עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 7636/11

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

רע"פ 7636/11

בפני:

כבוד השופט ס' ג'ובראן

המבקש:

פלוני

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 8.9.11 בתיק ענ"פ 13805-04-11 שניתן על ידי כבוד השופטים: ר' שפירא, ע' גרשון וא' קיסרי

בשם המבקש:

עו"ד ישי ניב

החלטה

1. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטים: ר' שפירא, ע' גרשון וא' קיסרי) מיום 8.9.11 בתיק ענ"פ 13805-04-11, בו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום לנוער (השופטת בן-לוי) מיום 20.10.10 בתיק ת"פ 15251-05-09.

רקע

2. המבקש הורשע יחד עם אחר - שניהם כבני חמש עשרה במועד האירוע (בשנת 2008) - בתקיפתו בצוותא של קטין נוסף בן גילם, תקיפה שגרמה חבלה חמורה בעינו. חרף גילו הצעיר של המבקש, והשלכותיה האפשריות של הרשעה על עתידו, קבע בית המשפט כי חומרת המעשה מחייבת את הרשעתו, והשית עליו ארבעה חודשי עבודות שירות, מאסר מותנה וקנס כספי. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה (ביום 8.9.11) בפסק דין מפורט ומנומק, וכלפיו הוגשה הבקשה שלפנינו.

3. במוקד הבקשה שתי טענות עיקריות: ראשית נטען, כי המבקש הצטרף לחברו בתקיפת המתלונן רק לאחר שנגרמה לו החבלה החמורה, ולפיכך בהעדר טענה לקשירת קשר או לתכנון מוקדם לא ניתן לייחס לו חבלה זו אפילו כמבצע בצוותא; שנית, נטען כי אף אם הכרעת הדין נכונה לגופה העונש "בלתי סביר ופוגע בתחושת הצדק". בפרט נטען כלפי השלכותיה של הרשעה פלילית ראשונה (בין היתר על השירות הצבאי). הוזכר, כי המבקש לא עתר לעיכוב ביצוע העונש והוא מרצה את עבודות השירות "מן הטעם שהוא חש תחושת אשמה על חלקו באירועים", ונטען כי בנסיבות הותרת ההרשעה תפגע במבקש פגיעה שאינה מידתית.

דיון והכרעה

4. לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה. רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת אך במקרים המעוררים שאלה משפטית או ציבורית חשובה (רע"פ 6481/95 ימין נגד מדינת ישראל (לא פורסם); ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123, 128), ואין המקרה שלפנינו בא בגדרים מצומצמים אלה. "אין בפסק דינו של בית המחוזי משום יצירת הלכה חדשה" (רע"א 2659/08 עמותת הפועל סניף קרית-אונו נ' גרוס (לא פורסם)), ואף לא דיון משפטי המעורר שאלה בעלת תחולה רחבה. חשוב מכך, שתי הערכאות נדרשו לטענה בדבר הצטרפותו המאוחרת של המבקש לתקיפה (פסקאות 68-67 לפסק דינו של בית משפט השלום לנוער; עמודים 17-16 לפסק דינו של בית המשפט המחוזי), הכרעתם מתבססת על התשתית העובדתית שהונחה בפניהם לגבי האירוע כמכלול - ובקביעות מסוג זה "אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב, קל וחומר ליתן רשות ערעור בגלגול שלישי" (רע"פ 4005/11 חיטרוב נ' מדינת ישראל (לא פורסם)).

5. בסופו של יום, מדובר באירוע שנמשך פרק זמן קצר ביותר, המבקש דיבר עם המתלונן שעה שחברו חבט בעינו, והצטרף לתקיפה מיד. ניתן להבין איפוא את קביעת בית המשפט המחוזי:

"אכן, בית המשפט דן בשלביו השונים של האירוע, ופירט את שהוכח בפניו. ברם, אין כל הצדקה לחלק את האחריות לגרימת החבלה החמורה באופן שונה מזה שנעשה של ידי בית המשפט קמא. בסופו של דבר, שני המערערים היו שותפים לתקיפתו של המתלונן ועל שום כך שניהם אחראים לכל הפגיעות שנגרמו למתלונן".

6. בכל הנוגע לחומרת העונש - ובענייננו, גם להחלטה להרשיע את המבקש (לפי סעיף 24 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א - 1971) - עניין זה אינו מצדיק ככלל מתן רשות ערעור (רע"פ 4652/11 מוסטפא נ' מדינת ישראל (לא פורסם)), ואף לגופו של עניין, כפי שקבע בית משפט השלום לנוער "באשר לפגיעה בעתידו של פלוני בגין הרשעה, אומר כי גם עתידו של המתלונן נפגע במקרה זה ובאופן קשה הרבה יותר" (עמוד 173).

7. אשר להשלכות ההרשעה על גיוס המבקש לצה"ל אזכיר, בין היתר, כי לשיטת הרשויות "משקובעת ערכאה שיפוטית כי מועמד לשירות ביטחון ביצע עבירה, השאלה אם הורשע אם לאו נשקלת במסגרת מכלול השיקולים, ואין בה כדי להכריע מראש לכאן ולכאן" (ע"פ 5025/06 מדינת ישראל נ' פלוני (לא פורסם)). ההשלכות על עתידו של המבקש נובעות איפוא, בראש ובראשונה, מחומרת מעשיו. ברם, אין בכך כדי למנוע ממנו לתקן דרכיו ולחזור למסלול חיים נורמטיבי. "נציין, כי הדין כולל הסדר להביא למחיקה של הרשעות, אף מחוץ לגדרו של חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981. לכן, בבוא היום ובהנחה כי המערערים לא יחזרו לבצע עבירות, יוכלו הם לפנות, כמובן, על מנת שיוסר הכתם שהביאו הם על עצמם" (ע"פ 4947/05 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם)).

8. סוף דבר אין בידי להיעתר למבוקש.

ניתנה היום, כ"ח בתשרי התשע"ב (26.10.2011).