עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 3508/11

 

 

 

 

 

                                          

                                                                                                    

                                          

                                          

בשם המבקש:                        בעצמו

 

 

           לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (סגן הנשיאה ג' גינת) בע"א 4501-02-11 מיום 11.4.2011, במסגרתו התקבל ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב-יפו (השופט ר' אילן) בתא"מ 38946-11-10 מיום 31.1.2011, במסגרתו נדחתה תביעה שהגיש המבקש כנגד המשיב לפי החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, התשמ"ג-1983 (להלן: חוק למניעת עישון).

 

1.        המבקש הגיש בבית משפט השלום תביעה נגד המשיב לפי החוק למניעת עישון. בית משפט השלום דחה תביעה זו. המבקש הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי על פסק דינו של בית משפט השלום. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור, אולם נוכח נסיבותיו האישיות של המשיב הסתפק בחיובו בפיצוי בסך של 100 ש"ח בלבד. כן הורה בית המשפט המחוזי על החזר ההוצאות שנגבו על ידי המשיב מכוח פסק דינו של בית משפט השלום. 

 

2.        המבקש, שזכה בערעור שהוגש על ידו לבית המשפט המחוזי, מבקש עתה רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, בנימוק כי שגה בית המשפט המחוזי בהעמידו את גובה הפיצוי על סך של 100 ש"ח בלבד.

 

3.        לאחר שעיינתי בבקשה על כל נספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להיזקק לתגובת המשיב.

 

4.        כידוע, הלכה היא כי רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן במשורה ורק במקרים המעוררים שאלה עקרונית או משפטית החורגת מגדר עניינם הפרטי של הצדדים לסכסוך [ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982); ולאחרונה ראו: רע"א 730/11 בירן נ' קיבוץ סער אגודה שיתופית חקלאית בע"מ (לא פורסם, 5.4.2011), סעיף 8; רע"א 2555/11 גלסטקס בע"מ נ' הוליס תעשיות בע"מ (לא פורסם, 7.4.2011), סעיף 7; עוד ראו: אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 633-632 (מהדורה עשירית, 2009)]. מבחנים אלו אינם מתקיימים בנסיבות המקרה שכן שאלת גובה הפיצוי במקרה הקונקרטי ממוקדת בדלת אמותיהם של הצדדים. בית המשפט המחוזי הדגיש בפסק דינו כי נסיבותיו האישיות של המשיב הן שהביאוהו להעמדת גובה הפיצוי על סך של 100 ש"ח בלבד ומשקביעתו של בית המשפט המחוזי ממוקדת בנסיבות הספציפיות של המקרה דנן הרי שאין בה כדי לבסס קביעה עקרונית הנוגעת לגובה הפיצוי הראוי בתביעות מכוח החוק למניעת עישון.

 

5.        אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובת המשיב איני עושה צו להוצאות. בנסיבות העניין התייתר הצורך להיזקק להסדר הדיוני אותו ביקשו הצדדים לאשר.

 

          ניתנה היום, ‏כ"ח באייר התשע"א (1.6.2011).

 

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   11035080_W02.doc   צמ

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il