עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 9227/11

 

 

 

 

 

                                          

                                                                                                    

                                          

                                          

 

 

 

 

1.        לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בע"א 56418-03-11 מיום 12.11.11 (כב' סגן הנשיא א' אברהם, והשופטים י' אברהם, ד' צרפתי) אשר קיבל את הערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום בעפולה מיום 27.02.11 (כב' השופטת ש' אבו אחמד) בע"ק 14313-12-08, במסגרתו התקבלה תובענה לאישור עיקולים על כספים לטובת המבקשת – חברת בטון זלפה בע"מ – שהוחזקו אצל חברת רושדי תעשיות מזון בע"מ – היא המשיבה 1 בבקשת רשות הערעור.

 

2.        המבקשת התקשרה עם חברת אלעמר בניין ופיתוח בע"מ (להלן: החייבת) בהסכם. לאחר שהמחאות בסך 315,675 ש"ח שהעבירה החייבת למבקשת חוללו, הגישה אותן המבקשת לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. במסגרת תיקי הוצל"פ הטילה המבקשת בחודשים אוגוסט ואוקטובר 2008 עיקולים זמניים על כספים לזכות החייבת המוחזקים אצל המשיבה שהעסיקה את החייבת כקבלנית. בהתאם, שלחה המבקשת למשיבה בחודש אוגוסט 2008 "הודעה למחזיק" לפי לתקנה 376 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי). המשיבה נמנעה מלמסור הודאת מחזיק בגלל הליך משפטי בדבר המחאת זכות הקשורה בכספים אלו שהיה תלוי ועומד, אך מסרה בעל-פה כי אכן מוחזקים אצלה כספים. ביום 08.12.08 הודיעה המשיבה למבקשת כי "העיקולים לא בוצעו הואיל ולא קיים חוב כלשהו שחבה רושדי...כלפי אלעמאר...". המשיבה הסבירה שנוכח הפרת הסכם הקבלנות בינה לבין החייבת על-ידי האחרונה ומשהתברר שהערבות הבנקאית שזו סיפקה למשיבה להבטחת תשלום המקדמה מזויפת, למעשה המשיבה מעולם לא החזיקה בכספים לטובת החייבת, אלא החייבת מצויה ביתרת חוב כלפיה. הודעה זו נמסרה יום לאחר ביטול ההסכם של המשיבה עם החייבת. המבקשת הגישה תובענה לבית המשפט השלום בעפולה לאישור העיקולים.

 

           בבית המשפט השלום הצדדים הגיעו להסדר דיוני לפיו "בית המשפט ייתן פסק דין מנומק על סמך החומר שקיים בתיק ללא צורך בחקירות, הואיל ולשיטתנו מדובר בסוגיה משפטית טהורה" (פרוטוקול הדיון מיום 09.02.10). שאלה זו כפי שעולה וכמוסכם היא מהי הנפקות של התודעה המוטעית של המשיבה באשר להחזקת כספים אצלה לזכות החייבת בעניין אישור העיקולים. נקבע שהמועד הקובע לבחינת מצב החשבון בין החייבת למשיבה הינו מועד המצאת צווי העיקול למשיבה, בו הוחלט שהחזיקה המשיבה כספים לזכות החייבת. בית משפט השלום לא קיבל את טענת המשיבה כטעות תודעתית ביחס ליתרת הזכות לחייבת, כי אם קבע שמדובר בהתפתחות מאוחרת למועד הקובע במערך הזכויות והחובות שנובעת מביטול הסכם הקבלנות. עוד נפסק שטענת המשיבה לקיום יתרת חוב שנזקפת לחייבת כלפיה עקב התרמית של החייבת לא הוכחה כדבעי. טענה זו אינה אלא טענת קיזוז במהותה שבכל מקרה נדחית מפני צו העיקול של המבקשת שקדם לה. על כן, בית משפט השלום אישר את העיקולים הזמניים, וחייב את המשיבה לשלם את סכומי העיקול על סך ההמחאות שחוללו. על פסק דין זה הגישה המשיבה ערעור לבית המשפט המחוזי.

 

           בבית המשפט המחוזי התקבל הערעור על דעתם של שלושת שופטי המותב. נקבע שניתן במקרה זה להתערב בקביעות העובדה של בית משפט קמא כיוון שהוא לא שמע עדויות או קבע מהימנות עדים, אלא הכריע על בסיס הסכמה דיונית. בית משפט המחוזי פסק כי במועד הטלת צווי העיקול, על פי מצב ההתחשבנות האמיתי, לא הייתה יתרת זכות של המחזיקה כלפי החייבת, ולא מדובר בחוב שנוצר לאחר המועד הקובע כפי שנקבע בבית משפט השלום. על כן, המשיבה לא החזיקה במועד זה כספים המגיעים לחייבת. עוד נפסק שהטעות הסובייקטיבית של המשיבה לגבי החזקת הכספים אינה משנה לצורך אישור העיקולים, כיוון שהשאלה המכריעה היא החזקת הכספים מהבחינה האובייקטיבית. משום מעשי הזיופים של החייבת נסתבר שהמשיבה לא החזיקה כספים לזכותה ולכן לא היה מה שיעוקל. צוין בפסק הדין כי ההסכמה הדיונית של הצדדים הייתה לדון רק בשאלה המשפטית בדבר הטעות בתודעה של המשיבה באשר ליתרת הזכות האמיתית שלה כלפי החייבת, והאם יש לקחתה בחשבון. לכן לא היה על בית המשפט השלום לדון עובדתית בשאלת קיום יתרת חובה של החייבת במועד הקובע.

 

3.        המבקשת הגישה בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. במסגרת זו גם התבקש לעכב את ביצוע פסק הדין עד להכרעה בבקשת רשות הערעור.

 

           טענות המבקשת בבקשה למתן רשות ערעור מופנות בעיקרן כלפי פרשנותו של בית המשפט המחוזי את ההסדר הדיוני של הצדדים שנערך לפני בית המשפט השלום. כך נטען כי שגה בקביעה שלא היה על בית המשפט השלום על-פי ההסדר הדיוני להכריע בשאלה עובדתית בנוגע לקיומו של חוב מטעם החייבת כלפי המשיבה; כך גם טעה בית המשפט המחוזי לשיטתה כשהכריע בדבר מצב החשבון האמיתי בין המשיבה לחייבת רק על-פי ההסדר וללא השלמת התשתית הראייתית. לטענת המבקשת, בקשה זו מעלה שאלה נכבדת בדבר חלותו של כלל אי ההתערבות של הערכאה הערעורית בקביעות הנוגעות להסדר דיוני של ערכאה דיונית. עוד נטען כי שגה בית משפט המחוזי כאשר בחן את צו העיקול ביחס למצב החשבונאי האמיתי בדיעבד, במקום ביחס למצבת הזכויות באותו המועד. לפי האחרון, למשיבה הייתה מחויבות להעביר כספים לחייבת במועד הגשת צו העיקול. טעותו של בית משפט המחוזי הובילה לכך שהמחזיקה ביצעה קיזוז רעיוני של זכות החייבת כלפיה, ובכך "עקפה" את העיקול. לבסוף, טוענת המבקשת כי המשיבה מנועה מלטעון כנגד אישור העיקולים מחמת מחדליה וחוסר תום ליבה, שצוינו בהליכים משפטיים נוספים בין הצדדים. 

 

4.        עניינה של הבקשה תחום במהותו בדל"ת אמותיהם של הצדדים ולא נמצא בה פן עקרוני או ציבורי החורג מכך. אף לשיטת המבקשת, בקשת רשות ערעור זו מתמקדת בשאלה מה היה תכנו של ההסכם הדיוני והאם בתי משפט קמא סטו ממנו. ההפניה של המבקשת להליכים נוספים שהתקיימו בין הצדדים כדי להוכיח את חוסר תום ליבה של המשיבה מחזקת את המסקנה כי הבקשה מהותה סכסוך פרטני. אי לזאת, אין הבקשה נמנית על אותם המקרים בהם מתעוררת שאלה בעלת חשיבות ציבורית רחבה המצדיקים מתן רשות לדון בערעור ב"גלגול שלישי". אף אין בשינוי שנעשה על ידי ערכאת הערעור מההכרעה של הערכאה הדיונית כשלעצמו, כדי להצדיק מתן רשות לערעור נוסף (רע"א 4576/09 אלי רוני ואבי יוזמה ופיתוח בע"מ נ' מורן לויט בע"מ (לא פורסם, 6.7.2009)).

 

           באשר להשגת המבקשת ביחס לחשיבות שניתנה לשאלה העובדתית שעניינה קיום חוב מטעם החייבת כלפי המשיבה במועד הקובע ללא השלמת ההליך הראייתי, יש לזכור כי הצדדים הם אשר בחרו ב"סדר דין מיוחד" לפיו על בית המשפט להכריע בשאלה משפטית טהורה. כך נהג בית המשפט המחוזי על סמך הנתונים שהוגשו. אל למבקשת להלין כנגד הסדר דיוני לו הסכימה.

 

           מעבר לכך, עיון בפרוטוקול הדיון בבית המשפט השלום מחזק את גישת בית המשפט המחוזי באשר לשאלה המשפטית העומדת להכרעה ובנוגע ליריעת המחלוקת העובדתית. עובר להסכמה הדיונית בבית המשפט השלום הודיע בא-כוח המשיבה: "אני רוצה להתייחס לנושא הרטרואקטיבי, לא מדובר במצב רטרואקטיבי, מדובר במצב שמרשתי חשבה שהיא חייבת לאלעמאר, היא בטעות סברה שהיא חייבת זה לא אומר שבמצב האמיתי היא הייתה חייבת... בא-כוח המבקשת: אני מסכים לטיעון משפטי לאחר הצהרותיה של חברתי כי אכן לאחר הצהרותיה השאלה שנותרה היא משפטית בלבד..." (עמוד 3 לפרוטוקול הדיון).

 

           אם זוהי המחלוקת – טעותה הכנה של המשיבה כמחזיקה – אזי צדק בית המשפט המחוזי (ראו חוות דעתו של סגן הנשיא א' אברהם, אליו הצטרף השופט ד' צרפתי) כי המבחן הינו אובייקטיבי, לאמור: האם המשיבה החזיקה כספים לזכות החייבת במועד הקובע. הסוגיה המשפטית של טעות בתודעה איננה עומדת לבדה, אלא משתלבת עם המשטר הדיוני שמופיע בפרק כ"ח: סעד זמני, סימן א'1: עיקול זמני בתקנות סדר הדין האזרחי. התקנות מתוות סדר מטלות עבור המעקל והמחזיק, למשל שעל הראשון לשלוח הודעה לשני. המסגרת הדיונית של ההליך הנידון נוסעת על פסי תקנה 378 לתקנות סדר הדין האזרחי – "מחזיק שלא הודה". הליך זה נפתח כדין על ידי המבקשת. במצב זה, על בית משפט לברר את טענת המשיבה כי לא היו ברשותה כספים לזכות החייבת באמצעות דיון בבקשה לאישור עיקול, שדינה ככתב תביעה נגד המחזיק. השאלה העומדת להכרעה במקרה דנא היא מהו המצב בפועל ולא המצב המדומה, ובמקרה זה אף יש בפי המשיבה הסבר מדוע לא הודתה בהחזקה. התשתית העובדתית תמכה בגרסת המשיבה באופן ברור. כפי שציין בית המשפט המחוזי: "תצהיר החשב [מטעם המשיבה בתיק זה] הכולל גרסה ונתונים מפורטים, לרבות תיעוד חשבונאי, אשר לא נסתרו על ידי המשיבה...[המבקשת בתיק זה]". התוצאה היא שאין מקום להעניק רשות ערעור לנוכח הכרעת בית המשפט המחוזי, אשר התייחסה הן להסכמה הדיונית של הצדדים, הן לדרישות התקנות והן לסוגיה המשפטית הרלוונטית.

 

           יתרה על האמור, יצוין כי העיקול מהווה סעד דיוני שמטרתו למנוע הברחת נכס או העברת זכויות של החייב לאחרים. כפועל יוצא, העיקול למעשה מקפיא החיובים והזכויות (ע"א 6574/99 מדינת ישראל, משרד השיכון נ' עו"ד קרייתי, מפרק חברת ביתרומעץ פ"ד נח(3) 313, 320)). אמנם, אין המשמעות כי העיקול מקפיא מצב זכויות פורמאלי גרידא, אלא כזה הנועד לשקף את המצב המהותי. במקרה דנא, נוכח גילוי דבר המרמה וזיוף הערבות הבנקאית, החוב של החייבת כלפי המשיבה נכלל במצבת הזכויות והחובות בעת הטלת העיקולים.

 

5.        סוף דבר, דין הבקשה להידחות. נוכח התוצאה, הבקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי מתייתרת. בהיעדר תשובה, לא ניתן צו להוצאות.

 

           ניתנה היום, ‏ט"ו שבט תשע"ב (08.02.2012).

 

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   11092270_Z02.doc   עש

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il