עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 6377/11

 

 

 

                                          

                                                                                                    

                                          

                                          

 

 

 

 

1.        מונחות לפניי שתי בקשות למתן רשות ערעור על החלטות של בית המשפט המחוזי בחיפה. בע"מ 6377/11 מופנית כנגד החלטה מיום 30.6.2011 ברמ"ש 8381-06-11 שניתנה על ידי השופטת ר' למלשטריך-לטר, שדחתה בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בקריות (השופטת מ' לוי) מיום 16.3.2011 בתמ"ש 33455-12-10 להקפיא תביעה שהגיש המשיב ולא למוחקה. בע"מ 6380/00 מופנית כנגד החלטה מיום 12.7.2011 ברמ"ש 8381-06-11 שניתנה על ידי הנשיאה ב' גילאור לדחות בקשה למתן רשות ערעור על החלטות בית המשפט השלום בחיפה (הנשיא א' רקם) מיום 14.3.2011 ומיום 30.5.2011 בת"ע 5285-02-11 להורות על איחוד הדיון בתמ"ש 33455-12-10 ות"ע 5285-02-11.

 

           המבקש התאלמן מאשתו (להלן: המנוחה). המשיב הוא אחיינה של המנוחה ויורשה לכאורה על פי צוואה. הוא ביקש לקיים את הצוואה אצל הרשם לענייני ירושה בחיפה והמבקש הגיש התנגדות לקיום (תיק מס' 50778). במקביל הגיש המשיב כנגד המבקש תביעה לפירוק שיתוף בבית המשפט לענייני משפחה בקריות. במסגרת תיק זה ניתן ביום 21.12.2010 צו מניעה זמני האוסר על המבקש לבצע כל דיספוזיציה ברכושה של המנוחה. כמו כן הגיש המשיב בקשה לאיחוד הדיונים על ידי העברת הדיון בעניין קיום הצוואה אל בית המשפט לענייני משפחה בקריות. נשיא בית משפט השלום בחיפה קיבל את הבקשה, ערעור עליה נדחה על ידי נשיאת בית המשפט המחוזי בחיפה ומכאן הבקשה בבע"מ 6380/11.

 

           בתוך כך, המבקש ביקש למחוק את תביעת פירוק השיתוף שנפתחה בבית המשפט לענייני משפחה בקריות משום שהמשיב לא היה רשאי לפתוח את ההליך. בית המשפט לענייני משפחה קיבל את הטענה, אך החליט מטעמים מעשיים להקפיא את התביעה ולא למוחקה. ערעור על כך נדחה בבית המשפט המחוזי, בשל כך שאין נפקות של ממש בין מחיקת התביעה להקפאתה. מכאן הבקשה בבע"מ 6377/11.

 

2.        המבקש טוען שלא היה מקום לאחד את הדיונים, שכן כל אחד מהם עוסק בשאלות אחרות של משפט ושל עובדה. לחלופין, הוא מבקש לאחד אותם בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, ולא בקריות. נטען גם שבקשת ההעברה נבעה מחוסר תום לב, ושלמצער מראית פני הצדק נפגעת מקיום הדיון בבית המשפט לענייני משפחה בקריות, שכן אחד השופטים המכהנים בו חתום כעד על הצוואה המדוברת.

 

           באשר להקפאת ההליכים בתיק, המבקש טוען שהליך שכזה אינו מוכר, והוראות הדין מחייבות את מחיקת התביעה.

 

           מנגד, המשיב מבקש לדחות את שתי הבקשות. לגישתו לא נפל כל פגם בהחלטה לאחד את הדיונים מטעמי יעילות, ואף ההחלטה להקפיא את תביעת פירוק השיתוף ולא למוחקה בדין יסודה, יען כי אין הבדל בין מחיקת ההליך להקפאתו. תוצאה זו הולמת את רצון המחוקק, תוך הותרת צו המניעה על כנו. לדבריו, המבקש הוא שלוקה בחוסר תום לב, והבקשות אינן אלא מהלך נוסף של ניצול לרעה של ההליך השיפוטי, שנועד למנוע מבתי המשפט לקיים את הצוואה ולהעניק לו את זכויותיו.

 

3.        לאחר שעיינתי בבקשות, בדברי התשובה ובחומר המצורף, החלטתי לקבל את הבקשות, לדון בבקשות כבערעור ולקבל את הערעור. סעיף 39 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 קובע כי "אין לתבוע זכויות על פי צוואה ואין להיזקק לה כצוואה אלא אם ניתן עליה צו קיום". שפתי המחוקק ברור מיללו: "אין לתבוע". לאמור, לתביעה שכזו אין זכות קיום, ואם הוגשה – דינה להימחק. דעתי היא כי אין להשאיר את תוצאת ההקפאה על כנה. זאת בשל שני נימוקים. האחד עקרוני. יש למלא אחר הוראות הדין. העובדה כי במקרה זה הוטל צו מניעה זמני האוסר על המבקש לבצע כל דיספוזיציה ברכושה של המנוחה רק מבליטה את הצורך לקבל את הערעור. תיק שאין לו זכות קיום בשלב הזה מוקפא, אך טומן בחובו סעד זמני בעל משקל בדמות צו מניעה. אם אין מקום להגיש תביעה, קל וחומר שאין מקום לקבל סעד זמני במסגרת אותו תיק. רוצה לומר, שיש פגיעה בזכויות של צד מבלי שיש סמכות דיונית ליתן צו כזה במסגרת אותו הליך. הנימוק האחר מעשי הוא. העמסת בתי המשפט בתיקים התלויים ועומדים מבלי שהבסיס המשפט לפתיחתם נוצר היא מהלך שגוי, שעלול להביא לתוצאות בלתי-רצויות.

 

           על כן, הנני מורה על מחיקת תביעת פירוק השיתוף שהגיש המשיב בבית המשפט לענייני משפחה בקריות. כתוצאה מכך, בטלה גם ההחלטה אודות איחוד הדיונים, והדיון בבקשה לקיום הצוואה ובהתנגדות לה יתקיים כסדרו בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה. ממילא, אין עוד צורך להכריע באשר להחלטה על קיום הדיון בשני התיקים בבית המשפט לענייני משפחה בקריות. ברם, בשל ההיבט העקרוני בעניין, אומר זאת: אינני מטיל כל דופי ביכולתם של שופטי בית המשפט בקריות לדון בעניין בצורה מקצועית. עם זאת, מראית פני הצדק, שהינה חלק מן הצדק, דורשת לטעמי כי לא יהיה מקום לדון בתוקפה של צוואה שאחד מהעדים החתומים עליה בהיותו עורך דין משמש היום כשופט באותו בית משפט. לעתים, מראית פני הצדק מחייבת כי יוענק משקל רב לתחושתו הסובייקטיבית של בעל דין, כאשר ניתן להבינה מבחינה אובייקטיבית. בנסיבות אלו, בכל מקרה מוטב וראוי שהדיון יתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה. האחרון אף מצוי במרחק קצר מבחינה גיאוגרפית מבית המשפט בקריות. כך, גם מסיבות מעשיות נכון היה מלכתחילה שהדיון יתנהל שם.

 

           צו המניעה הזמני שהוציא בית המשפט לענייני משפחה בקריות יוותר בעינו למשך שבועיים מיום מתן פסק דין זה, ובהם רשאי המשיב לפנות לבית המשפט הדן בבקשה לקיום הצוואה ולהגיש בקשה מתאימה. אין בכך הבעת עמדה היה ותוגש בקשה כזו.

 

           המשיב ישא בהוצאות המבקש ובשכר טרחת עורך דינו בסך 5,000 ₪.

 

           ניתן היום, ‏כ' טבת תשע"ב (‏15.1.2012).

          

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   11063770_Z09.doc   אמ

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il