עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 9320/11

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

רע"פ 9320/11

לפני:

כבוד השופט א' רובינשטיין

המבקש:

יוסף מחיסין

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט כהן) מיום 6.12.11 בתיק עפ"ת 40098-10-11

בשם המבקש: עו"ד מאליק מנצור

החלטה

א. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט כהן) מיום 6.12.11 בתיק עפ"ת 40098-10-11, בו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה (השופטת קסלסי) מיום 12.9.11 בתיק תת"ע 4427-08-11.

ב. נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו נהיגה בשכרות. המבקש לא הגיע לדיון בבית המשפט לתעבורה (ביום 12.9.11), באת כוחו הודתה בשמו בעובדות כתב האישום, הצדדים טענו לעונש, ובית המשפט השית עליו את עונש הפסילה המינימלי הקבוע בחוק, בנמקו כי "בשל נסיבותיו האישיות של הנאשם, לא פסלתי רשיונו מעל לתקופת המינימום, מאידך אין די בנסיבותיו כדי להצדיק הפחתת העונש לתחת לתקופת המינימום". ביום 27.10.11 הגיש המבקש לבית המשפט לתעבורה "בקשה דחופה ביותר לביטול פסק דין", בה טען כי לא הסמיך את באת כוחו להודות בשמו, וכי בידו טענות טובות להוכחת חפותו. באותו היום (27.10.11) הוגש גם ערעור לבית המשפט המחוזי, שאף במסגרתו הועלו טענות אלה. בית המשפט לתעבורה העביר את הבקשה לתגובת המשיבה, אשר התנגדה לה, וטענה כי יש להמתין לבירור הערעור.

ג. ביום 6.12.11 דחה בית המשפט המחוזי את הערעור. בית המשפט דחה את טענת המבקש, לפיה הורה לבאת כוחו לכפור באשמה, אך היא החליטה על דעת עצמה להגיע להסדר עם התביעה זאת, בנימוק כי קיומו של הסדר כאמור לא הוכח, וכיון שהצדדים טענו טיעון פתוח לעונש. "לפנים משורת הדין" עיין בית המשפט בחומר הראיות, קבע כי למבקש אין "הגנה ראויה מפני העבירה שיוחסה לו", והוסיף כי נוכח "הרשעותיו הקודמות הרבות ביותר" (למעלה ממאה וחמישים הרשעות תעבורה קודמות) חסד עשה עמו בית המשפט כשהסתפק בעונש הפסילה המינימלי.

ד. כלפי פסק דין זה הוגשה הבקשה הנוכחית. בין היתר נטען, כי שגה בית המשפט לתעבורה כשלא דן בעצמו בבקשת הביטול, והוטעם כי באת כוח המבקש לא הוסמכה להודות בשמו או להגיע בשמו להסדר טיעון. בא כוחו הנוכחי של המבקש ציין, כי פנה לבאת כוחו הקודמת, וזו טענה בפניו כי הוסמכה להודות בשמו, כי היו לכך טעמים עניינים וכי דבר זה הוסבר למבקש - ואולם נטען, כי אין לדבר ביטוי בנוסח ייפוי הכוח שניתן לה. נטען, כי שגה בית המשפט המחוזי כשלא נכנס לעובי הקורה של סוגיית ההודאה, ולמעשה מדובר בהרשעת אדם על סמך הודאה שניתנה תוך מרמה והפרת אמונים. סופו של דבר, התבקשו ביטול הרשעת המבקש, או השבת התיק לבית המשפט לתעבורה על מנת שידון בבקשת הביטול.

ה. ואולם, לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה. רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת אך במקרים המעוררים שאלה משפטית או ציבורית בעלת חשיבות החורגת מעניינם של הצדדים הישירים לתיק (רע"פ 6481/95 ימין נגד מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 4729/11 בבייב נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 4047/11 לייני נ' מדינת ישראל (לא פורסם)), ואין המקרה שלפנינו - שאין בו טענה המתיימרת לחרוג מעניינו הישיר של המבקש - בא בגדרים אלה. לא אדרש לכך שעמדת באת כוח המבקש בבית המשפט לתעבורה לא צורפה לבקשת הביטול או לכתב הערעור (ככל הנראה, לבקשת הביטול גם לא צורף תצהיר), או לכך שאילו היה ממש בטענה כי בין הצדדים התגבש הסדר טיעון היתה המשיבה מאשרת עובדה (אשר היתה משתקפת גם מטיב הטיעונים לעונש). זאת ועוד, עיון בחומר הראיות מעלה, כי המבקש נכשל בבדיקת מאפיינים ובהמשך גם בבדיקת "ינשוף"; כי ברכבו נתפסה כוס בירה, וכי אמר לשוטרים שעצרו אותו: "אני מצטער באמת טעיתי, אם הייתי יודע את החוק לא הייתי נוסע...", וכן אמר לאחר בדיקת הינשוף "... אתם עושים עבודה טובה, אולי עשיתי טעות, לא ידעתי לא הכרתי את החוק, עכשיו אני מתרחק מהכל האלכוהול (כך במקור-א"ר). בית המשפט יעניש אותי. אני מכבד".

ו. סוף דבר, אין בידי להיעתר לבקשה.

ניתנה היום, כ"ט בטבת התשע"ב (24.1.2012).