עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 5625/12

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

בע"מ 5625/12

לפני:

כבוד השופט א' רובינשטיין

המבקשים:

1. פלוני

2. פלוני

נ ג ד

המשיבים:

1. פלוני

2. פלונית

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטים שפירא, בזק-רפפורט ומינץ) מיום 6.5.12 בתיקים עמ"ש 5242-02-12 ועמ"ש 7399-02-12, בגדרו נדחו ערעורים על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה (השופט מרכוס) מיום 20.12.11 בתיק תמ"ש 4143-03

בשם המבקשים: עו"ד אלונה פרידמן

החלטה

א. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטים שפירא, בזק-רפפורט ומינץ) מיום 6.5.12 בתיקים עמ"ש 5242-02-12 ועמ"ש 7399-02-12, בגדרו נדחו ערעורים על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה (השופט מרכוס) מיום 20.12.11 בתיק תמ"ש 4143-03. עניינה של הבקשה סכסוך בדבר חלוקת כספים בנסיבות משפחתיות מורכבות, כפי שיתואר.

רקע והליכים

ב. המשיבים נישאו בשנת 2000 ולשניהם לא היו אלה נישואין ראשונים. מנישואיו הראשונים נולדו למשיב חמישה ילדים, שלושה מהם פגועי נפש; והמבקשים הם שניים מבנים אלה. במסגרת סבב התדיינות קודם בין המשיבים (בשלוש ערכאות) התקבלה תביעת המשיבה, ונקבע כי כספים שגייס המשיב, כנטען, לטובת ילדיו הפגועים הם רכוש משותף אשר המשיבה זכאית לחלקה בו (לסקירה ראו בע"מ 2078/09 פלוני נ' פלונית (לא פורסם); להלן ההחלטה הקודמת). אכן, קביעה זו נשמעת תמוהה על פניה, אך היא נובעת מן האופן בו התנהלו הנוגעים בדבר בזמן אמת, ובהחלטה הקודמת כבר ציינתי "כי ההתנהלות המשתקפת מתוך התיק אינה יכולה להסב קורת רוח". לאחר מתן ההחלטה הקודמת הגישו המבקשים תביעה עצמאית ("שאין חולק שמי שיזם אותה היה אביהם", כלשון בית המשפט המחוזי בהליכים נשוא ענייננו), בתביעה לסעד הצהרתי לפיו ייקבע כי כל הכספים שגייס המשיב גויסו בעבורם ושייכים להם. הנתבעים בתביעה זו היו המשיבה (האשה), המשיב (האב) וכן אח נוסף (שנכס מקרקעין נרשם על שמו בלבד); ולא למותר לציין, כי המשיב והאח הנוסף הסכימו - ביסודם של דברים - לתביעת המבקשים.

ג. לענייננו ודי לציין, כי בית המשפט לענייני משפחה דחה את תביעת המבקשים כלפי המשיבה, וקביעתו אושרה בבית המשפט המחוזי. בין היתר הוטעם, כי אין עילה לשנות מהקביעות ההליך הקודם בכל הנוגע להיות הכספים "כספים משפחתיים", כי אין לקבל את הטענה לפיה לבנים הפגועים זכות קניינית ישירה בהם, או כי הגיוס לכיס ה"משפחתי" משמעו זכות בשיעור 20% מהכספים לכל אחד מבני המשפחה אשר חיו יחד באותה תקופה (האב, המשיבה ושלושת הבנים), ומדובר איפוא - כפי שנקבע בהליכים הקודמים - בנכסים משותפים בהם מתחלקים המשיבים בהתאם להסכם הממון עליו חתמו.

ד. מנגד, בהינתן הסכמת המשיב לתביעת המבקשים שכוונה גם נגדו, ניתן הסעד ההצהרתי המבוקש לגבי זכויות המבקשים בכספים שגייס אביהם (בניכוי הוצאות הגיוס והשכר המגיע לו); ובהינתן הסכמת הבן השלישי נקבע, כי נכס המקרקעין שנרשם על שמו יירשם בחלקים שוים גם על שם המבקשים. עוד הזכיר בית המשפט המחוזי - במענה לטענת המבקשים, כי היה על בית המשפט לענייני משפחה לקבוע את הסכומים המדויקים שחייב המשיב למבקשים ולא להסתפק בסעד הצהרתי כוללני - כי למעשה בעקבות רישום הנכס על שם שלושת הבנים, זכו ליותר מן הסכומים להם טענו בכתב התביעה. ועוד הוטעם, "משהתברר כי הלכה למעשה האחים קיבלו את שלהם ואף מעבר לכך, הסבירה היא [באת כוחם - א"ר] את עניינם של התובעים בהליך בכך שלאביהם מפרנסם יוותרו כספים רבים יותר, בהם יוכל לתמוך בהם ואף יעמדו לזכותם לאחר אריכות ימיו. כלומר, העניין הוא בסופו של דבר עניינו של האיש". ולבסוף נאמר:

"לא נוכל להתעלם מטענת האשה [המשיבה - א"ר] לפיה ביסוד התביעה מהלך פסול של האיש להתחמקות מתוצאות ההליכים הקודמים. לית מאן דפליג שהאיש הוא זה אשר יזם את ההליכים ואף שילם את שכר טרחת מייצגם של התובעים, ויש רגליים מוצקות לטענת האשה".

הבקשה

ה. בראש הבקשה, המפורטת מאוד, העמידו המבקשים את השאלה הבאה: "בפנינו שאלה משפטית, שלמיטב ידיעתנו טרם הוכרעה בפסיקה. אין זה מקרה רגיל... הילדים והאב עסקו בגיוס כספים לטובת הילדים. האם יתכן כי בעת הגירושין, לילדים לא יהיה חלק בכספי התרומות שנותרו בקופת המשפחה?". הודגש, כי לשיטת המבקשים ייעוד הכספים שגויסו היה ברור - והם יועדו, וממילא גם שייכים, לבנים הפגועים ולהם בלבד; וכן, כי אף אם קיימת "עמימות" לגבי מטרתם המדויקת של הכספים, כפי שנקבע - הרי "שאין כל היגיון משפטי בוודאי שאין צדק, כי העמימות תפעל להעדפת האשה על פני החסויים".

ו. נטען, כי הקביעה לפיה הכספים גויסו בעבור הבנים שזורה לכל אורך ההחלטות ופסקי הדין שניתנו, לרבות בקביעתו האופרטיבית של בית המשפט לענייני משפחה המעניקה למשיב תשלום בעבור גיוס הכספים לטובת בניו (סעד אופרטיבי שאין לו - כנטען - משמעות במציאות של גיוס לכיס המשפחתי). עוד הודגש, בין יתר הטענות שהועלו בבקשה, כי שגה בית המשפט "כאשר זקף לחובתם של החסויים את העובדה שהאב פעל למינוי האפוטרופא לדין, ואיפשר הגשת ההליכים בשמם. זו היתה חובתו ויש לזקוף זאת לזכות העניין, אשר מאפשר לבית המשפט לפסוק במחלוקת, לאחר שבהליכים הקודמים לא נשמע קולם של החסויים... ואף נקבע כי אותו קול נפרד לא יוכל להישמע מפי האב עצמו".

דיון והכרעה

ז. לאחר העיון חוששני כי אין בידי להיעתר לבקשה. עיון בשאלה שהוצבה בראש הבקשה מעלה באופן ברור, כי - בניגוד לנטען - אין בפנינו שאלה משפטית העשויה להצדיק מתן רשות ערעור בגלגול שלישי (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123, 128), אלא שאלה עובדתית, קונקרטית ותלויית נסיבות, שאינה באה בגדריה המצומצמים של הלכת חניון חיפה, שאלה הנוגעת לקביעות עובדתיות שאין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בה "קל וחומר בגלגול ערעורי שלישי" (רע"א 9405/06 אדריכל שרל דוראל בע"מ נ' פרז (לא פורסם)). אף התמיהה העומדת בראש הבקשה - "האם יתכן, כי בעת הגירושין, לילדים לא יהיה חלק בכספי התרומות שנותרו בקופת המשפחה?" - נענתה למעשה במסגרת ההליך הקודם, בו נדחתה לגופה עמדת המשיב לגבי אופן ניהול הכספים שגויסו; ודי להביא דברים שנאמרו בהחלטה הקודמת:

"אכן, יתכן שהתורמים ייעדו את הכספים לצרכי ילדי המבקש, או לצורך ילדים פגועים בכלל, אך לא זה השימוש היחיד שעשה בהם המבקש. לא למותר להזכיר, כי גרסת המבקש היתה, שהכספים נתרמו 'לרווחתי ולרווחת הבנים שלי להדפסת ספרים, כסף מזומן שהיה לי שנתנו, שנשאר לי' (עמ' 24 לפרוטוקול הדיון מיום 16.4.07), ופשיטא שלפי גרסה זו מדובר בכספי 'המשפחה' - קרי, כספים משותפים".

ח. הניסיון להרהר אחר ממצאים עובדתיים אלה בהליך הנוכחי, בטענה כי הפעם מדובר בתביעת הבנים ולא בתביעת המשיב, לא צלח לגופו; וספק אם יש ממש בהבחנה בין שתי התביעות, ואם יש תוכן ממשי בנסיבות דנא בהגדרת התביעה כתביעת הבנים. אף לגופו של עניין, בית המשפט המחוזי קבע, כי בעקבות העברת נכס המקרקעין גם על שם המבקשים קיבלו הם יותר מחלקם הנטען בכספים שגויסו. אכן, בפנינו נטען כי "הנכס ניתן לבנים במתנה מחלקו של האב בלבד" (סעיף 78 לבקשה), אך בית המשפט המחוזי הזכיר הסבר אחר שנועד להתמודד עם הטענה, לפיה קיבלו הבנים את חלקם בכספי התרומות במסגרת העברת הבעלות בנכס:

"משהתברר כי הלכה למעשה האחים קיבלו את שלהם ואף מעבר לכך, הסבירה היא את עניינם של התובעים בהליך בכך שלאביהם מפרנסם יוותרו כספים רבים יותר, בהם יוכל לתמוך בהם ואף יעמדו לזכותם לאחר אריכות ימיו".

ט. ולבסוף, אף אם ניתן למצוא בפסקי הדין הקודמים אינדיקציות לכך שהכספים גויסו עבור הבנים (דוגמת פסיקת שכר הטרחה למשיב, אם כי יש לזכור כי לכאורה בהקשר זה התקבלה בהסכמתו תביעת המבקשים אשר כללה דרישה לשכר טרחה), הדברים משקפים את המצב הבעייתי והעמום בו נהגו בכספי התורמים, ועשו בהם שימוש בזמן אמת. את עמדתי לגבי התנהלות זאת הבעתי במסגרת ההחלטה הקודמת (וחלקה צוטט מעלה).

י. סוף דבר, אין בידי להיעתר לבקשה.

ניתנה היום, י"ט באלול התשע"ב (6.9.12).