עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 1023/12

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

בש"פ 1023/12

לפני:

כבוד השופט י' דנציגר

העוררת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיב:

אילן אשד

ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 31.1.2012 בתיק ב"ש 92063/08 שניתנה על ידי כבוד השופט צ' קאפח

תאריך הישיבה: ט' בשבט התשע"ב (2.2.2012)

בשם העוררת: עו"ד איתמר גלבפיש

המשיב: בעצמו

החלטה

1. לפני ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופט צ' קפאח) בב"ש 92063/08 מיום 31.1.2012, במסגרתה התיר למשיב, בהחלטה שאותה קיבל בלי לקיים דיון במעמד שני הצדדים, לצאת ממעצר הבית בו הוא נתון פעמיים, ביומיים הבאים, בליווי מי מהמפקחים שנקבעו לו:

א. לרכישת הנעלה, הלבשה ותספורת ביום 3.2.2012 בין השעות 10:00 ל-15:00 בראשון-לציון.

ב. לפגוש את בנותיו ביום 4.2.2012 בין השעות 11:00 ל-19:00 בבית המפקח אבנר אשד בנס-ציונה.

2. היום הוגש ערר מטעם המדינה על ההחלטה הנ"ל ובמסגרתו ביקשה להורות על עיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי עד למתן החלטה אחרת. נוכח הדיון שנערך בפני זה עתה מתייתר הצורך לדון בבקשה זו.

3. לאחר שאיפשרתי לבא כוח העוררת, עו"ד איתמר גלבפיש, לטעון לפני לגופו של עניין היא ויתרה על בקשתה להחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי.

יצויין כי טענות כנגד אי קיום דיון במעמד הצדדים ואי מתן זכות תגובה לצד השני במסגרת בקשה לעיון חוזר בה התבקשה יציאה קונקרטית ממעצר בית הועלתה לפני בית משפט זה בבש"פ 5839/11 פרץ נ' מדינת ישראל (לא פורסם,24.8.2011). באותו מקרה בית משפט זה (השופט א' לוי) לא השיב את הדיון לערכאה הדיונית אלא פתר את הפגם בכך שאיפשר את קיום זכות הטיעון לפניו. ודוק, סבורני כי ההליך הפלילי צריך להתנהל תוך הקפדה על כל תו ותג ומשכך הדרך הראויה לעתור להקלה בתנאי מעצר הבית היא הגשת בקשה לעיון חוזר במהלכה על בית המשפט לתת לשני הצדדים לטעון לפניו על מנת שיוכלו להסביר טעמיהם, כפי שיובהר להלן.

4. לאחר שעיינתי בכתב הערר על נספחיו ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים בדיון שנערך לפני החלטתי לקבל את הערר באופן חלקי כמפורט להלן:

א. לא תותר יציאת המשיב לרכישת הנעלה הלבשה ותספורת ביום 3.2.2010.

ב. תותר יציאת המשיב לפגוש את בנותיו ביום 4.2.2012 בבית אחיו בנס-ציונה. יציאה זו תוגבל לשעות 16:30-11:00.

המפקחים ידאגו להחזרת המשיב למעצר הבית עד לשעה 16:30. איני מתיר למשיב להחזיר את בנותיו לירושלים.

ג. התרתי קיומו של מפגש זה של המשיב עם בנותיו בבית אחיו לאור ההסבר שניתן מפי אחיו של המשיב. הנחתי היא כי מכאן ואילך יוכל המשיב לקיים את המפגשים עם בנותיו במקום בו הוא שוהה בחלופת המעצר, כפי שאף ציין אחיו של המשיב במהלך הדיון לפני.

5. בשולי הדברים, אך מבלי לגרוע כהוא זה מחשיבותם, ברצוני להוסיף את הדברים שלהלן.

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) אינו קובע מפורשות מהי הדרך הדיונית באמצעותה על משוחרר השוהה בחלופת מעצר להגיש בקשה להקלה בתנאים המגבילים, לרבות בקשה ליציאות ספציפיות ממעצר בית לצרכים קונקרטיים.

כל שינוי ו/או הקלה בתנאי חלופת המעצר שנקבעו לעצור מחייבים, לטעמי, הגשת בקשה לעיון חוזר לפי סעיף 52 לחוק המעצרים אם מטעם הנאשם שעותר לאפשר לו "חלונות" במעצר הבית או הקלות אחרות ואם מטעם המאשימה הסבורה שיש להוסיף תנאים מגבילים או לשנות את הקיימים.

עמדתי זו נתמכת אף בגישת בתי המשפט שנוהגים לראות בבקשה ליציאה ממעצר בית כבקשה לעיון חוזר [השוו: בש"פ 2016/05 חודויארוב נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 31.3.2005); בש"פ 10697/05 אזברגה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 6.12.2005); דכוור נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 19.8.2009)]. עמדתי זו אף מעוגנת בנוסחו של סעיף 52(א) לחוק המעצרים הנוקט בלשון רחבה לפיה ניתן להגיש בקשה לעיון חוזר "בענין הנוגע למעצר, לשחרור...".

דיון בבקשה לעיון חוזר לפי סעיף 52 לחוק המעצרים יש לקיים, בהתאם לסעיף 57(א) לחוק המעצרים, במעמד הצדדים (אלא אם כן הצדדים מוותרים על דיון כזה), ובאופן שיתאפשר לשני הצדדים להעלות טענותיהם ( השוו להחלטתה של השופטת א' חיות בבש"פ 4586/06 חלידו נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 22.8.2006), פסקה 7).

6. אשר על כן, הוחלט כאמור בסעיף 4 לעיל.

ניתנה היום, ט' בשבט תשע"ב (2.2.2012).