עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 2060/11

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

רע"א 2060/11

בפני:

כבוד השופט נ' הנדל

המבקשים:

1. טוביה עבודי

2. אסתר עבודי

נ ג ד

המשיבה:

רמ נח בע"מ

בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו מיום 7.2.2011 בע"א 1187/09 שניתן על ידי כב' השופטים י' שנלר, י' ורדי ור' לבהר-שרון

בשם המבקשים:

עו"ד גיל-עד חריש

בשם המשיבה:

עו"ד אילן שרקון, עו"ד יואב קוק

החלטה

1. לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו (כב' השופטים י' שנלר, י' ורדי ור' לבהר-שרון) מיום 7.2.2011 בע"א 1187/09, אשר קיבל ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום תל אביב – יפו (כב' השופטת ר' ערקובי) מיום 17.12.2008 בת"א 30437/04.

המשיבה היא הבעלים הרשומים של מקרקעין (גוש 6213 חלקה 25) המצויים במתחם "סומייל" בת"א (להלן: המקרקעין). המבקשים – בני זוג – מתגוררים באחד הנכסים המצויים במקרקעין (להלן: הנכס). בית משפט השלום, בו הגישה המשיבה תביעה לסילוק ידם של המבקשים, קבע כממצא שבעובדה כי משפחת המבקשים דרה בנכס מאז שנות החמישים של המאה הקודמת, וכי היא זכתה למעמד של בר רשות הדירה להתגורר בו.

בית משפט השלום הכריע כי המשיבה זכאית לתבוע את פינוים של המבקשים מן הנכס, אך יש לכרוך את הפינוי במתן פיצוי הולם. נקבע, שהמשיבה עתרה לוועדה המקומית להגדלת אחוזי הבנייה המותרים במתחם על מנת שישמשו כמקור כלכלי לפינוים של התושבים בהסכמה, ושהבקשה נתקבלה. על כן, בית משפט השלום פסק שכל משפחה שאינה מרובת נפשות זכאית לשיעור פיצוי של דירת מגורים מתאימה באזור (דהיינו בתל אביב) בת ארבעה חדרים, לרבות הוצאות רכישה והעברה.

כנגד הכרעה זו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי, והערעור התקבל. בית המשפט המחוזי פסק שאין לכרוך את הפינוי בשאלת הפיצוי, שלגביה יש להגיש תביעה בהליכים הרגילים ולהוכיח כראוי את הזכאות והיקפה. על כן, נקבע שהמבקשים חייבים בפינוי הנכס. יחד עם זאת, בית המשפט המחוזי עיכב את הפינוי עד מתן פסק דין בתביעה לפיצויים שתוגש בתוך 60 ימים מיום מתן פסק הדין בערעור, אלא אם כן יסתבר לבית משפט השלום כי ההליכים מתעכבים וכי נגרם למשיבה נזק מעיכוב הפינוי. מכאן הבקשה שלפניי.

2. המבקשים בסיכומיהם טוענים כי שגה בית המשפט המחוזי בהתעלמותו מכך שבבית משפט השלום נערך דיון מקיף בשאלת הפיצוי, שבמהלכו ניתנה לכל צד הזדמנות ראויה לבסס את עמדתו. על כן, לא היה מקום להורות להם לפתוח בהליך נפרד. לגישתם, הפינוי והפיצוי הם סוגיות הכרוכות זו בזו מעצם מהותן, ואין לפצל ביניהן. בכך הם רואים שאלה משפטית רבת חשיבות המצדיקה מתן רשות ערעור בגלגול שלישי. כמו כן, הם סבורים שנוכח העובדה שבית משפט השלום אימץ במידה רבה את עמדתם ובית המשפט המחוזי הפך את הכרעתו, הרי שזהו למעשה ערעור בגלגול שני בלבד מבחינתם.

המשיבה, מצידה, גורסת כי לא נפל כל פגם נראה לעין בהכרעת בית המשפט המחוזי, ולא נקבעה הלכה חדשה. שורה של פסיקות, ובהן פסיקות שיצאו מבין כותלי בית משפט זה, הורו על היעדרה של זכות מוקנית לפיצוי בטרם סילוק יד ממקרקעין של ברי רשות חינם. כמו כן, באשר לפרשייה הקונקרטית העומדת לדיון, ובכלל זה החלקה הספציפית שבה יושבים המבקשים, נקבע במספר פסקי דין שהיושבים בה חייבים לפנותה ואינם זכאים לפיצוי, מלבד – לכל היותר – החזר על ההשקעה במקרקעין. לדבריה, בית המשפט המחוזי הלך כברת דרך משמעותית אל עבר המבקשים בכך שהורה על דחיית הפינוי עד הכרעה בתביעתם, ואין להוסיף על כך.

3. נדמה שלגופו של עניין צודקת המשיבה בכך שלא נפל פגם בהכרעת בית המשפט המחוזי. אין כל מניעה לנהל את המחלוקת על הזכאות לפיצוי והיקפו בתביעה רגילה, עליה משלמים המבקשים אגרה כנדרש, ובמסגרתה מביאים הם ראיות בכללים הרגילים של המשפט האזרחי. חובתם לפנות את המקרקעין היא שעמדה במוקד התובענה בבית משפט השלום, והיא איננה שנויה עוד במחלוקת. יפה עשה בית המשפט המחוזי בכך שאפשר להם לעכב את הפינוי עד הגשת התביעה בעניינם, ודי בכך. תוצאה זו מאוזנת ותואמת את הנסיבות הדיוניות בגדרן הגיע התיק לפתחו של בית המשפט המחוזי. לכך יש להוסיף, שעסקינן בגלגול שלישי. כידוע, כלל מושרש הוא שאין לקיים דיון מעין זה בשלוש ערכאות בהליך שעניינו מחלוקת פרטית שאינה טומנת בחובה סוגיית רוחב בעלת חשיבות החורגת מעבר לסכסוך הקונקרטי הנדון. זהו נימוק נוסף נגד קבלת הבקשה.

4. הבקשה נדחית. המבקשים ישאו בשכר טרחת עורך הדין של המשיבה והוצאותיה בסך 5,750 ₪ להיום.

ניתנה היום, ‏ח' תשרי תשע"ב (6.10.2011).