עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 4786/11

 

 

 

 

 

 

 

בשם המבקש: עו"ד אלכס וייס; עו"ד אייל נון

 

 

 

 

לפניי בקשת רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ר' למרשטריך-לטר), שדחה את ערעור המבקש על החלטתה של ועדה רפואית עליונה, ונקבע שדרגת נכותו הכוללת של המבקש תעמוד על 5%.

 

 

 

 

1. המבקש, יליד 1958, גויס בהתנדבות בשנת 1994, ושירת כנהג וגשש בשירות קבע בצה"ל. המבקש טען לנכות מוכרת בעקבות פגימות בצוואר ובגב תחתון שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה בשנת 1994, ונפילה משנת 1996. בשנת 1998 הודיע המשיב למבקש, כי נמצא שפגימותיו החמירו בעקבות באופן חלקי בתקופת שירותו הצבאי, ושההחמרה שבעקבות השירות הוכרה בשיעור של 30% מדרגת נכותו הכוללת. המשיב אף טען לפגימה ראשונית בכתף עקב אירוע משנת 1995, אך המשיב דחה תביעתו זו. בשנת 2005 טען המבקש לכאבי ראש כנכות מוסבת, וועדה רפואית מחוזית הכירה גם בנכות זו בשיעור של 30% על חשבון השירות. במשך השנים עתר המבקש בהזדמנויות שונות להכיר בהחמרה במצבו, וכן ביקש להכיר בנכות גם במצב כתפיים, ידיים ורגליים, לפי תקנה 9 לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות), התש"ל-1969. בקשות אלה נדחו. בשנת 2009 קבעה ועדת רפואית מחוזית כי דרגת נכותו של המבקש בגין כאב בצוואר היא 5%, מתוכם 1.5% על חשבון השירות; כי דרגת נכותו הכוללת בגין כאבים כרוניים בגב התחתון היא 1%, מתוכם 0.3% על חשבון השירות; וכי דרגת הנכות הכוללת בגין כאבי ראש ללא הפרעות תפקודיות היא 1%, והנכות המוכרת היא 0.3%.

 

 

 

 

2. המבקש ערער על החלטה אחרונה זו לוועדה רפואית עליונה. הוועדה דנה בראיות שהוצגו לה: חוות דעת של פרופ' שטיין שמצאה מגבלה בכתף (ללא נכות מוכרת), מגבלה של הגב המותני בדרגה של 20%, ומגבלה של חוסר יכולת הנעת הצוואר בדרגה של 20%; וכן מכתבים מאורטופד ונוירולוג מחודשים אפריל עד יולי 2010; ותוצאות בדיקות נוספות. לאחר דיון, דחתה הוועדה את טענות המבקש לבחינה מחודשת של דרגת הנכות בכתפיים, בקובעה שבדיקות הדימות לא הדגימו ממצא שמקורו בחבלה. השינויים בעמוד השדרה המותני, נקבע, הם שינויים ניווניים שאינם קשורים לפגימותיו המוכרות של המבקש. אשר על כן, דחתה הוועדה הרפואית העליונה את הערעור.

 

 

 

 

3. המבקש הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי, וטען נגד הקביעה שרק 30% ממצב נכותו הכללית בגין כל פגימה הוכר כנכות מוכרת הנובעת מן השירות; וכי שגתה הוועדה הרפואית העליונה כשלא הכירה בפגימתו בכתף כפגימה ראשונית. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, בקובעו כי שני עניינים אלה נדונו והוחלטו על ידי המשיב עוד בשנת 1998, והמבקש לא ערער עליהם - ערעור שהיה צריך להיות מוגש לוועדת ערעור לפי סעיף 34 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב]. המבקש השיג גם על החלטת הוועדה העליונה שלא להכיר בפגימתו בכתפיים כפגימה מוסבת, אולם גם על החלטה זו (משנת 2009), לא הוגש ערעור. בית המשפט קבע שאין מקום לדון בטענה זו של המבקש, שלא הוגש עליה ערעור במועד, ואף אינה מעלה שאלה משפטית, התוחמת את גדר סמכותו לדון בהשגות על החלטותיה של הועדה הרפואית העליונה, מכוח סעיף 12א(א) לחוק. בית המשפט דחה גם את טענת המבקש כי בדיקה שנערכה לו על ידי הוועדה אינה עומדת בקריטריונים מקובלים. בית המשפט ציין שהבדיקה שנגדה יוצא המבקש חוצץ נעשתה בישיבת הוועדה העליונה משנת 2008, במסגרת אחד ההליכים שבהן טען המבקש להחמרה, וטענותיו נדחו. גם על קביעה זו לא הוגש ערעור במועד, ולכן דין הטענה להידחות. למעלה מן הצורך, הוסיף בית המשפט, שאופן הבדיקה הוא עניין הנתון לשיקול דעתה של הוועדה הרפואית, ואינה מעלה שאלה משפטית. בית המשפט דחה טענות נוספות שהעלה המבקש, בהיותן תוקפות עניינים המסורים לשיקול דעתה של הוועדה הרפואית, שאינם מגלים שאלה משפטית, וממילא אין מקום להתערב בהם. המבקש חויב לשלם למשיב שכר טרחת עו"ד בסך של 2,000 ש"ח.

 

 

4. הבקשה שלפני מכוונת לפסק דינו של בית המשפט המחוזי. המבקש טוען כי דרגת נכותו, כפי שנקבעה על ידי הוועדה הרפואית העליונה, אינה תואמת את מצבו הבריאותי הקשה. המבקש תומך טענותיו בחוות דעתו של פרופ' שטיין, שהוגשה לוועדות הרפואיות. לשיטתו, שגתה הוועדה כאשר התעלמה מראיות שהובאו לפניה. המערער גורס שהחלטת הוועדה הרפואית העליונה אינה מנומקת, ויש בכך משום פגם היורד לשורשה. לבסוף טוען המבקש, כי הבקשה דנן מעוררת שאלה משפטית בעלת אופי עקרוני וכללי, והיא: היקף סמכותה של הוועדה הרפואית העליונה לחזור ולדון מחדש בעניינו של נכה, להתערב ולשנות החלטות קודמות שניתנו, ולתת החלטה חדשה בהתאם לנסיבות העניין.

 

 

 

 

5. דין הבקשה להידחות, אף מבלי להידרש לתשובת המשיב. בניגוד לנטען, אין הבקשה מעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית, החורגת מעניינם של הצדדים הקונקרטיים למחלוקת, באופן שמצדיק מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982); רע"א 4193/11 כראדי נ' נרקיס (לא פורסם, 14.6.2011)). יתרה מזו, החלטת הוועדה הרפואית העליונה בעניין קביעתם של אחוזי נכותו של המבקש היא החלטה מקצועית-רפואית, ואילו בית המשפט מוסמך, לפי סעיף 12א(א) לחוק, לדון בערעור על החלטותיה של הוועדה הרפואית העליונה בשאלה משפטית בלבד (ראו: רע"א 906/08 שררה נ' קצין התגמולים (לא פורסם, 23.11.2008); רע"א 1508/04 אפריאט נ' קצין התגמולים (7.10.2007); רע"א 10629/04 אזולאי נ' קצין התגמולים (לא פורסם, 6.6.2005)). למעלה מן הצורך אציין, כי הוועדה הרפואית העליונה דנה בטענותיו של המבקש, וקבעה, בהחלטה מנומקת, כי בדיקות הדימות לא גילו את הממצאים שעליהם נסמך פרופ' שטיין בחוות דעתו, ומטעם זה נדחו טענותיו. אין יסוד, אפוא, לטענה כי החלטת הוועדה העליונה לא הייתה מנומקת במידה המצדיקה התערבות שיפוטית.

 

 

 

 

6. הבקשה נדחית, אפוא. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

 

 

 

 

ניתנה היום, ‏ח' בתמוז התשע"א (‏10.7.2011).

 

 

 

 

רוב המקרים של רשלנות רפואית בישראל עניינם רשלנות רפואית בהריון או רשלנות רפואית בלידה או רשלנות רפואית בניתוח. תביעות רשלנות רפואית נמשכות כמה שנים והן מורכבות למדי.

 

_________________________

 

 

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11047860_M04.doc נב

 

 

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il