עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 2900/12

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

בש"פ 2900/12

לפני:

כבוד השופט צ' זילברטל

העורר:

מוסא חורי

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט רון שפירא) מיום 5.4.2012 במ"ת 13416-03-12 על מעצר העורר עד תום ההליכים.

תאריך הישיבה: כ"ד בניסן התשע"ב (16.4.2012)

בשם העורר: עו"ד י' חורי

בשם המשיבה: עו"ד י' שרף

החלטה

1. בית המשפט המחוזי בחיפה הורה על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים המתנהלים נגדו במסגרת ת"פ 13401-03-12 ומכאן הערר.

2. העורר הודה בעובדות כתב האישום המתוקן והורשע בעבירות של החזקת נשק שלא כדין, נשיאת והובלת נשק ויריות באזור מגורים. מכתב האישום עולה, כי בלילה שבין 25.2.2012 ל- 26.2.2012 החזיק העורר אקדח גנוב מסוג CZ בקוטר 9 מ"מ, שתי מחסניות שבתוכן כדורי אקדח ו-11 כדורים נוספים. מדובר באקדח שנגנב ביום 3.2.2012 מבעליו. בשעה 00:38, בהיותו ברחוב שיבת ציון בחיפה, ירה העורר מהאקדח 11 כדורים "ללא הסבר סביר". בהמשך לאירוע זה נכנס העורר, כשבידו האקדח כשהוא טעון עם כדור בקנה ופטיש האקדח משוך לאחור, לרכב שבו שהו אנשים נוספים. זמן קצר לאחר מכן נעצר העורר.

3. ביום 19.3.2012, החליט בית המשפט קמא, במסגרת הבקשה למעצר עד תום ההליכים, כי קמה נגד העורר עילת מעצר בגין מסוכנות. אלא שבית המשפט מצא לנכון שלא לשלול על הסף כל אפשרות לשחרור העורר לחלופת מעצר, והורה לשירות המבחן להכין תסקיר מעצר. בית המשפט הבהיר והדגיש, כי טרם גיבש עמדתו ואין בעצם ההוראה להגשת תסקיר כדי להצביע על גיבוש עמדה או על קיומה של התחייבות שיפוטית לתוצאה זו או אחרת.

4. בתסקיר מיום 2.4.2012 המליץ שירות המבחן לשחרר את העורר לחלופת מעצר. שירות המבחן ציין, כי מדובר ברווק כבן 26, המתגורר בבית הוריו ועובד למחייתו אצל מעסיק קבוע. שירות המבחן תיאר את הרקע המשפחתי הלא קל, בלשון המעטה, של העורר וציין, כי העורר גילה אחריות וגייס כוחות לתפקוד חיובי ואף נמנע ממעורבות פלילית, עד לאירוע המתואר לעיל. נוכח זאת העריך שירות המבחן כי קיימת "סבירות בינונית להישנות התנהגות דומה". שירות המבחן בחן את חלופת המעצר בבית הורי העורר בנצרת. במסגרת זו התייחס השירות לקושי שבמינוי אימו של העורר כמפקחת עליו, אך מצא כי אחותו ובעלה יכולים להיות מפקחים ראויים. בגדר ההמלצה כלל שירות המבחן העמדת העורר בפיקוח מעצר ושילובו בקבוצה לעצורי בית.

5. ביום 5.4.2012 החליט בית משפט קמא שלא לשחרר את העורר. בהחלטתו ציין בית המשפט, כי מדובר בעבירות נשק בדרגת חומרה משמעותית ולפיכך האפשרות לשחרור לחלופת מעצר יפה רק למקרים בהם שירות המבחן מעריך שקיימת סבירות נמוכה להישנות העבירות, שלא כמו במקרה דנן. בית המשפט הוסיף וציין, כי בין לבין, הודה העורר במיוחס לו והורשע, כך שלא עומדת עוד לזכותו חזקת החפות. להשלמת התמונה יצוין, כי הטיעונים לעונש קבועים ליום 30.6.2012, שעד אז אמור שירות המבחן להגיש תסקיר.

6. בערר טען העורר, כי יש מקום לאמץ את המלצת שירות המבחן, שהוא הגורם המקצועי האובייקטיבי וככלל בתי המשפט אינם סוטים מהמלצותיו. בא-כוח העורר הדגיש, כי מדובר בצעיר שאין לו עבר פלילי על אף נסיבות חייו הלא קלות, כי העורר הודה מיד בהזדמנות הראשונה ושיתף פעולה עם המשטרה וכי מדובר במעידה חד פעמית שלא היתה מלווה בכל סממן של אלימות או של פעילות פלילית נוספת. הסניגור הדגיש את החובה שלא להותיר אדם במעצר אם ניתן לשחרורו לחלופה שתבטיח את מטרות המעצר, וטען כי בנסיבות המקרה דנן ונוכח האמור בתסקיר, לא היה מקום להורות על מעצר בפועל. גם בדיון חזר בא-כוח העורר על עיקרי הדברים.

7. באת-כוח המשיבה ציינה, כי שחרור מי שנאשם בעבירות נשק הכוללות ירי באזור מגורים והחזקת אקדח טעון, הוא חריג השמור למקרים יוצאי דופן, קל וחומר כאשר מדובר בנאשם שהודה והורשע ואינו נהנה עוד מחזקת החפות. סיום משפטו של העורר קרוב ביותר ותסקיר שירות המבחן לא התעלם מהסיכונים הכרוכים בשחרור העורר (הערכת מסוכנותו הבינונית והקושי בפיקוח על ידי האם).

8. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מסקנתי היא, כי דין הערר להידחות. מסוכנותו של העורר נלמדת הן מנסיבות ביצוע העבירות בהן הודה והן מהאמור בתסקיר שירות המבחן. עיקר הדברים הוא, שהעורר ירה באקדח באזור מגורים ואף לאחר מכן נשא עימו אקדח טעון ומוכן לירי. אין צורך להסביר מדוע מעשה זה מסוכן עד מאד ויכול היה להסתיים בפגיעות בנפש. אכן, מכתב האישום המתוקן לא ניתן לדעת מה היה הרקע למעשים, אך גם אם אין מדובר, כטענת הסניגור, במעשה שהוא חלק מפעילות פלילית נוספת, הרי שהמעשה כשלעצמו חמור דיו כדי ללמד על מסוכנות ממשית. מבחינה מסוימת, דווקא היעדר הסבר למעשה מטריד ומותיר בעינו את החשש מפני העורר. הוסף לכך את האמור בתסקיר, לפיו שירות המבחן מצא שהמסוכנות היא בדרגה בינונית ואת העובדה שלא הוצעה חלופה מיטבית, שהרי גם האם נקבעה כאחד הערבים והעורר אמור להימצא בבית הוריו. זאת ועוד, כפי שנטען על ידי המשיבה, לאחר שהעורר הודה, לא עומדת לזכותו חזקת החפות ומועד סיום משפטו קרוב ביותר. יצוין, כי בית משפט קמא הדגיש באופן מפורש שאין בפנייתו לקבלת תסקיר מעצר כדי לבטא עמדה כלשהי מצדו והיא נעשית רק כדי למצות כל אפשרות לשחרור, ככל שתמצא חלופה ראויה ומתאימה לנסיבות המקרה. בנסיבות אלה לא ראיתי לנכון לקבל את הערר.

הערר נדחה.

ניתנה היום, ‏כ"ד בניסן התשע"ב (‏16.4.2012).