עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 6270/12

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

רע"פ 6270/12

לפני:

כבוד השופט א' רובינשטיין

המבקש:

יורם הופטמן

נ ג ד

המשיבה:

עיריית תל אביב-יפו

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 6.06.2012 בעפא 052347-03-12 שניתן על-ידי השופטת כהן

בשם המבקש: בעצמו

החלטה

א. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת כהן) בעפ"א 52347-03-12 ביום 6.6.12, שבגדרו נדחה ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים (השופט גולדין) בתל אביב בח' 00/07/1706212 מיום 1.3.12, בפסק דין זה הורשע המבקש בהחניית רכבו בניגוד להוראות תמרור.

ב. ביום 16.3.10 בשעה 17:30, החנה המבקש את רכבו בשדרות דוד המלך 13 בתל אביב. לרכב לא היה תו אזורי, והתמרור שניצב במקום התיר חניה אחרי השעה 17:00 רק לבעלי רכב הנושאים תו כזה לאזור 2. למבקש ניתנה הודעת תשלום קנס בגובה 100 ₪, אולם הוא ביקש להישפט.

ג. שתי טענות היו בפיו של המבקש: הראשונה היא כי היה ברשותו "תו זהב", המתיר לו לחנות היכן שיחפוץ, על שם אמו, שנסעה עמו ברכב; השניה כי במקום לא היה תמרור המתיר חניה רק לתושבי האזור אחרי השעה 17:00. בית המשפט לעניינים מקומיים דחה את טענות המבקש וקבע, כי טענותיו לעניין תו הזהב מופרכות; כי תו הזהב מתייחס לאזור 9, ואנו ענייננו באזור 2, וכי לא הוכח שאמו של המבקש נסעה עמו באותה עת. בית המשפט נתן אמון מלא בגירסתו של פקח העיריה, כי היה במקום תמרור המורה שהחניה מותרת משעה 9:00 עד השעה 17:00 בתשלום, ולאחר השעה 17:00 - לבעלי תו אזורי בלבד. נקבע, כי עדות זו מתיישבת עם תצלום אויר שהוגש, שלפיה היה תמרור במקום, ועם תעודת עובד ציבור ממנה עולה כי ליד בית מס' 13 באותו רחוב הוצב תמרור, וכי לא היה שינוי בו לעת הרלבנטית. על המבקש הוטל איפוא קנס בגובה 500 ₪, תוך שצוין שהוא עושה שימוש לרעה בהליכי משפט.

ד. המבקש ביקש להתיר לו להגיש ראיה חדשה, בין היתר תעודת עובד ציבור המציינת כדלקמן:

"בהתאם לרישומים הנמצאים באגף התנועה נמצא כי ברחוב דוד המלך ליד בית מס' 31 מוצב תמרור ג-1 (חניה לכלי רכב) +א-34 (שלט) בנוסח: "החניה בצד זה מוגבלת מ-17:00 עד 9:00 למחרת החניה מותרת לבעלי תו חניה אזורי בלבד א-ה מ-9:00 עד 17:00 ו' מ-9:00 עד 13:00 החניה בתשלום". התמרור הוצב בתאריך 14.7.08 בהתאם להחלטת ועדה מקומית מס' 66/08 סעיף 1. התמרור תקף ליד בית מס' 17. לאחר בדיקה במערכת אחזקה נמצא כי, בתאריך 8.8.10 הוצב תמרור זהה ברחוב דוד המלך 17 עפ"י בקשת אגף הפיקוח...".

ה. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, וקבע כי אין מקום להתיר הוספת ראיות, כיוון שהמסמכים שביקש המבקש לצרף בשלב הערעור יכלו בקלות יתרה להיות מושגים על ידיו עוד במהלך הדיון בבית המשפט לעניינים מקומיים. כן בחן בית המשפט את תעודת עובד הציבור, ולא מצא כי היא יכולה להפוך את הכרעת הדין אשר ניתנה בבית המשפט קמא. צוין, כי תעודת עובד הציבור אינה מתייחסת לתמרור שתקף ליד בית מס' 13, אלא לתמרור שנמצא ברחוב דוד המלך 31, ונכתב בו כי הוא תקף גם ליד בית מס' 17, ואין בו כל אמירה ביחס לתמרור שליד בית מס' 13. אשר לערעור גופו צוין, שבעל תו זהב לא היה רשאי לחנות במקום ובשעה שבה ניתן הדו"ח, וכי אין מקום להתערבות בממצאים עובדתיים של בית המשפט לעניינים מקומיים.

מכאן הבקשה שלפני.

ו. בבקשה נטען כי מדובר במקרה קיצוני שבו הורשע אדם על יסוד ראיות כוזבות, וכי המשיבה אף הסתירה מידע וראיות. נטען, כי התמרור לא היה במקום באותה עת, והוצב רק כחמישה חודשים לאחר מתן הדו"ח. הוסף, כי תעודת עובד הציבור שביקש להגיש היא ראיה חדשה שנתקבלה בידי המבקש לאחר סיום ההליכים, ומצטרפת לתמונות שהוכיחו גם הן את טענותיו.

ז. לאחר העיון אין בידי להיעתר למבוקש. רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת אך במקרים המעוררים שאלה משפטית או ציבורית חשובה (ר"ע 103/82 חניון חיפה ע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123), ואין המקרה שלפנינו בא בכלל אלה. המבקש חפץ להתערב בממצאי עובדה ובממצאי מהימנות של הערכאה הדיונית, וכנודע, התערבות ערכאת ערעור בממצאים שקבעה ערכאה דיונית על יסוד שמיעת עדים אינה חזון נפרץ (ע"א 4126/05 חג'אזי נ' עמותת ועד עדת הספרדים (לא פורסם); ע"א 2989/95 קורנץ נ' מרכז רפואי ספיר - בית חולים, פ"ד נא(4) 687, 695). גם לגופם של דברים, אין מקום לקבל את הבקשה. בית המשפט לעניינים מקומיים נתן אמונו בפקח העיריה ומצא תימוכין לדבריו בתעודת עובד ציבור, שלפיה התמרור מוצב במקום החל משנת 2008. את תעודת עובד הציבור שאותה עתר המבקש לצרף כראיה נוספת ניתן היה להמציא עוד לבית המשפט לעניינים מקומיים, ומכל מקום היא אינה מסייעת למבקש, וכל שהיא קובעת הוא כי התמרור שליד בית מס' 31 תקף גם ביחס לחלק של הרחוב נשוא ענייננו, וכי תמרור זהה הוצב ליד בית מס' 17. אכן, התמרור החדש הוצב לאחר החניה בה עסקינן, אך אין בזאת כדי לאיין את העבירה למועד התרחשותה על פי התימרור דאז. בית המשפט המחוזי טרח ובחן בשנית את הנושא לגופו לעומקו, ואין מקום איפוא לשוב ולהידרש לכך.