עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 7823/12

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

בש"פ 7823/12

לפני:

כבוד השופט א' שהם

המבקשת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיב:

עבדאללה אבו עגינה

בקשה רביעית להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996

תאריך הישיבה: ט"ז בחשון התשע"ג (1.11.2012)

בשם המבקשת: עו"ד נעימה חנאווי

בשם המשיב: עו"ד אחמד ותד

החלטה

1. לפניי בקשה רביעית להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים, החל מיום 8.11.2012, או עד למתן פסק דין בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, בת"פ 23434-05-11, לפי המוקדם. זאת, בהתאם לסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים)).

כתב האישום שהוגש נגד המשיב

2. בכתב אישום שהוגש נגד המשיב לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, יוחסו לו העבירות הבאות: שתי עבירות של קשירת קשר לפשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); שתי עבירות של שוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין; שתי עבירות של התפרצות למקום מגורים בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 408; עבירות נשק (נשיאת נשק), לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין; קבלת רכוש שהושג בפשע, לפי סעיף 411 לחוק העונשין; שתי עבירות של החזקת סכין, לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין; הדחה בחקירה, לפי סעיף 245(ב) לחוק העונשין; והיזק במזיד, לפי סעיף 452 לחוק העונשין.

3. במסגרת האישום הראשון נטען, כי המשיב קשר קשר עם אברהים אבו רגילה (להלן: אברהים), עם סופיאן אבו זעילה (להלן: סופיאן), ועם אחרים, שזהותם אינה ידועה (להלן: הקושרים), להתפרץ לביתם של מ.ג. וא.ג. (להלן: המתלוננים), בקרית גת, ולשדוד את רכושם באיומי אקדח ונשק קר. על מנת לקדם את תוכנית הקשר, הצטיידו הקושרים באקדח שנגנב מתושב מושב תימורים ובמחסנית שהכילה כדור אחד. כמו כן, הצטיידו הקושרים בסכינים, בקאטר, בכובעי גרב וכפפות, על מנת למנוע את זיהויים ולמנוע השארת טביעות אצבע בבית.

ביום 2.7.2007 לפנות בוקר, הגיעו הקושרים ברכב, לבית בקרית גת, כאשר המתלוננים ובני משפחתם נמו את שנתם. הקושרים פרצו את חלון המטבח, נכנסו לבית ולחדר השינה, שם ישנו המתלוננים, כאשר הם רעולי פנים.

במהלך הסריקות בבית, העירו הקושרים את המתלונן מ.ג., כאשר אחד מהם מכוון אקדח לראשו, ואילו המשיב דורש ממנו כסף. הקושרים גם דרשו מהמתלוננת א.ג. למסור להם כספים והיא הוציאה מארנקה 5,000 דולר, ומסרה את הסכום לקושרים. אך, בתגובה נאמר למתלוננת על-ידי אחד הקושרים "את זה תשמרי לך", ודחף את הכסף בחזרה לארנק.

הקושרים המשיכו לדרוש מהמתלונן לגלות היכן מוסתר כספו, והם החלו לחפש בחדר ולהפוך חפצים וארונות, בחיפוש אחר הכסף. הקושרים אמרו למתלונן, כי הם יודעים שהוא עורך דין וברשותו כסף רב, והוסיפו כי הוא ישלם על כך שהוא "מכר" אדם אחר, וזאת על מנת להפחידו.

המתלוננת התחננה בפני הקושרים וביקשה שלא יפגעו בהם, ובתגובה הוציאו הקושרים את המתלוננת לחדר אחר, למרות תחנוניו של המתלונן שלא להפריד בינו לבין רעייתו. הקושרים לא שעו לתחינותיו של המתלונן והיכו אותו.

לבסוף, הצביע המתלונן בפני המשיב ואברהים על מקומות המסתור בחדר השינה, שם הוסתר הכסף: 7,000 דולר ארה"ב, 18,000 יורו ו-20,000 ₪. השניים נטלו את הכסף וכן תכשיטים רבים של המתלוננת, לאחר שהפכו את החדר. לאחר זאת, קשרו המשיב ואברהים את רגליו של המתלונן בחגורה, וכפתו את ידיו מאחורי גבו, כשהוא שוכב על המיטה. הקושרים לא הסתפקו בכך, והחזירו את המתלוננת לחדר השינה, על מנת שתראה להם היכן מוסתר כסף נוסף, אך המתלוננת הצביעה על אותם מקומות בהם נמצא הכסף. הקושרים לא הניחו למתלונן, ודרשו ממנו כסף נוסף, כאשר סופיאן מאיים עליו, כי אם לא יגלה היכן מוסתר הרכוש, הם יחתכו את אצבעו בקאטר. סופיאן דחף את המתלונן, מספר פעמים, כשפניו לעבר המזרון, עד שהמתלונן חש מחנק.

שני המתלוננים חזרו וטענו, כי אין כסף נוסף, אך סופיאן חזר על איומיו, שוב ושוב. נטען בכתב האישום, כי הקושרים ערכו חיפוש נוסף בחפציהם של המתלוננים, אספו את תכשיטיה של המתלוננת והפכו את כל המגרות והחפצים בבית.

לאחר מכן, העירו הקושרים את שלושת בנותיהם של המתלוננים והביאו אותן, כשהן מבוהלות, לחדר השינה. הקושרים כפתו את ידיה של המתלוננת בכבל חשמל ונעלו את דלת חדר השינה, כאשר סופיאן דורש מהמתלוננים שלא להתלונן במשטרה, שאחרת גופתו של מי שיתלונן תמצא בחורשה.

הקושרים אספו את כל הטלפונים הניידים שהיו בבית, וכן את מכשירי הטלפון הקוויים ונטלו אותם, כאשר הם מותירים את האקדח במקום. אחד הקושרים חזר לחדר השינה, חיטט בתכשיטים שהיו מפוזרים על הרצפה ונטל ענק השייך למתלוננת.

לאחר שהקושרים עזבו את הבית, הצליחו המתלוננים להשתחרר מכבליהם והזעיקו את המשטרה. הקושרים גנבו מהמתלוננים רכוש רב: 7,000 דולר ארה"ב, 18,000 יורו, 20,000 ₪, תכשיטים רבים וביניהם טבעות יהלומים וזהב לבן, שרשרת זהב, ענק מצופה זהב, וכן טלפונים ניידים וטלפונים נייחים אלחוטיים.

4. באישום השני נטען כי המשיב קשר קשר עם אברהים, עם סלח אבו הוידי (להלן: סלח) ועם אחרים שזהותם אינה ידועה (להלן: הקושרים), להתפרץ לביתו של ש.ח. (להלן: המתלונן) שבמושב בית הגדי, ולבצע שוד באיומי סכין, מקלות ואקדח דמה.

לשם מימוש תוכנית הקשר, הצטיידו הקושרים בסכינים, בכובעי גרב ובכפפות לידיהם, על-מנת למנוע את זיהויים.

ביום 8.10.2007, בסמוך לשעה 01:45, הגיעו הקושרים למושב בית הגדי, בשעה שהמתלונן ובני משפחתו נמו את שנתם. המשיב, אברהים וסלח פתחו את חלון המטבח ונכנסו דרכו לבית, כאשר המשיב ואברהים נכנסים לחדר השינה, שם ישנו המתלונן ורעייתו ס.ח. (להלן: המתלוננת).

המתלונן התעורר והחל לצעוק וגם המתלוננת נעורה משנתה, ובשלב זה החל המשיב להכות את המתלונן באגרופים לפנים והפילו לרצפה, כאשר אברהים מעודד את המשיב להמשיך ולהכות את המתלונן. אברהים הוציא את המתלוננת מהחדר, כאשר המשיב ממשיך להכות את המתלונן, למרות תחנוניה של רעייתו כי יחדל מכך.

בשלב זה, הגיעה בתם של המתלוננים ע.ח. בריצה לחדר השינה, למשמע צעקותיו של המתלונן, אך סלח אחז בידה, הכה אותה בפניה וחסם את פיה בידו. אברהים וסלח ליוו את האם ובתה לסלון הבית וסלח נותר במקום כדי לשמור עליהן. המשיב ואברהים הפילו את המתלונן על הרצפה, והמשיכו להכותו מכות נמרצות בפניו וקשרו אותו בחבל שהביאו עימם. השניים הושיבו את המתלונן על כסא, כשהוא קשור וגבו לעבר דלת הכניסה לחדר.

המשיב ואברהים נטלו את הטלפונים הניידים של המתלוננים, ערכו חיפוש בחדר השינה תוך שהם הופכים את הארונות והבגדים. המשיב ואברהים דרשו מהמתלונן כי ימסור להם את כספו והוא אמר כי בכיס מכנסיו יש כסף מזומן בסך 4000-3000 ₪, והמשיב ואברהים נטלו כסף זה. בהמשך, דרשו המשיב ואברהים מהמתלונן לגלות להם היכן נמצאת הכספת בבית ואיימו עליו באמצעות סכין כי אם לא ישתף פעולה הם יחתכו לילדיו את הידיים והאוזניים. בשל חששו מהמשיב ומאברהים, הראה המתלונן היכן נמצאת הכספת, ומשזו נפתחה נמצאו בה מפתח רזרבי של רכבו של המתלונן ופנקס שיקים.

בשלב זה, ניגש אברהים אל המתלוננת ודרש ממנה כי תגלה היכן מוסתר הכסף, והיא מסרה לו כי הם אינם מחזיקים כסף מזומן בבית, לאחר שביתם נפרץ בעבר. בסמוך לשעה 02:30, חזר בנם של המתלוננים ר.ח. לביתו, והקושרים ארבו לו, ובאיומי סכין הושיבו אותו ליד אמו ואחותו. אברהים נכנס לחדר של בת נוספת, מ.ח. והעיר אותה משנתה, ואף היא הובאה לסלון, שם שהתה ביחד עם יתר בני המשפחה.

הקושרים המשיכו לעשות חיפושים בבית ולאיים על המתלונן כי יגלה להם היכן מוסתר כספו. בשלב כלשהו, הופעל המשדר של מערכת האזעקה בבית, ונרשמה קריאה במוקד, ולאחר זמן קצר הגיע סייר של חברת הבטחון, על-מנת לסייר מחוץ לבית. המשיב, אשר שמע את מכשיר המירס של הסייר, עדכן את חבריו, והקושרים יצאו דרך חלון המטבח מהבית ונמלטו באמצעות רכבם.

בכתב האישום נטען כי אחד מהקושרים החזיק באקדח הדמה, על מנת להפחיד את המתלוננים וליצור בליבם את החשש כי מדובר באקדח אמיתי.

במהלך שהותם של הקושרים בבית, הם נטלו טלפונים ניידים ושברו טלפונים ניידים אחרים. כמו כן, הם גנבו שעון יקר ערך של המתלונן, תכשיטים של המתלוננת ואת מפתחות רכבו ומשרדו של המתלונן. כמו כן, הם גרמו לנזקים רבים לרכוש שהיה בבית. למתלונן נגרמו חבלות של ממש ושריטות בפניו ובאוזנו, וגם למתלוננת נגרמה שריטה בפניה.

הליכים קודמים

5. בד בבד עם הגשת כתב האישום, ביקשה המאשימה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים במשפטו. בהחלטה מיום 15.6.2011, נעצר המשיב עד לתום ההליכים, לאחר שבא כוחו הסכים למעצר.

ביום 8.2.2012, הוגשה על-ידי המבקשת בקשה ראשונה, בהסכמה, להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים, ובו ביום הוחלט להאריך את מעצרו של המשיב, כמבוקש (בש"פ 1188/12 מדינת ישראל נ' עבדאלה אבו עגינה (לא פורסם, 8.2.2012)).

6. ביום 3.5.2012, הוגשה בקשה שניה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים, בהתאם לסעיף 62 לחוק המעצרים.

בהחלטה שניתנה על-ידי השופטת ע' ארבל (בש"פ 3491/12 מדינת ישראל נ' עבדאללה אבו עגינה (לא פורסם, 10.5.2012)), אושרה הבקשה, תוך הבעת תקווה כי הצדדים יעשו, כל שניתן, על מנת לקדם את ההליך בעניינו של המשיב ולסיימו במסגרת ההארכה המתבקשת.

7. ביום 29.7.2012, הוגשה בקשה שלישית להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים, תוך שנאמר כי ההליך מצוי לקראת תום פרשת התביעה.

בהחלטתה ציינה השופטת ע' ארבל (בש"פ 5795/12 מדינת ישראל נ' עבדאללה אבו עגינה (לא פורסם, 1.8.2012)), כי משפטו של המשיב מתנהל בקצב סביר וכי יש סיכוי שפרשת התביעה תסתיים בקרוב. בשל מסוכנותו הרבה של המשיב והאכזריות הרבה, בה נקטו המשיב וחבריו במהלך ביצוע מעשי השוד, הוחלט להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים.

בקשה רביעית להארכת מעצר בתשעים ימים נוספים

8. ביום 29.10.2012 הוגשה בקשה רביעית להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים החל מיום 8.11.2012. בבקשה צויין כי אברהים, שותפו של המשיב בשני מעשי השוד, הורשע, על-פי הודאתו, ונדון, ביום 10.7.2012, ל-15 שנות מאסר לריצוי בפועל. סלח, אשר נטל חלק בשוד השני בלבד, הורשע על-פי הודאתו, ונדון ל-6 שנות מאסר לריצוי בפועל, כאשר הוגש ערעור מטעם המדינה לבית משפט זה, על קולת העונש.

אשר למשפטו של המשיב, התקיימו עד כה 9 ישיבות במסגרת פרשת התביעה, במהלכם העידו המתלוננים בשני האישומים ועדים מהותיים רבים. נקבעו 5 ישיבות נוספות בתאריכים: 5.11.2012, 3.12.2012, 14.1.2013 ו-4.3.2013 ויש כוונה לקבוע מועדים נוספים.

באת כוח המבקשת, עו"ד נעימה חנאווי, ציינה כי פרשת התביעה אמורה להסתיים בשתי הישיבות הקרובות, ונשקלת האפשרות לוותר על העדת המתלוננים הקטינים, שמטבע הדברים נתונים בטראומה רצינית. עוד צויין כי ביום 30.10.2012 הורשע המשיב בבית משפט השלום בבאר שבע (ת"פ 39544-02-10) בשתי עבירות של דרישת נכס באיומים ובעבירה נוספת של איומים, וגזר דינו ייתן בחודש מרץ 2013.

לגופו של עניין, נטען כי מדובר במעשים הזועקים בחומרתם, כאשר לשני מעשי השוד קדם תכנון מדוקדק, והפריצה לבתים נעשתה באישון לילה, תוך שימוש באלימות ובאמצעי הפחדה כלפי המתלוננים וילדיהם.

לפיכך, התבקשתי להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים, כמבוקש.

תגובת המשיב

9. עו"ד אחמד ותד, בא כוחו של המשיב, טען כי אין סיכוי לסיים את פרשת התביעה בשתי הישיבות הקרובות, ולהערכתו תידרש הארכת מעצר נוספת ואולי אף יותר, על-מנת להשלים את פרשת הראיות בתיק.

לגישתו של בא כוח המשיב, השתנתה כיום נקודת האיזון, ולפיכך יש לשקול את האפשרות לשחררו לחלופת מעצר.

דיון והכרעה

10. כידוע הוא, כי בהליך לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, על בית המשפט לאזן בין האינטרס של שלום הציבור ובטחונו, לבין חזקת החפות של הנאשם וזכותו לחירות. (בש"פ 1150/12 מדינת ישראל נ' דוידוב (לא פורסם, 14.2.2012); בש"פ 1099/12 מדינת ישראל נ' פלוני (לא פורסם, 13.2.2012); בש"פ 4449/12 מדינת ישראל נ' אלקינייב (לא פורסם, 26.6.2012); בש"פ 5661/12 מדינת ישראל נ' טאהא (לא פורסם, 31.7.2012)).

הובהר בפסיקה כי ככל שמתארכים ההליכים המשפטיים בעניינו של הנאשם, הנתון במעצר מעבר לתשעה חודשים, כך נעה המטוטלת לכיוון זכותו לחירות, ותגבר הנטייה לשחררו לחלופת מעצר (בש"פ 6687/10 מדינת ישראל נ' מוראידי (לא פורסם, 20.9.2010); בש"פ 519/11 מדינת ישראל נ' הייבי (לא פורסם, 26.1.2011)).

בין יתר השיקולים שיש לשקול, במסגרת בקשה להארכת מעצר, ניתן למנות את קצב התנהלות הדיונים בתיק, את חומרת העבירה המיוחסת לנאשם ונסיבותיה, ואת רמת המסוכנות הנשקפת הימנו. לעניין המסוכנות, יש להידרש גם לעברו הפלילי של הנאשם (בש"פ 10886/05 מדינת ישראל נ' ענבתאוי (לא פורסם, 15.12.2005); בש"פ 8125/09 מדינת ישראל נ' פלוני (לא פורסם, 18.10.2009); בש"פ 651/12 מדינת ישראל נ' פלוני (לא פורסם, 26.1.2012); בש"פ 1115/12 מדינת ישראל נ' מרזוק (לא פורסם, 9.2.2012); בש"פ 6638/10 מדינת ישראל נ' פלוני (לא פורסם, 21.9.2010)).

11. בענייננו, מדובר בבקשה להארכה רביעית של המעצר מעבר לתשעה חודשים, כאשר פרשת התביעה עומדת לקראת סיומה, וככל הנראה תחל פרשת ההגנה בתקופת ההארכה המבוקשת.

12. אין צורך להכביר מילים על מסוכנותו הרבה של המשיב, כפי שהיא משתקפת מתיאור המעשים בשני האישומים המיוחסים לו. המדובר במעשי שוד אכזריים שהתבצעו באישון לילה, בביתם-מבצרם של המתלוננים, תוך שימוש באלימות ממשית ובאמצעי לחץ והפחדה לרבות איום בפגיעה בילדיהם של המתלוננים. במהלך מעשי השוד נגנב רכוש רב כאשר המשיב וחבר מרעיו מותירים את המתלוננים וילדיהם, אחוזי בעתה וטראומה, ואין ספק כי רישומם הקשה של המעשים לא יעלם במהרה.

13. בנסיבות אלה, ובשים לב להרשעותיו הקודמות של המשיב, הכוללות, בין היתר, גם עבירות של דרישת נכס באיומים, נראה כי נקודת האיזון טרם השתנתה, והמטוטלת אינה נעה לכיוון שחרורו של המשיב לחלופת מעצר.

14. אשר על כן, הבקשה מתקבלת ומעצרו של המשיב יוארך בתשעים ימים נוספים החל מיום 8.11.2012 או עד למתן פסק דין בת"פ 23434-05-11 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.

ניתנה היום, י"ז בחשוון התשע"ג (‏2.11.2012).