפט ציין כי אמנם נכון הוא כי כונס הנכסים פועל בנאמנות בהחזקת הכספים שהופקדו בידיו, ולכאורה, ה"נהנים" מכספי הנאמנות הם שני הצדדים, דהיינו: הן המוכר, הן הקונה. בתוך כך מחזיק כונס הנכסים בכספים כדי לשמור על זכויותיו של הקונה לביצוע מלא של התחייבויותיו של המוכר על פי החוזה. יחד עם זאת נקבע, כי כאשר בוחן בית משפט בקשה לשחרור כספי הכינוס למטרה זו או אחרת, עליו לבחון נקודתית מיהו ה"נהנה" מכספי הנאמנות, ומי עשוי להיפגע מהוצאתם. לשם כך נדרש בית המשפט להתחקות אחר האמור בהסכם המכר שערכו הצדדים. או אז פנה בית המשפט לאמור בסעיף 12 להסכם, ממנו ניתן ללמוד, כך לפי בית המשפט, כי הצדדים לא התכוונו לכך שהסכומים המופקדים בידי כונס הנכסים ישוחררו לידי הקונה לשם תשלום המהווה פיצוי לטובתו בגין הפרת התחייבויותיו של המוכר, אשר הינן, באופיין, הפרות נזיקיות. בפרט ציין בית המשפט, כי הגם שהסעיף מציין במפורש כי כונס הנכסים מוסמך להשתמש בכספי הכינוס "לצורכי עמידת המוכר בהתחייבויותיו על פי הסכם זה", מההקשר הכולל נראה כי כוונת הצדדים הייתה לאותן התחייבויות שצמודות להעברת הדירה "ברמה הרישומית". זאת הסיק בית המשפט גם מהסיפא לסעיף, המכירה בחיובו של המוכר לממן מ"כספים חיצוניים" (דהיינו: שאינם מופקדים בנאמנות) את מילוי התחייבויותיו על פי ההסכם. על כן דחה בית המשפט את בקשת רשות הערעור.

 

תמצית נימוקי הבקשה בבע"מ 8270/12

 

4.        לעמדת המבקש, בקשתו מעוררת שאלה משפטית כללית אשר השלכותיה חורגות מעניינם של הצדדים לה. בהקשר זה נטען כי החלטת בית המשפט המחוזי "מערערת את מוסד הנאמנות בעסקאות מכר וקוראת תיגר על השימוש היום-יומי במוסד זה". לגופו של עניין טוען המבקש כי החלטותיהן של הערכאות קמא שגויות. תחילה נטען כי התייחסותו של בית המשפט לענייני משפחה בהחלטתו לכך שהמבקש רשאי לפנות להוצאה לפועל לשם גביית החוב, אינה ריאלית, שכן למשיב נפתחו שני תיקי הוצל"פ – אחד מהם לתשלום דמי מזונות, כאשר לנושים של חוב מסוג זה, כידוע, זכות קדימה בקבלת הכספים. באשר לניתוח ההסכם שערך בית המשפט המחוזי נטען, כי בית המשפט צמצם ללא הצדקה את סמכותו של כונס הנכסים לעשות שימוש בכספי הנאמנות להבטחת התחייבויות המוכר. המבקש סבור כי החלטת בית המשפט המחוזי מרוקנת מתוכן את הביטחון הגלום בכספי נאמנות בהסכמי מכר מקרקעין, בהדגישו כי חרף התחייבותו המפורשת של המשיב למסור לו את הדירה במועד מסוים, ו"במצבה בעת חתימת הסכם זה", נקבע כי כספי הנאמנות לא נועדו לתיקון הנזק שנגרם למבקש כ"קונה". בהקשר זה מבהיר המבקש כי פסק הדין בתביעת הנזיקין שהגיש מקורה, למעשה, בהסכם המכר, כך שאין מדובר על "תביעה חיצונית" להסכם כפי שקבעו הערכאות קמא, וכספי הנאמנות נועדו להבטיח את תשלומו.

 

 

 

 

דיון והכרעה

 

5.        לאחר שעיינתי בבקשה בבע"מ 8270/12 על צרופותיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להיזקק לתגובת המשיב. בהתאם להלכה הפסוקה, כאשר הבקשה אינה מעוררת שאלה בעלת חשיבות כללית או ציבורית החורגת מעניינם של בעלי הדין, וכאשר לא נדרשת התערבותו של בית משפט זה לשם מניעת עיוות דין, לא תינתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" [ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)]. המבקש טוען כי בקשתו מעוררת שאלה כללית ומוסיף כי השלכותיה של ההחלטה מושא הבקשה, הינן מרחיקות לכת. אינני סבור כך. עסקינן בהחלטה פרטנית, הנתמכת בראש ובראשונה בחוזה קונקרטי בין הצדדים דנן לעסקת מכר מקרקעין. בית המשפט הכיר, במישור העקרוני, בכך שכונס הנכסים מחזיק בכספים כדי לשמור על זכויותיו של הקונה – כ"נהנה" – לביצוע מלא של התחייבויותיו של המוכר. אלא שבנסיבות העניין, כך לדידו של בית המשפט, אין להוציא את הכסף לשם השימוש המבוקש לנוכח לשון הסכם המכר. אשר על כן, טענתו של המבקש בדבר "השלכות הרוחב" שעשויות להיות להחלטת בית המשפט קמא, אין לה על מה לסמוך.

 

           כמו כן, איני סבור כי דחיית הבקשה תסב למבקש עיוות דין. עניינו של המבקש נשמע ונדון לפני שתי ערכאות, שנימקו בפירוט המתבקש את החלטותיהן שלא להיעתר לבקשתו.

 

           כללו של דבר, לא מצאתי כל עילה להתערבות בפסק דינו המנומק של בית המשפט המחוזי ב"גלגול שלישי", שפירש את לשון הסכם המכר שערכו הצדדים והגיע למסקנה שאליה הגיע על יסוד כך.

 

6.        אשר על כן, הבקשה בבע"מ 8270/12 נדחית. לנוכח התוצאה האמורה, ההכרעה בבקשה השניה (בע"מ 8482/12), העוסקת כאמור בעיכוב הביצוע שקבע בית המשפט המחוזי – מתייתרת. בנסיבות העניין, משלא נתבקשה תגובה, איני עושה צו להוצאות.

 

           ניתנה היום, ט' באדר תשע"ג (19.2.2013).

 

________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   12082700_W05.doc   חכ