עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 5554/11

בבית המשפט העליון

 

 

עע"ם  5554/11

 

בפני:  

כבוד השופט י' עמית

 

המבקש:

חאמד בנא

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. נביה מנסור

 

2. הועדה המקומית לתכנון ובניה

 

3. המרכז למיפוי ישראל

 

4. מרואן זייבק

 

5. רשם המקרקעין

 

בקשה למתן סעד זמני בערעור

 

בשם המבקש:

עו"ד בלאל בטאח

בשם המשיבים 3 ו-5:

עו"ד ורד חלאוה

בשם המשיבים 1 ו-4:

עו"ד לואי לובאני

 

 

החלטה

 

           בקשה למתן סעד זמני בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 20.7.11 (כב' סגן הנשיא י' כהן) בעת"מ 9581-07-11. 

 

1.        המבקש הוא הבעלים של חלק מחלקה 13 בגוש 17525 בכפר ריינה והמשיב 1 (להלן: המשיב) הוא הבעלים של חלקה 12.

 

           הורתו של הסכסוך שבפנינו בהקמת קיר תומך (להלן: הקיר התומך) על ידי המשיב בגבול החלקות, ואשר לטענת המבקש, פולש לתוך חלקתו. המבקש הגיש תביעה כנגד המשיב בבית המשפט השלום בנצרת (ת.א 9/08) והצדדים הסכימו על העברת הסכסוך לבוררות. המבקש הגיש לבורר תוכנית מדידה מטעמו שנערכה על ידי המודד מר סוהיל זידאן, ואילו המשיב הגיש תוכנית מטעמו שנערכה על ידי המודד מר מרואן זייבק, הוא המשיב 4.

 

           המשיב פנה לבורר בבקשה לעכב את מתן פסק הבוררות עד לאישור תוכנית לצרכי רישום 267/2011 (להלן: התצ"ר) על ידי  המשיב 3, הוא המרכז למיפוי ישראל (להלן: מרכז המיפוי). נוכח התנגדות המבקש, דחה הבורר את הבקשה והמשיב פנה לבית משפט השלום ביום 2.12.2010 בבקשה לעיכוב מתן פסק הבורר. אלא שבטרם ניתנה החלטת בית המשפט, נתן הבורר ביום 23.1.2011 את פסק דינו. בפסק הבוררות נקבע כי מאחר שבגבול החלקות לא היו נקודות גבול ישנות, יש לנהוג בהתאם לתקנות 81-79 לתקנות המודדים (מדידות ומיפוי) התשנ"ח-1998 (להלן: תקנות מודדים) ולהעדיף את עמדתו של המבקש לפיה הקיר התומך נמצא בתוך חלקה 13.

 

           ביני לביני הוכנה התצ"ר עבור הועדה המקומית לתכנון ובניה מבוא העמקים, היא המשיבה 2, בנוגע לחלקות 12-10 באותו גוש. המדובר בתשריט איחוד וחלוקה ללא הסכמת הבעלים, ואשר הוכן על ידי המשיב על בסיס התב"ע החלה על האיזור. התצ"ר אושרה ונחתמה על ידי יו"ר הועדה המקומית ביום 15.3.2011. משנודע למרכז המיפוי על הסכסוך בין הצדדים, הוקפא הטיפול בבקשה, ונערכה ביקורת נוספת וביקורת שדה, אשר בעקבותיהן שב מרכז המיפוי ואישר את התצ"ר ככשרה לרישום בהודעתו לצדדים מיום 20.6.2011. בעקבות התפתחות זו, עתר המשיב לבית המשפט השלום בנצרת בבקשה לביטול פסק הבורר, ומנגד, עתר המבקש בבקשה לאישור פסק הבורר. הדיון בשתי הבקשות נקבע בבית משפט השלום לחודש נובמבר 2011.

 

2.        בעוד ההליכים לגבי פסק הבוררות תלויים ועומדים בבית משפט השלום פנה המבקש בעתירה לבית משפט קמא לבטל את התצ"ר באופן מלא או חלקי.

 

           בפסק דינו, דחה בית המשפט את העתירה, בעיקר בשל חוסר תום לב מצד המבקש, אשר לא צירף מסמכים מהותיים לעתירה (כגון המפה שצורפה לפסק הבורר והחלטת בית משפט השלום על הפניית הסכסוך לבוררות) וכן השמיט מהבקשה  עובדות מהותיות (כגון דחייה של בקשה דומה שהגיש המבקש לסעד זמני בבית משפט השלום). בנוסף, לא צורפו לעתירה ולבקשה כל הצדדים שעלולים להיפגע מקבלתה. מעבר לפגמים אלה, הצביע בית משפט קמא כי מהותה של העתירה היא יישומו של פסק הבורר שעניינו תלוי ועומד עדיין בבית משפט השלום, משמע, העתירה הוגשה שלא בעיתה וטרם מיצוי הליכים.

 

3.        המבקש הגיש ערעור על פסק הדין, ובד בבד עתר בבקשה דכאן למתן צו ארעי. בבקשתו ובתצהיר התומך בה, מפנה המבקש לכתב הערעור, שם נטען, בין היתר, כי התצ"ר אושר שלא כדין בהתבסס על הצהרה כוזבת של המשיב 4 לגבי קיומן של נקודות גבול מקוריות; כי המבקש והמודד מטעמו פעלו לאישור  התצ"ר על מנת לסכל את החלטת הבורר, מבלי ליידע את מרכז המיפוי על הסכסוך בין הצדדים; כי אי צירוף המסמכים לעתירה בפני בית משפט קמא נעשה בתום לב ועל מנת שלא "להכניס את בית המשפט לשקלא וטריה בבדיקת מפות".

 

           לטענת המבקש, התצ"ר כפי שאושרה גרמה להזזת חלקתו ב - 1.5 מטר דרומה,  אמנם המדובר באדמה חקלאית, אך ייתכן כי בעתיד תיפגענה זכויות הבנייה שלו אם וכאשר תופשר חלקתו למגורים, והותרת התצ"ר על כנה תביא לפגיעה בלתי הפיכה בזכויותיו.

 

4.        אומר בקצרה כי דין הבקשה להידחות.

 

           מעבר לכך שאין להפנות בבקשה ובתצהיר התומך בה אל כתב הערעור, ואף בהתעלם מהפגמים עליהם הצביע בית משפט קמא בפסק דינו, הרי שבסופו של יום הנושא תלוי ועומד בפני בית משפט השלום, במסגרת הדיון הקבוע לחודש נובמבר הקרוב בבקשות הצדדים לביטול ולאישור פסק הבורר. די בכך כדי לדחות את הבקשה.

 

           לכך יש להוסיף כי התצ"ר מתייחסת לחלקות 12-10, והיה על המבקש לצרף את כל הצדדים העלולים להיפגע מקבלת העתירה. בהתחשב בכך שהתצ"ר נבדקה פעם נוספת על ידי מרכז המיפוי לאחר שנודע לו על הסכסוך בין הצדדים, קיים ספק של ממש בסיכויי הערעור. בנוסף, דומה כי מאזן הנוחות אינו נוטה לכיוון המבקש, שלא הצביע על נזק בלתי הפיך שאינו ניתן לפיצוי כספים שייגרם לו אם תרשם התצ"ר. מנגד, נטען על ידי המשיב כי העיכוב ברישום התצ"ר יגרום לו נזק כבד, באשר יהא בכך כדי לעכב קבלת טופס 4 לבניין שנבנה על ידו, ובכך ייחשף גם לתביעות מצד רוכשי הדירות בבניין.

 

5.        אשר על כן הבקשה נדחית.

           למרות שדומה כי הסכסוך חרג מעבר למידותיו, איני עושה צו להוצאות, באשר אין דעתי נוחה מכך שהמודד מטעם המשיב פנה למרכז המיפוי מבלי ליידע את המרכז אודות הסכסוך בין הצדדים.

 

 

           ניתנה היום, כ"ח באלול התשע"א (27.9.2011).

ש ו פ ט

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   11055540_E04.doc   עכב

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

-פירמות עורכי דין מובילות-

  • meitar
  • nevo-molson
  • maschit
  • gornitzky
  • yehuda
  • firon
  • firon