עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 3195/11

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

רע"פ 3195/11 - א'

בפני:

כבוד השופט א' רובינשטיין

המבקש:

טימור מגלשווילי

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב מיום 4.4.11 בתיק עפ"ג 57969-01-11, שניתן על-ידי הנשיאה ברלינר והשופטים קרא וסוקולוב

בשם המבקש: עו"ד יעקב קהן

בשם המשיבה: עו"ד יאיר חמודות

החלטה

א. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (הנשיאה ברלינר והשופטים קרא וסוקולוב) מיום 4.4.11 בתיק עפ"ג 57969-01-11, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית המשפט השלום בתל אביב (סגן הנשיא אפרתי) בת"פ 2631/09 מיום 18.1.11 (הכרעת הדין מיום 11.1.11). עניינה של הבקשה טענה לפגיעה בהליך ההוגן בשל אי מינויו של מתורגמן.

רקע והליכים

ב. המבקש (יליד 1970) הורשע לאחר ניהול הוכחות בקבלת דבר במרמה, עבירה לפי סעיף 415 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, ובהחזקת שטר כסף מזויף, עבירה לפי סעיף 462(2) לחוק. לפי כתב האישום (אשר נקבע על ידי בית משפט השלום כי הוכח האמור בו מעל כל ספק סביר), המבקש התחזה לאדם אחר ושילם במרמה סכום של 8,800 דולר בשטרות מזויפים, בידעו שהם מזויפים, וקיבל תמורתם ציוד מחשוב בשווי 35,450 ₪. בית המשפט השתית את הכרעת הדין על עדויות שני העובדים בחנות ממנה נלקח הציוד במרמה, ועל מצלמת האבטחה בחנות שתיעדה את שלבי העסקה. מנגד ציין בית המשפט, כי גרסתו של המבקש במשטרה ובפני בית המשפט לא הייתה אמינה, שכן טענותיו השונות של המבקש לא נתמכו בראיות כלשהן.

ג. בית המשפט גזר על המבקש 10 חודשי מאסר בפועל ו-15 חודשי מאסר על תנאי, קנס בגובה 5,000 ₪ ופיצוי למתלוננת בגובה 40,000 ₪. בית המשפט נתן דעתו לתכנון המוקדם שהיה נדרש לשם ביצוע העבירה, לכך שהכספים לא הוחזרו ולהרשעתו הקודמת של המבקש בפלילים. כן ציין בית המשפט, כי העבירה בה הורשע המבקש היא עבירה חמורה, שכן יש בה כדי לפגוע הן בערך המטבע והן בציבור אשר נלקח ממנו רכוש במרמה. אשר לשיקולים לקולה אמר בית המשפט, כי מלבד מצבו הכלכלי העגום של המבקש, לא מצא שיקולים שכאלה בענייננו. עוד הוסיף בית המשפט, כי בשל עברו הפלילי לא מצא לנכון להפנותו לתסקיר שירות המבחן.

ד. שני הצדדים עירערו על פסק הדין לבית המשפט המחוזי - המבקש ערער על הכרעת הדין ועל חומרת העונש, ואילו המדינה ערערה על קולת העונש. שני הערעורים נדחו. אשר לערעור המבקש על הכרעת הדין נקבע, כי אף ש"קיימות נקודות של אי-בהירות בהכרעת הדין", היא התבססה על חומר ראיות מוצק אשר מצדיק את הרשעת המבקש. אשר לעונש קבע בית המשפט, כי אמנם העונש שהושת על המבקש נוטה לקולה, אולם מחמת הזמן שחלף מביצוע העבירה ועד מתן גזר הדין, אין להחמיר עמו.

הבקשה

ה. הבקשה הוגשה ביום 26.4.11 ובצידה בקשה לעיכוב ביצוע; בהחלטתי מיום 26.4.11 הוריתי על עיכוב ביצוע ארעי. בבקשה נטען על ידי בא כוחו הנוכחי של המבקש, עו"ד קהן, כי נפגעה זכותו של המבקש להליך הוגן באופן מהותי - בחקירותיו במשטרה, בכך שהחקירה לא נעשתה בשפתו (בעיקרה - השפה הרוסית); ובדיוני בית המשפט, בכך שלא מונה לו מתורגמן. לפי הנטען, אילו מונה לו מתורגמן היה בידי המבקש לסייע לעורך דינו בניהול ההליך. כן ביקש המבקש לחזור על הנימוקים שהובאו בפני בית המשפט המחוזי ונדחו, בהם כשלים שנפלו כנטען בהכרעת הדין ועניינם קביעות שבעובדה של בית משפט השלום, וכן באשר לגזר הדין - והיעדר התחשבות מספקת בנסיבותיו האישיות של המבקש ואי שליחתו לתסקיר שירות המבחן. נטען איפוא, כי על בסיס האמור יש לבטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי ולזכות את המבקש, או לפחות להמיר את עונש המאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות. ביום 16.5.11 הוגשה לבית משפט זה, לפי החלטתי, תגובתו של עו"ד יעקבי, בא כוחו הקודם של המבקש, בה נטען כי אכן בהליכים הקודמים ביקש הלה כי הדיון יתורגם לו, אך בקשתו התקבלה בחלק מהמקרים בלבד.

ו. לעמדת המשיבה לא נפגעה זכותו של המבקש להליך הוגן, שכן המבקש יוצג לאורך כל ההליך על-ידי הסניגוריה הציבורית, והפעם היחידה בה הועלתה בקשה למינוי מתורגמן הייתה בשלב עדותו, ובשלב זה אכן מונה לו מתורגמן. עוד מפנה המשיבה לעדותו של השוטר שגבה את הודעתו של המבקש, אשר העיד כי שאל את השאלות בחקירה בעברית והמבקש ענה בעברית, וכיון שהמבקש לא ידע לקרוא בעברית קרא שוטר נוסף דובר רוסית באוזני המבקש את הכתוב (עמ' 16 לפרוטוקול הדיון, ש' 15-17). כן מפנה המשיבה לכך שלשלב עדותו של המבקש מונה לו מתורגמן לשפה הרוסית, אך אף בעת מתן עדותו, בכמה הזדמנויות, השיב לשאלות אותן נשאל בשפה העברית עוד בטרם תרגומן (עמ' 32 לפרוטוקול הדיון, ש' 20 ו-26; עמ' 34 לפרוטוקול הדיון, ש' 6 ו-25). לבסוף נטען, כי הטענה לפגיעה בהליך הוגן בשל קשיי השפה לא נטענה בערכאות הקודמות, ועל כן אין מקום לדון בה כעת.

ז. לבקשת המבקש, הוגשה תגובתו לתגובת המדינה, בה חזר בעיקר על שטען בבקשה עצמה. כן הודגש, כי היה זה גם מתפקידם של בית המשפט והמשיבה לדאוג לכך שיזומן למבקש מתורגמן.

הכרעה

ח. לאחר עיון, אין בידי להיעתר לבקשה. כידוע, אין בית משפט זה שוקל בקשת רשות ערעור בגלגול שלישי, אלא אם עולה מהבקשה שאלה משפטית או ציבורית חשובה החורגת מנסיבותיהם הקונקרטיות של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123, 128; רע"פ 2000/11 בן ארויה נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). לא מצאתי כי מקרה זה בא בגדרם של אלה - שאלת היעדר מתורגמן והפגיעה הנובעת מכך בתקינות ההליך הפלילי נדונה בעבר בבית משפט זה (ועל כך אעמוד בהמשך), ואין סיבה של ממש לדון בה שוב במסגרת מצומצמת זו של דיון בגלגול שלישי. ואולם, אילו סברתי כי נגרם לעוול למבקש בשל קשיי תרגום – לא הייתי מהסס להביא את הדברים לדיון בגלגול נוסף, אך לא אלה פני הדברים.

ט. איני יכול שלא לציין כי, טענת המבקש לפגיעה בהליך ההוגן בשל אי-מינוי מתורגמן או אי-חקירתו במשטרה בשפתו שלו, אכן מועלית לראשונה בפני בית משפט זה. הלכה ידועה היא, כי אין מקום לפתיחתה של חזית משפטית חדשה בערכאת הערעור, אלא בהתקיים נסיבות חריגות:

"וכעת צא וראה את שמבקש מאתנו עורך הדין מר רבין: כי לאחר שהגנתו המתוכננת והמחושבת היטב של שולחו, המבוססת על שתיקת הנאשם, לא צלחה - וההרשעה בוססה על ראיות אחרות, להן הייתה הסנגוריה מודעת לכתחילה והיו לה הזדמנויות לרוב לקדמן ולבררן - כי נפתח כעת את ההליך מחדש ותינתן הזדמנות לקו הגנה חדש. סדרי הדין הם מסגרת, אשר בדרך כלל יש להקפיד עליה, כשלבית המשפט שיקול-דעת לסטות ממנה לפעמים, כאשר הצדק דורש זאת למניעת עיוות-דין. אך לא קשה הוא לשער מה האנדרלמוסיה שתשתרר, כאשר אי-הצלחת קו הגנה אחד תביא בעקבותיה פתיחתו של המשפט מחדש" (ע"פ 747/86 אייזנמן נ' מדינת ישראל, פ"ד מב(3) 447, 462 - השופט גולדברג).

והדברים נכונים, מקל וחומר, גם לעניין הדיון במסגרת גלגול שלישי (רע"פ 6034/06 אבולעפיה נ' מדינת ישראל (לא פורסם)).

י. אשר לטענת הפגיעה בהליך ההוגן, מסכים אני לטענה כי ככלל, כאשר מובא לדיון אדם אשר אינו מדבר ואינו מבין את שפת הדיון, על בית המשפט להזמין מתורגמן ואי הזמנתו של מתורגמן יש בה כדי לפגום בתקינות הליך הפלילי; דברים אלה הם בבחינת פשיטא במדינת חוק הגונה. מכאן נובעת הוראת סעיף 140 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], לפיו אם "הוברר לבית המשפט שהנאשם אינו יודע עברית, ימנה לו מתרגם או יתרגם בעצמו". לעניין זה נאמר בבית משפט זה כך:

"בשבתנו לדין אנו נתקלים מעת לעת במקרים בהם אין הנאשמים מבינים בצורה מלאה את שנטען ונאמר במהלך הדיון וזאת לא בשל ליקוי קוגניטיבי או רפואי ממנו הם סובלים, אלא בשל תרגום שאינו מתאים או בשל היעדרו של תרגום. במצב דברים זה כמעט שאין כל נפקות ממשית להתייצבותו של הנאשם לדיון, ומדובר לטעמי בפגיעה בזכויותיהם של נאשמים שאין להשלים עמה. מצב דברים זה הינו בלתי ראוי בעליל ומנוגד הוא לתקינות ההליך כמו גם לכללי הצדק הטבעי אשר מורים כי על אדם העומד בלב הליך משפטי, ובמיוחד כאשר עסקינן בפלילים, להבין במה הוא מואשם, לאן וכיצד מתקדמים ההליכים בעניינו ובפני מה עליו להתגונן. לכל אדם עומדת זכות הטיעון אם מכוח עקרונות הצדק הטבעי ואם מכוח זכותו לכבוד ואף לחירות בהתאם לזכויות היסוד המעוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. חשודים ונאשמים יוכלו למצות זכויות יסוד אלה רק אם יבינו את השאלות המופנות אליהם ואת הטענות המועלות כנגדם" (ע"פ 8974/07 לין נ' מדינת ישראל (לא פורסם) - השופט דנציגר, פסקאות 4-3).

היגיון דומה צריך להנחות גם את גורמי החקירה, ובעת שמזהים הם שהנחקר אינו דובר את שפתם עליהם לודא, כי הנחקר ייחקר בשפה אותה הוא מבין. ואכן, סעיף 2 לחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב - 2002, מקים חובה דומה על רשויות החקירה, וקובע כי "חקירתו של חשוד תתנהל בשפתו או בשפה שהחשוד מבין ודובר אותה...".

יא. עד כאן הסוגיה הכללית, וכעת לנפקות בענייננו. עיינתי בפרוטוקול הדיון, וכעולה מן החלקים השונים מן הפרוטוקול אליהם הפנתה המשיבה, המבקש מבין ומדבר עברית, גם אם באופן חלקי, ומכל מקום די לשם הבנת הדיון. כך ניכר מעצם תשובתו לשאלות בעדותו עוד בטרם תירגם אותן המתורגמן מעברית לרוסית (עמ' 32 לפרוטוקול הדיון, ש' 20 ו-26; עמ' 34 לפרוטוקול הדיון, ש' 6 ו-25). כן עולה הדבר מעדותו של השוטר שגבה את גרסתו במשטרה, ושעדותו נמצאה מהימנה על-ידי בית משפט השלום, לפיה ענה המבקש בעברית לשאלות שנשאל בעברית, וזאת אף שהיה בחדר שוטר דובר רוסית, אותו יכול היה לשאול אם דבר מה לא היה ברור לו (עמ' 16 לפרוטוקול הדיון, ש' 15-17). מכאן שאין מקום לקביעה מפורשת, לפיה על בית המשפט היה למנות מתורגמן מיד שהחל ההליך; כיון שניכר שהמבקש דובר ומבין עברית, גם אם באופן חלקי, סבורני, כי היה זה מתפקידו של בא כוחו לבקש מינויו של מתורגמן, אם סבר שיש בכך צורך. והנה מפרוטוקול הדיון בבית המשפט עולה, כי הפעם הראשונה בה עלתה סוגיית המתורגמן הייתה בשלב עדותו של המבקש, ובשלב זה אכן נכח מתורגמן בדיון. אין בכך כדי להסיר, חלילה, את אחריותם של בית המשפט והמשיבה מהקפדה על כך שהנאשם בהליך הפלילי יבין את ההליך המתנהל נגדו, אולם בראש ובראשונה מוטל ההקפדה על זכות זו של הנאשם על כתפי הסניגור. בענייננו, אמנם עולה קושי מסויים בכך שבפרוטוקול הדיון מיום 8.6.09 ציין בית משפט השלום, כי "הנאשם דובר השפה האנגלית"; אולם, משהתרשם בית המשפט כי המבקש דובר באופן חלקי גם עברית, ומשלא העלה בא כוחו של המבקש את סוגיית מינויו של מתורגמן לאורך מרבית הדרך, אינני סבור כי נפל בהתנהלותו של בית המשפט פגם המצדיק החזרת הגלגל.

יב. אף אם נניח, כפי שהגיב עו"ד יעקובי, כי בית משפט השלום אכן השיב בשלילה לבקשת המבקש, כי ימונה לו מתורגמן (אף שלא הובאה בפנינו אינדיקציה לכך) - המבקש אף לא הצביע על פגם ממשי שנפל בהכרעת הדין בעניינו, בשל היעדר תרגום. נזכיר, כי לטענת המבקש בהינתן תרגום הולם יתכן שהיה עולה בידו לסייע לסניגורו בהצבעה על אי דיוקים בעדויות שנשמעו. אך חוששני, כי לא די בטענה כללית זו מקום שהמערער היה מיוצג על-ידי עורך דין דובר רוסית, שלא היה לו כל קושי לתקשר עמו, ובהיעדר הפניה לפגם כאמור - אין די בכך כדי לפסול את ההליך בשל הפגיעה הנטענת.

יג. לעניין טענותיו הנוספות של המבקש, הוא מבקש את התערבותנו בממצאי עובדה שלאחר בחינתם, אין זה המקרה להתערבות בית משפט שלערעור (ראו גם רע"פ 5399/10 סלאמה נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). גם לעניין העונש לא מצאתי סיבה של ממש להפחתה - כפי שציין בית המשפט המחוזי, העבירה שביצע המבקש היא עבירה חמורה, גם בהינתן תולדותיו, ואילולא פרק הזמן הארוך שעבר בין ביצוע העבירה ועד למתן גזר הדין יתכן, כי היה מקום לענישה מחמירה יותר (ויוער, כי חלק ניכר מפרק הזמן נבע מהקושי לאתר את המבקש).

יד. סוף דבר, לא אוכל להיעתר למבוקש, וממילא בטל עיכוב הביצוע הארעי שניתן בהחלטתי מיום 26.4.11. המבקש יתיצב לריצוי עונשו ביום 12.6.11 עד 1000 במזכירות הפלילית של בית המשפט המחוזי בתל אביב. תנאי שחרור קיימים יעמדו כולם בעינם עד להתייצבות.

ניתנה היום, ‏כ"ה באייר התשע"א (‏29.5.2011).