עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 2487/12

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

רע"א 2487/12

לפני:

כבוד השופטת ע' ארבל

המבקשת:

European Sports Merchandising B.V

נ ג ד

המשיב:

Upocming TM S.A

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי

תל אביב מיום 27.02.2012 בתיק עש"א 49831-01-11

שניתן על ידי כבוד השופט ג' גינת

בשם המבקשת: עו"ד ש' כהן

החלטה

בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט ג' גינת) בעש"א 49831-01-11 שניתן ביום 21.2.12, שבו התקבל ערעור המשיבה על החלטת רשם הפטנטים, המדגמים וסימני מסחר (להלן: הרשם) מס' 189564 מיום 27.12.10.

1. המבקשת והמשיבה הן חברות בינלאומיות המשווקות סחורותיהן במדינות שונות. המבקשת עוסקת בשיווק בגדי סקי ברחבי העולם ואילו המשיבה עוסקת בשיווק בגדי נשים צעירות. משביקשה המשיבה לרשום את סימן המסחר "KILLAH" בסוג 25, הוא הסוג הרלוונטי לשיווק בגדים, הגישה המבקשת התנגדות לרישום הסימן בסוג זה בשל הדמיון לכאורה, בין סימן המסחר שלה "KILLY" לסימן המסחר של המשיבה. הרשם קיבל את ההתנגדות וסירב לרשום את סימן המסחר של המשיבה בסוג 25.

2. על החלטה זו ערערה המשיבה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, אשר לאחר דיון בסוגיית הדמיון בין הסימנים, מצא שלא קיים דמיון הפוגע במבקשת ולכן הפך את החלטת הרשם והורה על רישום סימן המסחר של המשיבה בסוג 25.

3. על פסק דינו של בית המשפט המחוזי עותרת עתה המבקשת לרשות ערעור. המבקשת טוענת כי בית המשפט המחוזי שגה כשמצא שאין חשש לבלבול בין הסימנים המסחריים של הצדדים. עוד טוענת היא כי השארת פסק הדין כפי שהוא תעניק תוקף לטעויות משפטיות חמורות. לדידה, קביעת בית המשפט לפיה היות סימן מסחרי מפורסם היטב מקטין את החשש לבלבול בקרב הלקוחות, נוגדת את ההלכה המקובלת בתחום לפיה ככל שהסימן ידוע יותר כך גדל החשש שהציבור יתבלבל בין סימנים דומים ומשכך אין להותירה על כנה. כמו כן, מציינת המבקשת שבקשה זו היא למעשה בגדר ערעור ראשון בפרשה, שכן משקיבל הרשם את התנגדותה לרישום הסימן, דן בית המשפט המחוזי לראשונה בפרשה במסגרת הערעור שהוגש על ידי המשיבה, ואילו כעת ראוי לאפשר למבקשת להשיג על פסק הדין כמערערת.

4. כבר עתה אציין כי גם לטענת המבקשת לפיה מדובר בערעור ראשון שלה בפרשה, אין על מה לסמוך. לפי סעיף 3 לתקנות סימני מסחר (ערעור לפני בית משפט מחוזי), התשמ"ח-1987, יש לראות את החלטת הרשם כהחלטה של ערכאה קודמת, והשגה על החלטת הרשם לבית המשפט המחוזי תחשב כערעור (ראו גם בר"ם 4299/06 תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ נ' המועצה האזורית גדרות, פס' 11 להחלטה (לא פורסמה, 10.9.06)). אין זה משנה איזה צד פנה לערכאת הערעור, כל שחשוב הוא שהעניין הובא בפני ערכאה דיונית וערכאת ערעור. אם כן, הבקשה שלפניי למתן רשות ערעור מגיעה לפתח בית משפט זה לאחר שנדונה בשתי ערכאות ועל כן עליה לעמוד בקריטריונים המקובלים לבקשות מסוג זה, כמוזכר לעיל.

5. עיינתי בבקשה ובחומר הנלווה ומצאתי כי דינה להידחות. כידוע, כדי שתינתן רשות ערעור למי שכבר הובא עניינו בפני שתי ערכאות, עליו להראות כי מקרהו מקים שאלה משפטית שחשיבותה והשפעתה חורגת מעניינו שלו (ראו בר"ע 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). בענייננו, לא מצאתי כי קיימות נסיבות העונות על דרישה זו. עיקר בקשת המבקשת נסוב על השאלה העובדתית בדבר הדמיון בין שני סימני המסחר, הא ותו לא. בבקשה חולקת המבקשת בפירוט רב על האופן שבו יישם בית המשפט המחוזי את המבחנים לבדיקת הדמיון בין סימני מסחר. אינני סבורה שיישום ספציפי זה ותוצאותיו מקימים שאלה משפטית שלה השלכות רוחב המצדיקות מתן רשות ערעור. כמו כן, אף אם צודקת המבקשת בטענתה לפיה נפלו שגיאות בערכאת הערעור, אין בכך כדי להצדיק מתן רשות ערעור בין היתר בשים לב לאינטרס סופיות הדיון (ראו רע"א 4193/11 כראדי נ' נרקיס, פס' 7 להחלטה (לא פורסמה, 14.6.11)).

6. באשר לטעות המשפטית שלטענת המבקשת נפלה בקביעת בית המשפט כי ככל שסימן הינו ידוע יותר בציבור, כך הוא פגיע פחות לטעויות. דומה כי בית המשפט המחוזי לא התבסס על קביעה זו כנימוק הבלעדי לפסק דינו, אלא להיפך, הוא ציין במפורש כי הוא מקבל את ערעור המשיבה על סמך מבחן אחר – מבחן המראה והצליל (פס' 19 לפסק הדין). יוצא, איפוא, שגם אם תתקבל טענת המבקשת נגד קביעת בית המשפט בעניין זה, הרי שטעם זה היה בשולי הדברים ולכן אין בטענה זו משום הצדקה להעניק למבקשת רשות ערעור. כידוע, אין מוענקת רשות ערעור בגלגול שלישי כשהערכאה הדיונית הגיעה לתוצאה בדרך שאיננה מעלה שאלה עקרונית המצדיקה מתן רשות ערעור, גם אם במסגרת פסק הדין הועלו שאלות עקרוניות כבדרך אגב (ראו ברע"א 2508/06 כהן נ' לוי, פס' 4 להחלטה (לא פורסמה, 27.7.06)). עוד יש להעיר כי הציטוט אותו הביאה המבקשת בתמיכה לטענתה בעניין זה לפיו ככל שהסימן ידוע יותר כך החשש שהציבור יטעה גדל גם במקרה של דמיון חלש יותר בינו לבין סימן המפר (לרע"א 6658/09 מולטילוק בע"מ נ' רב בריח תעשיות בע"מ (לא פורסם, 12.1.10) ראו עמוד 12 לבקשת המבקשת) הוא חלקי ולפיכך מטעה. על מנת להבין את נפקות האמור בציטוט, יש צורך להביא את הפסקה בשלמותה, ממנה נלמד כי בית המשפט ציין במפורש כי הכרעה בשאלה זו לא נדרשה לו והוא הותירה בצריך עיון. על כן, ההפניה לציטוט זה כמקור להלכה מחייבת מעלה תמיהה.

על בסיס כל האמור הבקשה, איפוא, נדחית. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ט בתמוז תשע"ב (19.7.12).