עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 177/13

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

ע"א 177/13

לפני:

כבוד השופט א' רובינשטיין

המערערים:

1. מוסך תל חנן בע"מ

2. מוטורס ליין בע"מ

3. סמי מזריב

נ ג ד

המשיב:

חיים פרומוביץ

בקשה לעיכוב ביצועו של פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט סוקול) בת"א 430/05 ובת"א 8475-12-10 מיום 26.12.12

בשם המערערים: עו"ד אדם פיש; עו"ד יובל אדלר

החלטה

א. בקשה לעיכוב ביצועו של פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט סוקול) בת"א 430/05 ובת"א 8475-12-10 מיום 26.12.12, בו חויבו המבקשים בתשלום כלפי המשיב. החלטה לעיכוב ביצוע נדחתה על-ידי בית המשפט המחוזי ביום 20.2.13.

רקע בתמצית

ב. המשיב והמבקש 3 היו שותפים עסקיים שנים רבות, והקימו יחדיו את החברות "מוסך תל חנן בע"מ" (המבקשת 1) ו"מוטורס ליין בע"מ" (המבקשת 2). מאז פרישתו של המשיב בשנת 2000 מפעילות בחברות, מנהלים השניים הליכים משפטיים שעניינם חלוקת הנכסים המשותפים, ובהם נכסי מקרקעין וזכויות בחברות. בעקבות הליכים משפטיים שונים רכש המבקש 3 מהמשיב את המניות בחברות, ונערך פירוק שיתוף במקרקעין. הבעלות בחברות ובמקרקעין עברה למבקש 3. בתיק מושא הבקשה לעיכוב ביצוע נדונה תביעת המשיב לקבלת חלקו בתקבולים שבאו לידי המבקשים בעקבות השכרת המקרקעין שהיו בבעלות משותפת, ותביעת המבקשים להשבת ההשקעות שהשקיעו ברכישת והשבחת המקרקעין.

ג. לאחר שבחן את טענות הצדדים והסתייע בחוות דעת מומחים, קבע בית המשפט המחוזי, כי המשיב זכאי לחלקו בדמי השכירות ששולמו על ידי השוכרים השונים בעבור שכירת המקרקעין בגובה 7,006,516 ₪. נקבע, כי מסכום זה יש להפחית, בהתבסס על דיני עשיית עושר, את סכום ההשקעות במקרקעין, לו זכאים המבקשים. בסופו של יום חויב המבקש 3 לשלם למשיב כ- 2,168,983 ₪.

ד. בקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין נדחתה – כאמור – על ידי בית המשפט המחוזי. נקבע, כי למבקש 3 נכסים רבים, אף אם משועבדים, ובכך יש להצביע על יכולותיו הכלכליות. כן צוין, כי לא הוגשה חוות דעת על שווי הנכסים ועל היקף השעבודים. הוסף, כי לא הובאו ראיות באשר לשווי בית בזרזיר, אשר לטענת המבקש משמש את אשתו ואת ילדיו, כי אין פירוט של כל התקבולים שקיבל המבקש 3 מן החברות, וכי לכאורה מדו"חותיהן עולה ששולמו לו תשלומים גבוהים. אשר לסיכויי הערעור, הוזכר כי טענות המבקשים כי במסגרת התמורה בעבור מניותיו בחברות זכה המשיב לפיצוי בעבור דמי השכירות, נדחו בהסתמך על חוות דעת מומחה באשר לשווי המניות. כן נדחתה הטענה שחלק מדמי השכירות שולם בעבור נכסים שנרכשו מכספו של המבקש 3 בלבד, העומדת בניגוד לאשר הוכרע בפסק הדין שדן בזכויות הצדדים מיום 3.12.09. עוד נדחתה הטענה כי הרישום בדבר תשלום דמי השכירות למשיב בספרי הנהלת החשבונות מחייב, אף שהכספים לא שולמו בפועל.

הבקשה והתגובה

ה. בבקשה לעיכוב ביצוע נטען, כי החלטת בית המשפט קמא אשר דחתה את הבקשה לעיכוב ביצוע כללה חריגה מסמכות, מן הטעם שבית המשפט הכריע בהחלטה זו בטענה כי דמי השכירות שנפסקו למשיב כבר שולמו לו, אך לא נדרש לטענה זו בפסק הדין מושא הבקשה לעיכוב ביצוע. עוד נטען, כי לא היה מקום לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע בנימוק שלא הוגשה חוות דעת ביחס לשווי הנכסים שבבעלות המבקש 3, שכן בקשה לעיכוב ביצוע – מטבעה – מוגשת בבהילות. בנוסף נטען, כי גם אילו היה ממש בקביעה שלמבקש 3 נכסים רבים, מימושם אורך מספר חודשים. נטען, כי סיכויי הערעור גבוהים. לטענת המבקשים זכה המשיב לקבלת דמי שכירות בכפל, שעה שמניותיו בחברות נרכשו על ידי המבקשים וגילמו גם את דמי השכירות. עוד נטען, כי המשיב זוכה בספרי הנהלת החשבונות בדמי שכירות, וכי סכומים אלו היה מקום לקזז מהסכומים שנפסקו לו. לבסוף הוסף, כי המבקשים חויבו בתשלום דמי שכירות בגין חלקים במקרקעין שהמשיב לא הוכיח שרכש. באשר למאזן הנוחות נטען, כי דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע "תביא לחורבנו הכלכלי" של המבקש 3. צוין, כי בנכס היחיד הרשום על שמו, בבית בזרזיר, מתגוררים אשתו וילדיו.

ו. בתגובת המשיב נטען, כי החלטת בית המשפט קמא בבקשה לעיכוב ביצוע מבוססת ונסמכת על בירור מעמיק של התיק, ואין מקום להתערב בה. צוין, כי המבקשים לא מסרו מידע מלא בדבר יכולתם הכלכלית, וכי לא קידמו את רישום הזכויות במקרקעין על שמם. אשר למאזן הנוחות נטען, כי המבקשים אינם טוענים שהוא נוטה לטובתם, אלא שמצבו הכלכלי של המשיב טוב נוכח הסעדים שנפסקו לו בעבר. נטען, כי סיכויי הערעור נמוכים, שכן המבקשים תוקפים ממצאים עובדתיים של בית המשפט קמא בהתבסס על חוות דעת מומחה.

הכרעה

ז. לאחר העיון לא מצאתי להיעתר לבקשה. באשר לסיכויי הערעור, מבלי לטעת מסמרות, המשוכה שלפני המבקשים גבוהה, שכן חפצים הם לתקוף קביעות עובדתיות מובהקות של בית המשפט המחוזי, שאין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בשכמותן (ע"א 1918/08 פולר נ' בית חולים "העמק" (לא פורסם); ע"א 2989/95 קורנץ נ' מרכז רפואי ספיר - בית חולים "מאיר" פ"ד נא(4) 687, 695; ע"א 4126/05 חג'אזי נ' עמותת ועד עדת הספרדים (לא פורסם) פסקה י'). כשלעצמי לא שוכנעתי מן הטענה כי ההחלטה בעניין עיכוב הביצוע היתה הכרעה שלא בא זכרה בפסק הדין גופו. אשר למאזן הנוחות, כלל נקוט בידינו, כי "כאשר המדובר בחיוב כספי גרידא אין נטיה לעכב ביצועו של פסק הדין, באשר לרוב אין המדובר בנזק בלתי הפיך שאין לתקנו, מלבד במקרים בהם יש בידי החייב לשכנע כי לא יוכל להיפרע מהזוכה אם יצליח בערעור; ואולם מצבו הכספי הקשה של החייב אינו צידוק לעכב הביצוע" (בש"א 216/89 אברהמי ובניו בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מג(2) 172, 174, השופט בייסקי). בנדון דידן לא השתכנעתי כי לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו אם יזכו המבקשים בערעור, בפרט כשהם טוענים ש"פרוימוביץ (המשיב- א"ר) קיבל מהמבקשים, רק 4 השנים האחרונות, סך של למעלה משבעה מיליון ₪, כך שבוודאי לא יגרם לו כל נזק כתוצאה מעיכוב פסק הדין". מנגד לא הביאו המבקשים ראיות לסתור את התמונה שהצטיירה בפני בית המשפט המחוזי מן הדו"חות הכספיים של החברות בדבר התשלומים ששולמו למבקש 3, ופירוט כלל התקבולים שקיבל כמו גם שווי הבית בזרזיר.