עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 2008/12

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

בש"פ 2008/12

לפני:

כבוד השופט ע' פוגלמן

המבקשת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיב:

פלוני

בקשה להארכת מעצר עד תום ההליכים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996

בשם המבקשת:

עו"ד ענת גרוסמן

בשם המשיב:

עו"ד רועי פוליטי, עו"ד אלכס גפני

החלטה

בקשה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים מעבר לתשעה חודשים החל מיום 21.3.2012 לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים).

1. לבית המשפט המחוזי בירושלים הוגש כתב אישום המייחס למשיב שלושה אישומים שונים בגין עבירות של אינוס קטינה על-ידי בן משפחה; ניסיון אינוס בקטינה על-ידי בן משפחה; מעשים מגונים בקטינה על-ידי בן משפחה ואיומים. על פי הנטען באישום הראשון, בזמן ששהה בדירת אחותו – לאחר שעלה ארצה בשנת 2001 – ביצע המשיב מספר רב של מעשים מגונים וכן ניסיון אינוס, בבתה הקטינה. באישום השני והשלישי מואשם המשיב בביצוע עבירות מין חמורות באחייניות נוספות, בנותיה של אחות נוספת שבדירתה התגורר.

2. בית המשפט המחוזי (כב' השופט נ' סולברג) קבע כי קיימות ראיות לכאורה בתיק, וכן עילת מעצר מובהקת של מסוכנות, הנלמדת, בין היתר, מתסקיר שלילי של שירות המבחן שהוגש בעניינו. בתסקיר, ציין שירות המבחן כי לא ניתן לאיין את המסוכנות הנשקפת מהמשיב, אלא בדרך של מעצר, בשל סיכון גבוה להישנות התנהגות פוגעת, והפעלת לחצים ואיומים כלפי המתלוננות בתיק. בית המשפט הוסיף כי אין בחלופת המעצר שהוצעה כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מהמשיב, ולכן הורה על מעצרו עד תום הליכים.

3. משחלפו תשעה חודשים וטרם הסתיים משפטו של המשיב, הוגשה הבקשה שלפניי להארכת מעצרו בתשעים ימים נוספים. המדינה טוענת כי העבירות המיוחסות למשיב מעידות על מסוכנות רבה לשלום הציבור בכלל, ולקטינים בפרט. המדינה מפנה לתסקיר השלילי בעניינו, וטוענת כי על אף חלוף הזמן ממועד ביצוע העבירות, לא פחתה רמת המסוכנות הנשקפת מהמשיב, וישנו חשש ממשי להישנות העבירות. בצד האמור מציינת המדינה כי יש ללמוד על המסוכנות הרבה גם מעונש מאסר ממושך (כ-15 שנים) שבו נשא עובר לעלייתו ארצה מרוסיה. לשיטתה, קיים חשש ממשי לשיבוש הליכי משפט הנובע, בין היתר, מנישואיו של המשיב לאחותן של שתיים מהמתלוננות בתיק, ובשל איומים שאיים בעבר כלפי המתלוננות. המדינה מציינת כי על אף הדחיות הרבות שהיו בתיק בשל עניינים הקשורים בהסדרת ייצוגו של המשיב, התקדם בירור התיק העיקרי באופן משמעותי, נקבעו מועדי הוכחות נוספים בחודשיים הקרובים ולהערכתה תסתיים פרשת התביעה בישיבה הקבועה ליום 16.4.12.

4. המשיב טוען כי ההליך העיקרי אינו עומד לפני סיום, בשל פרשת ההגנה הצפויה. לשיטתו אין לזקוף לחובתו את התמשכות ההליך העיקרי רק משום שעמד על כך שיזכה לייצוג ראוי. המשיב מוסיף וטוען כי אין לקחת במכלול השיקולים בדבר המסוכנות את העבירות שביצע ברוסיה, שכן לשיטתו מדובר בעבירות בעלות אופי שונה בתכלית, ללא זיקה לעבריינות מין. עוד לעניין המסוכנות נטען כי העבירות המיוחסות לו בכתב האישום בוצעו לפני למעלה מעשור וכי מאז אין כל אינדיקציה למסוכנות מינית. בצד האמור, משיג המשיב על הטענות בדבר החשש משיבוש הליכים וגורס כי הן אינן מבוססות בראיות. המשיב סבור כי ניתן להסתפק בחלופת מעצר מרוחקת מקטינים וממקום מגורי המתלוננות, בפיקוח חברו ושותפו בתוספת איזוק אלקטרוני, כדי להפיג את המסוכנות הנשקפת ממנו.

דיון והכרעה

5. בבחינת בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, נדרשים אנו לאזן בין זכותו של הנאשם לחירות לבין האינטרס בדבר שלום הציבור ובטחונו וניהול תקין של ההליך (ראו למשל: בש"פ 1150/12 מדינת ישראל נ' דוידוב (לא פורסם, ‏14.2.2012); בש"פ 1099/12 מדינת ישראל נ' פלוני (לא פורסם, ‏15.2.2012)). ככל שמתארכים ההליכים המשפטיים בעניינו של נאשם השוהה במעצר, כך נעה המטוטלת באיזון לכיוון זכותו של הנאשם לחירות וגובר משקלה של חזקת החפות שממנה נהנה הנאשם בטרם הורשע (ראו: בש"פ 6687/10 מדינת ישראל נ' מוראידי (לא פורסם, 20.9.2010)). בין השיקולים שאותם יש להביא בחשבון בבחינה כאמור, ניתן למנות את עוצמת הסכנה הנשקפת מהנאשם נוכח העבירות המיוחסות לו ועברו הפלילי; קצב התקדמות ההליך העיקרי ופרק הזמן הצפוי לשם השלמתו (בש"פ 1115/12 מדינת ישראל נ' מרזוק (לא פורסם, 9.2.2012); בש"פ 6638/10 מדינת ישראל נ' פלוני (לא פורסם 21.9.2010)).

6. למשיב מיוחסות עבירות רבות וקשות שחומרתן ברורה. כתב האישום מגלם מסכת של עבירות מין רבות וקשות שביצע המשיב בשלוש אחייניותיו הקטינות בשיטתיות. ריבוי העבירות, חומרתן, העובדה שביצוע חלק מהן התרחש אף בנוכחות בני משפחה אחרים והאיומים על המתלוננות, מציירים תמונה קשה ממנה עולה מסוכנות גבוהה. מתסקיר המעצר עולה כי קיים חשש ממשי להישנות המעשים, אם ישוחרר המשיב בערובה. בנסיבות אלה, אינני סבור כי ניתן לומר שחלוף הזמן ממועד ביצוע העבירות הקהה מחומרת המסוכנות הנשקפת מהמשיב, ונראה כי אין בנמצא חלופת מעצר אשר תנטרל אותה במידה סבירה. זאת ועוד, מנסיבות העניין שבהן האירועים נושא כתב האישום בוצעו בתוך מערכת יחסים משפחתית סבוכה, עולה חשש לשיבוש מהלכי המשפט. אמנם, ההליך העיקרי לא התקדם בקצב משביע רצון, והדיונים בו נדחו מעת לעת, אך מרבית העיכובים נבעו מבקשות המשיב במסגרת חילופי ייצוג, ואינם לפתחה של התביעה. בנקודת הזמן הנוכחית, עומדת פרשת התביעה על סף סיום. הנחתי היא כי הצדדים ובית המשפט הדן בתיק העיקרי יעשו מאמץ כדי להביא להתקדמות משמעותית בתיק בתקופת ההארכה המבוקשת, בשים לב לכך שמדובר בנאשם הנתון במעצר מעבר לתשעת החודשים הקבועים בסעיף 61(א) לחוק המעצרים.

אני נעתר אפוא לבקשת המדינה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 21.3.2012, או עד למתן פסק דין בבית המשפט המחוזי בירושלים בתפ"ח 33989-06-11, הכל לפי המוקדם.

ניתנה היום, ‏כ"א באדר התשע"ב (‏15.3.2012).