עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 1789/12

 

 

                                          

                                                                                                    

 

 

 

 

 

 

השופט  י' דנציגר:

 

           לפנינו ערעור המדינה על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטת ט' חיימוביץ) מיום 16.1.2012 בת"פ 28088-01-11, בו נגזרו על המשיב שישה חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בעבודות שירות ו-12 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, שלא יעבור עבירה עליה הורשע, עבירת רכוש מסוג פשע או עבירה מסוג פשע שיש בה יסוד של אלימות. כמו כן חויב המשיב לשלם פיצוי בסך 25,000 ש"ח למתלונן.

 

כתב האישום המתוקן והכרעת הדין

 

1.        ביום 26.4.2011 הורשע המשיב על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, במסגרת הסדר טיעון,  בעבירת קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977(להלן: החוק) ובעבירת סיוע לשוד בנסיבות מחמירות לפי סעיף 31 לחוק + סעיף 402(ב) לחוק.

 

           על פי עובדות כתב האישום המתוקן, מיכה אחיטוב (להלן: המתלונן), עבד כסוכן תכשיטים בחברה. בין המתלונן לבין יוסי לוגסי, בעל חנות תכשיטים, ובנו שקד לוגסי העובד עימו בחנות, מתקיימים קשרי ספק-לקוח. המשיב היה חבר של שקד ועל רקע החברות ביניהם התקיימה היכרות מוקדמת בין המשיב לבין המתלונן. במועד שאינו ידוע למערערת, קשר המשיב קשר עם אנשים נוספים, אשר זהותם אינה ידועה למערערת, לשדוד את המתלונן.

 

           על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 27.10.2010 הגיע המתלונן לחנות התכשיטים כשהוא נושא תיק ובו תכשיטים ששוויים סך שווה ערך לכ-60,000 דולר ונפגש עם יוסי ושקד. בעת המפגש הגיעו המשיב ואדם נוסף אל החנות ועזבו כעבור רבע שעה. מיד עם צאתו מהחנות, התקשר המשיב אל מי מהקושרים והודיע להם על הגעתו לחנות של המתלונן. לאחר כמחצית השעה שב המשיב לחנות. בתום המפגש בחנות, נסעו המתלונן, יוסי, שקד והמשיב לסעוד ארוחת צהריים. בתום הארוחה נסעו שקד, המשיב והמתלונן, כשזה נושא את תיק התכשיטים, אל ביתו של שקד. בשעה ששקד והמתלונן נכנסו לדירה, המתין המשיב מחוץ לדירה והתקשר שוב אל מי מהקושרים ומסר להם את מיקומו של המתלונן ותיאור של תיק התכשיטים. בסמוך לאחר שיחת הטלפון, הצטרף המשיב אל המתלונן ואל שקד בדירה. כעבור חצי שעה לערך נכנס אל הדירה מי מהקושרים, כשהוא חבוש קסדה על ראשו ואוחז בידו חפץ הנחזה להיות אקדח, וכיוון את החפץ אל עבר הנוכחים, תוך שהוא מסמן למשיב להיות בשקט, ניגש ישירות אל התיק, נטל את תכולתו וברח מהמקום באמצעות אופנוע שהמתין לו מחוץ לבית, נהוג על ידי קושר נוסף.

 

2.        כאמור, בית המשפט המחוזי הרשיע את המשיב על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, במסגרת הסדר טיעון. הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לעניין העונש.

 

גזר הדין

 

3.        לאחר שהרשיע את המשיב, הפנה בית המשפט המחוזי את המשיב לשירות המבחן לעריכת תסקיר. ביום 4.10.2011 התקבל התסקיר, במסגרתו עמד שירות המבחן על נסיבות חייו של המשיב; על כך שזו הסתבכותו הראשונה בפלילים; על יחסו לעבירה שביצע; ועל ההליך הטיפולי שעבר. שירות המבחן המליץ לבטל את הרשעתו של המשיב ולהטיל עליו התחייבות להימנע מעבירה, צו מבחן ועונש של שירות לתועלת הציבור.

 

4.        ביום 10.10.2011 טענו הצדדים לעונש, ובמסגרת הדיון הגישה המבקשת הצהרת נפגע עבירה. ביום 15.12.2011, בהמשך להחלטת בית המשפט, התקבלה חוות דעתו של הממונה על עבודות השירות לפיה המשיב כשיר לבצע עבודות שירות. ביום 16.1.2012 גזר בית המשפט המחוזי על המשיב את העונשים המפורטים בכותרת.

 

5.        בית המשפט המחוזי קבע כי בנסיבות העניין אין מקום להימנעות מהרשעה, מכיוון שסוג העבירה (סיוע לשוד בנסיבות חמורות שכללו שימוש בנשק או דמוי נשק) אינו מאפשר ויתור על הרשעה, שעשוי לשגר מסר מוטעה לעברייני רכוש אלימים.

 

           בית המשפט קבע כי צדדי החומרה שבמעשי המשיב רבים – מעבר לחומרת עבירת הסיוע לשוד כשלעצמה, בנסיבות העניין יש נסיבות חמורות נוספות כולל ההתארגנות העבריינית, השימוש בנשק וההסתייעות במידע פנימי אותו מסר המשיב. כמו כן, צוינו הנזקים הנפשיים והכלכליים שנגרמו למתלונן, לאחר ששלל השוד לא נמצא ויתר העבריינים לא אותרו. בית המשפט קבע כי במסגרת שיקולי הקולא יש לשקול את עברו הנקי של הנאשם, הודייתו המהירה וההליך השיקומי המרשים שעבר. כמו כן, ציין בית המשפט כי הסיכון שנשקף מהמשיב לחזור לפשע הוא עתה קטן.

 

6.        לאור האמור לעיל, קבע בית המשפט המחוזי כי אין מקום למצות את הדין עם המשיב, נוכח שלל הנסיבות לקולא שפורטו לעיל, אולם הוא סבור כי בנסיבותיו החמורות של העניין לא ניתן להימנע מעונש מאסר שירוצה בעבודות שירות. כפועל יוצא, גזר בית המשפט על המשיב את העונשים המפורטים בכותרת.

 

נימוקי הערעור

 

7.        המערערת טוענת כי העונש שנגזר על המשיב אינו הולם את חומרתם הרבה של מעשיו ואינו מספק מענה נאות למעשיו במישור הגמול וההוקעה. עוד נטען כי העונש שנגזר על המשיב אינו מהווה גורם מרתיע דיו כלפיו וכלפי עבריינים פוטנציאליים אחרים.

 

           עוד נטען כי בית המשפט המחוזי לא נתן משקל ראוי לחומרה הרבה הטמונה במעשי המשיב ולתפקידו כ"חוליה בלעדיה אין" בהתרחשות השוד ולהיכרותו הקרובה עם המתלונן ולמידע הפנים שסיפק לחבריו הקושרים בדבר תכולת התיק ובדבר מקום הימצאו.

          

8.        המערערת הוסיפה וטענה כי לא ניתן משקל ראוי לעובדה שהמשיב לא מסר מידע בדבר שותפיו לפשע, כי זהותם אינה ידועה עד היום והשלל הרב שנשדד לא אותר. כן נטען כי המשיב גרם למתלונן נזקים לעסקיו ולשמו הטוב, ואף מעל באמון שנתן בו המתלונן אשר ראה בו את חברו.

 

           עוד נטען כי בית המשפט שגה כשבחר להעדיף את שיקול השיקום על פני שיקולי הענישה האחרים. נטען כי שיקול השיקום אינו מאיין מתוכן את שיקולי הגמול וההרתעה, אשר לעמדת המערערת צריכים לקבל משקל יתר בנסיבות העניין. לגרסת המערערת המסר שעולה מגזר הדין הוא ששיקום מכפר על הכל. זאת, גם אם לא מסגירים את השותפים האחרים לקשר וגם אם השלל לא מוחזר. לפיכך, נטען, יש צורך במסר עונשי אשר ישדר גינוי והוקעה ברורים של המעשים.

 

תסקיר מבחן עדכני

 

           מהתסקיר העדכני של שירות המבחן למדנו שהמשיב סיים בינתיים השתתפותו בקבוצה טיפולית לעצורי בית תוך שהוא מגלה יחס רציני ואחראי להליך הטיפולי ומפיק תועלת מהליך זה. עוד למדנו כי המשיב ביטא תובנה ומודעות לחומרת מעשיו ולהשלכותיהם. שירות המבחן המליץ שלא להחמיר בעונשו של המשיב, אך הציע להוסיף רכיב של צו מבחן במסגרת השירות לתקופה של שנה.

 

הדיון לפני בית משפט זה

 

9.          בפתח הדיון הצענו לצדדים לשקול את ההצעה שלהלן: המשיב ימסור לגורמי החקירה הודעה בה יפרט את זהותם של המעורבים האחרים בפרשה ומנגד תחזור בה המערערת מערעורה.

 

           באת-כוח המערערת הודיעה כי המערערת מקבלת את הצעת בית המשפט. לאחר התייעצות עם המשיב, הודיע בא-כוח המשיב כי מרשו מסר במשטרה במהלך חקירתו מספרי טלפון של גורמים מעורבים בפרשה וכי אין הוא יכול לקבל את הצעת בית המשפט.

 

           משכך שמענו את טיעוני באי-כוח הצדדים לגופו של ערעור.

 

השלמת טיעוני המערערת בתמצית

 

10.      המערערת – באמצעות באת-כוחה, עו"ד דגנית כהן-ויליאמס – עמדה על נימוקי הערעור שבכתב והוסיפה כי לטעמה שגה שירות המבחן בהמליצו את אשר המליץ, ובפרט בהסתמכו על טענת המשיב לכך שפעל תחת לחץ ואיומים, שעה שטענה זו לא זכתה להתייחסות או להכרה כלשהם במסגרת הסדר הטיעון והמערערת אינה מקבלת אותה.

 

עמדת שירות המבחן

 

11.        גב' ברכה וייס הציגה את עמדת שירות המבחן הממליץ שלא להשית על המשיב עונש של מאסר בפועל, אך להוסיף על העונש שהושת על המשיב רכיב של צו מבחן במסגרת שירות המבחן לתקופה של שנה. כן אישרה הגב' וייס כי השירות התרשם מטענת המשיב בדבר הלחץ בו הוא היה נתון, על אף שהשירות היה מודע לכך שלטענה זו אין תימוכין בכתב האישום המתוקן. עוד ציינה גב' וייס בהקשר זה שהמשיב מסר לגורמי החקירה "ככל שביכולתו".

 

           בנוסף העלתה הגב' וייס את הצעת שירות המבחן לנקוט בהליכי צדק מאחה במקרה דנן (הצעה שבאת-כוח המערערת סברה שאין לה סיכוי נוכח עמדת המתלונן כפי שהיא עולה מהצהרת המתלונן שצורפה כנספח ו' לכתב הערעור).

 

טיעוני המשיב

 

12.      המשיב – באמצעות בא-כוחו, עו"ד שגיא זני – טען כי הוא העלה את הטענה שפעל תחת לחץ ואיומים עוד כשנחקר על ידי המשטרה ואף הוסיף כי הוא נוצל על ידי אחרים.   עוד טען המשיב כי הוא נתן למשטרה מספרי טלפון של הגורמים שיצרו איתו קשר בפרשה דנן.

 

           המשיב ביקש להדגיש את התהליך הארוך והחיובי שעבר אל מול שירות המבחן וביקש לאמץ את המלצותיו, תוך מתן עדיפות לשיקולי שיקום המתיישבים אף עם האינטרס הציבורי. עוד טען המשיב, כי חלקו בארוע היה קטן ולא אקטיבי והדגיש כי שהה במעצר מאחורי סורג ובריח תקופה ממושכת בת 46 ימים וכן כי הושת עליו פיצוי לטובת המתלונן בסכום גבוה של 25,000 ש"ח.

 

           עוד ביקש המשיב להסתמך על שורה של פסקי דין בהם הושתו עונשים קלים באופן יחסי על נאשמים שהורשעו בביצוע עבירות רכוש ואלימות שונות שיש בהן משום דמיון לעבירות שבביצוען הודה המשיב ושבגינן הורשע.

 

דיון והכרעה

 

13.      בערעור שלפנינו עותרת המדינה כי נחמיר בעונשו של המשיב, ולאחר שבחנו את שנטען לפנינו בכתב ובעל פה ועיינו בפסקי הדין שאליהם הופנינו, הגענו לכלל דעה כי ערעור זה בדין יסודו.

 

14.      התחשבותו של בית המשפט המחוזי בנסיבותיו האישיות של המשיב לא היתה בלתי ראויה. יחד עם זאת, העבירות שבביצוען הורשע המשיב על פי הודאתו הן עבירות חמורות המצדיקות הטלת עונש מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח.

 

           עיינו בקפידה בתסקירי שירות המבחן ונתנו דעתנו לשיקולי השיקום שעמדו לנגד עיניו. אנו ערים להמלצותיו של שירות המבחן ושקלנו אותן במלוא כובד הראש, אך בסופו של יום הגענו לכלל מסקנה כי יש ליתן משקל ראוי לשיקולי ענישה נוספים ולאינטרס הציבורי ולקבל את ערעור המדינה על קולת העונש.

 

15.      לאור כל אלה החלטנו לקבל את הערעור ולהשית על המשיב 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל מאחורי סורג ובריח בניכוי ימי מעצרו, וזאת בשים לב להלכה המושרשת לפיה אין ערכאת הערעור נוהגת למצות את הדין עם הנאשם. רכיבי העונש האחרים יעמדו בעינם.

 

16.      המשיב יתייצב לריצוי עונשו ביום א' ה-17.6.2012 במזכירות בית המשפט המחוזי בבאר-שבע.

 

             ניתן היום, ט' בסיון תשע"ב (30.5.2012).

 

 

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   12017890_W04.doc   חכ+הג

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il