עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 1371/12

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

רע"א 1371/12

לפני:

כבוד השופטת מ' נאור

המבקשים:

1. ירמיהו לוי ישראל

2. ירמיהו לוי אורה

נ ג ד

המשיבים:

1. מנהל מקרקעי ישראל

2. חיים רייכבך

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת ב-ת"א 47206-07-11 שניתנה ביום 30.1.2012 מפי כבוד השופטת נ' מוניץ

בשם המבקשים: עו"ד מאיר זנטי

החלטה

1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופטת נ' מוניץ), בה בוטל צו מניעה זמני שניתן בהחלטה קודמת.

2. התביעה העיקרית עניינה בשאלת גבולות השטח שהחכיר המשיב 1 למבקשים, וביתר פירוט – האם שטח מסוים, המכונה "שביל", כלול בחלקתם אם לאו. חלקתו של המשיב 2 גובלת בזו של המבקשים, והמחלוקת ביניהם נסובה על שימוש שעושה המשיב 2 באותו שביל, שלטענת המבקשים שייך להם, כמעבר לחלקתו שלו.

3. בהחלטתו מיום 30.1.2012 ביטל בית המשפט את הצו הזמני שניתן בהחלטה מיום 2.8.2011. בית המשפט קבע, כי המבקשים לא הוכיחו זכות לכאורה בשטח השביל: על פי תרשים שערך המודד שמונה מטעם בית המשפט בהסכמת הצדדים, מיועד שטח השביל שלא להיכלל במגרשם של המבקשים אלא לשמש למעבר. כן נקבע, כי ביטול הצו הזמני לא יגרום כל נזק של ממש לטענות המבקשים כי שטח השביל מצוי בבעלותם או בחכירתם, בעוד למשיב 2 עלול להיגרם נזק קשה מאוד עד לבירור טענות המבקשים, שכן צו המניעה מקשה עליו להמשיך את הבניה בחלקתו.

מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי.

4. דין הבקשה להידחות. כידוע, לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בהחלטות הנוגעות לסעדים זמניים. ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בשיקול דעתה בעניינים אלו, אלא במקרים חריגים (ראו למשל: רע"א 5072/00 איזי יוגב תעשיות בע"מ נ' מסגרית האחים אבו בע"מ, פ"ד נה(2) 307, 310 (2000); רע"א 8240/11 ג.א מהנדסי הצפון בע"מ נ' תאגיד המים והביוב האזורי "אלעין" בע"מ (לא פורסם, 4.12.2011)). אין במקרה דנן הצדקה כלשהי לסטייה מהכלל, וכבר מטעם זה דין הבקשה להידחות.

5. מעבר לדרוש אוסיף, כי במקרה שלפניי, די בבחינת מאזן הנוחות כדי להביא לדחיית הבקשה: המבקשים לא הצביעו על נזק כלשהו, לא כל שכן נזק בלתי הפיך, העלול להיגרם להם מביטול הצו. טענת המבקשים, לפיה למשיב 2 שביל גישה ומעבר רחב דיו בתוך שטחו, והוא אינו זקוק כלל לשטח אותו שביל שבמחלוקת, אינה ממין העניין ואין בה כדי ללמד על נזק העלול להיגרם למבקשים מביטול הצו הזמני. מתן גישה למשיב 2 למגרש שלו דרך אותו שביל שבמחלוקת, אינו יוצר מצב בלתי הפיך ואף אינו מוסיף קושי לביצוע פסק הדין, אם וכאשר יינתן לטובת המבקשים. למשיב 2, לעומת זאת, עלולים להיגרם נזקים מהותרת הצו על כנו, בין היתר בעיכוב עבודות הבניה המתבצעות במגרשו.

6. לאור האמור, בקשת רשות הערעור נדחית. משלא התבקשה תשובת המשיבים, אין צו להוצאות. אדגיש, כי החלטתי זו ניתנת לעניין הצו הזמני בלבד. כל טענות הצדדים מעבר לכך שמורות להם לתביעה העיקרית ואיני מחווה לגביהן דעה.

ניתנה היום, י"א באדר תשע"ב (5.3.2012).