עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 464/12

רשלנות רפואית נתפסת כמשהו שקשה להתמודד איתו הן רגשית והן משפטית. בפועל, רוב
תביעות רשלנות רפואית מסתיימות בפשרה בין הצדדים ולכן אין סיבה ממשית לחשש מניהול הליך רשלנות רפואית

 

 

 

 

 

 

 

 

בשם העותרים: עו"ד ח' זילבר

 

 

בשם המשיב: עו"ד ק' וחדט

 

 

 

 

 

 

זוהי עתירה לקיום דיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 2503/11 עיזבון המנוחה בועז בתיה נ' בנק אוצר החייל בע"מ (טרם פורסם, 18.12.2011), שלצידה בקשה למתן צו מניעה זמני.

 

 

 

 

1. כבטוחה להחזר ההלוואה שניתנה לבנם אליאב, חתמו בתיה בועז ז"ל (להלן: המנוחה) ובעלה (להלן: המנוח; ולהלן ביחד: המנוחים) כערבים על שטר משכנתא, בו שיעבדו את דירתם למשיב. בהמשך חתמו המנוחים והמשיב על שטר לתיקון המשכנתא, בו נוספו כחייבים, לצד אליאב, גם המנוחים ושתי בנותיהן. במרוצת הימים נפטר המנוח, ואילו המנוחה ובנם גלעד (הוא העותר 2) הוכרזו כיורשיו. זמן מה לאחר מכן פתח המשיב בהליכי מימוש המשכנתא, בטענה כי המנוחים לא עמדו בהחזר החוב. מנגד הגישה המנוחה המרצת פתיחה בבית המשפט המחוזי נגד מימוש המשכנתא. אלא שלפני שהתקיים דיון בתיק עברה המנוחה מהעולם, ואיש מטעמה לא התייצב לדיון בבית המשפט. אי לכך נדחתה התובענה. בהמשך, לבקשת העיזבון, בוטל פסק הדין ונקבע מועד חדש לדיון, אלא שגם אליו לא הופיע נציג מטעם העיזבון. לאחר שנמצא כי בא-כוח העיזבון היה מודע לתאריך הדיון, החליט בית המשפט בשנית לדחות את התובענה.

 

 

 

 

לאחר הדברים האלה הגיש העיזבון בקשה נוספת לביטול פסק הדין. בהחלטתו לדחות את הבקשה ציין בית המשפט כי התנהלות העיזבון מצביעה על זלזול מופגן ועקבי כלפי בית המשפט, ועל ניסיון "למשוך זמן" כדי לעכב את פינוי הדירה. עוד נקבע כי לא מתקיימים התנאים לביטול פסק הדין מחובת הצדק או מטעמים אחרים.

 

 

 

 

2. על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ועל דחיית הבקשה לביטולו הגישו העותרים ערעור לבית המשפט העליון, בו טענו כי לא ניתן להם יומם בבית המשפט, וכי תביעתם נדחתה שלא בצדק, שכן תאריך הדיון לא היה בידיעתם. עוד טענו העותרים כי לתובענה סיכוי להתקבל ולפיכך לא היה מקום לדחותה בשל אי-התייצבות.

 

 

 

 

בית המשפט העליון דחה את הערעור. נפסק כי אין טעם להיעתר לבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר התייצבות, כל עוד לא הראה הצד שנעדר מהדיון כי לטענותיו גופן יש סיכוי להתקבל. לפיכך נמצא צורך לבחון את סיכויי התובענה שעל דחייתה הוגש הערעור. בית המשפט בחן את טענות העותרים ביחס למשיב, ומצא כי הטענה היחידה הראויה לדיון הינה שבשטר תיקון המשכנתא הוסיף המשיב, ללא ידיעת המנוחה, תנאים שלא נכללו בשטר המקורי. אלא שטענה זו, כך נפסק, קשה לקבל ממספר טעמים. כך למשל מנה בית המשפט את פרק הזמן הארוך שעבר מהיום בו חתמו המנוחים על שטר תיקון המשכנתא ועד ליום הגשת הבקשה לביטולו, ואת החזקה שלפיה הבינו המנוחים על מה חתמו. כמו כן ציין בית המשפט כי נוכח העובדה שהמנוחים אינם עוד בין החיים, ממילא לא נותר מי שיסתור חזקה זו. על רקע כל אלה נפסק כי סיכויי התובענה אפסיים, וכי לא קמה עילה לביטול פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

 

 

 

 

3. בבקשה שלפניי, מעלים העותרים טענות כלפי האופן שבו בחן בית המשפט את סיכויי התובענה, וכלפי השיקולים העומדים ביסוד מסקנתו כי לתובענה סיכויים אפסיים. כלל הוא, כך טוענים העותרים, כי על בעל דין המבקש שעניינו יידון בבית המשפט, להראות כי בפיו טענות הראויות להתברר לגופן. אולם, כך ממשיכה הטענה, בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר התייצבות, אין בית המשפט נדרש לבחינה מעמיקה של טענות אלה. כל שעל בית המשפט לבחון הוא, כי אם יעלה בידי המבקש להוכיח את טענותיו, יהיה בהן כדי להקנות לו את הסעד המבוקש. לפיכך סבורים העותרים כי לא היה מקום לבחון את טענותיהם לגופן בגדר הליך הערעור, וכי לא היה מקום למסקנה בדבר אפסות סיכויי התובענה, טרם ניתנה בידם ההזדמנות להוכיח את טענותיהם בפני הערכאה המבררת. לשיטת העותרים, פסיקתו זו של בית המשפט מהווה סטייה ושינוי משמעותי מההלכה הפסוקה בעניין זכות הגישה לערכאות ובעניין ביטול פסק-דין שניתן בהיעדר התייצבות. מטעם זה, כך מסכמים העותרים, מתבקש בית המשפט להורות על קיום דיון נוסף בערעורם.

 

 

 

 

טרם ניתנה החלטה בבקשה לדיון נוסף, הגישו העותרים בקשה למתן צו זמני לעיכוב הליכי מימוש המשכנתא.

 

 

 

 

4. דין הבקשה לדיון נוסף להדחות. כידוע, הליך הדיון הנוסף נועד בעיקרו לבירור הלכות משפטיות עקרוניות או סוגיות יוצאות דופן בחשיבותן. בפסק-הדין מושא עתירה זו לא נקבעה כל הלכה כללית ועקרונית, ודי בכך כדי להורות על דחיית העתירה. למעלה מן הצורך יוער, כי לא מצאתי יסוד לטענת העותרים לפיה הניתוח המשפטי שבבסיס פסק הדין מושא העתירה חורג מההלכה הנוהגת בעניין ביטול פסק דין שניתן בהיעדר התייצבות. כאמור, בית המשפט המחוזי קבע כי בא-כוח העיזבון היה מודע למועד הדיון, ואף על פי כן נעדר ממנו ללא הצדקה. כבר נפסק בעבר כי:

 

 

 

 

"מקום שבית המשפט מתבקש לבטל החלטה שניתנה במעמד צד אחד, אף שבעצם קיום הדיון בהיעדרו של המבקש לא נפל פגם...נתון דבר הביטול לשיקול-דעתו של בית המשפט. בבואו להפעיל את שיקול-דעתו, אם להיענות לבקשת הביטול אם לאו, יבדוק בית המשפט וישקול, לא רק אם יש בפי המבקש טעם להצדקת היעדרותו מן הדיון שהתקיים, אלא גם – ובעיקר ­אם, לגופו של עניין, עשוי הביטול להצמיח לו תועלת; לאמור, אם שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת אכן עשויה להוביל את בית המשפט למתן החלטה שונה מזו שניתנה" (ע"א 5000/92 בן ציון נ' גורני, פד"י מח (1) 830, 836 (1994).

 

 

 

 

 

 

אכן, אמת המידה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר התייצבות, ובנסיבות בהן הוכח כי הצד הנעדר היה מודע למועד הדיון, היא כי קיים סיכוי טוב כי תשתנה התוצאה אם ינוהל דיון לגופה של התביעה (רע"א 8292/00 יוספי נ' לוינסון (לא פורסם, 27.2.2001); ע"א 3645/92 קלנר נ' לופוביץ, פד"י מז (4), 133 (1993)). ברי כי לשם הכרעה בשאלת סיכויי התובענה, מוסמך בית המשפט הדן בבקשת הביטול לבחון את טענות העותר לגופן, גם אם אין לו צורך להכריע בהן. כך אכן נהג בית המשפט בענייננו.

 

 

 

 

אשר על כן העתירה נדחית. ממילא התייתר הצורך לדון הבקשה לצו מניעה זמני. משהתבקשה תגובתו של המשיב, ישאו העותרים בהוצאות ובשכר טרחת עורך דינו בסך 10,000 ש"ח.

 

 

 

 

ניתנה היום, א' באייר התשע"ב (23.4.2012).

 

 

 

 

 

 

רשלנות רפואית נתפסת כמשהו שקשה להתמודד איתו הן רגשית והן
משפטית. בפועל, רוב תביעות רשלנות רפואית מסתיימות בפשרה בין הצדדים ולכן אין סיבה ממשית לחשש מניהול הליך רשלנות רפואית

 

_________________________

 

 

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 12004640_P02.doc גח

 

 

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il