עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 1737/12

 

 

 

 

 

                                          

                                                                                                    

                                          

                                          

 

 

 

 

 

1.        בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (סגנית הנשיאה ו' אלשיך) בפר"ק 4668/85 מיום 24.1.12, אשר במסגרתה נקבע כי המבקש יהיה רשאי לדרוש את תשלום חובו מהמשיב 1 (להלן: המשיב) רק לאחר השלמתו המלאה של פרוייקט הבניה המנוהל על ידי המשיב ולאחר דיון בשכר טרחתו של המשיב.

 

רקע עובדתי

2.        מחלוקת נתגלעה בין שני מפרקים על מעמדו של חיוב בן למעלה מ-20 שנים של קופת פירוק אחת כלפי רעותה. המפרקים מטפלים בקופות הפירוק הקשורות בחברת בניה גדולה אשר קרסה לפני כ-25 שנים, בהותירה פרוייקטים רבים בלתי גמורים. אחד הפרוייקטים אשר לא הושלמו מחמת הפירוק, הוא פרוייקט "מגדלי המלאכים" בטבריה (להלן: הפרוייקט). עקב מחלוקת בין המשיב, מפרק חברת קלרין דירות בע"מ (להלן: קלרין דירות), לבין רוכשי דירות הפרוייקט, נחתם בשנת 1989 הסכם אשר "יִצא" את הפרוייקט אל חברת בת של קלרין דירות – חברת קלרין טבריה חברה לבניין בע"מ (להלן: קלרין טבריה). בעת ההיא גם היא הייתה בהליכי פירוק, והמשיב שימש כמפרקה. בהסכם בין הרוכשים, קלרין טבריה וקלרין דירות נקבע כי קלרין דירות תעביר את האחריות לסיום הפרוייקט לקלרין טבריה, וכי המשיב יעביר את תפקיד מפרק קלרין טבריה לבא-כוח הרוכשים, עו"ד כהן. בתמורה, תהיה קלרין דירות זכאית לתשלום מאת רוכשי הדירות בפרוייקט בגין הוצאות הפירוק ולתשלום מאת קלרין טבריה בגין "זכויות האוויר" – דירות הפרוייקט שטרם נמכרו על-ידי קלרין דירות עובר להסכם. ההסכם בין הרוכשים לקלרין דירות אושר בפסק דין של בית המשפט המחוזי ולאחר מכן שב ואושר בערעור לבית המשפט העליון.

 

3.        בחלוף השנים, עקב התנהלות קלוקלת, הידרדר הפרוייקט וקופת קלרין טבריה הגיעה למעין חדלות פרעון פנימית. עו"ד כהן הודח מתפקידו, והמשיב מונה לתפקיד מפרק קלרין טבריה. המשיב פעל לגיוס מקורות כספיים למימון הפרוייקט ובין היתר החל במכירת הדירות שטרם נרכשו. מהלך זה עורר את דין החוב הישן כלפי קלרין דירות.

 

4.        המשיב הגיש בקשה לבית משפט קמא לדחיית תשלום החוב לקלרין דירות עד לאחר סיום הפרוייקט, שכן תשלום החוב במצבה הנוכחי של קלרין טבריה עלול לרוקן מחדש את קופת החברה ולהכשיל את סיום הפרוייקט. כמו-כן ביקש המשיב יפוי כוח בלתי חוזר מאת המבקש לצורך השלמת רישום זכויות הדיירים בפרוייקט. בתגובה לבקשה זו, טען המבקש כי ההסכם בין החברות שבפירוק הוא מחייב, וכי פסק הדין שאישר אותו הריהו חלוט ולא ניתן עוד לערעור. בסמוך להגשת בקשת המשיב, הגיש המבקש אף הוא בקשה לבית משפט קמא. בבקשתו ביקש המבקש להשלים את שומת זכויות האוויר ולקבוע את מעמדן של 29 הדירות בפרוייקט אשר רוכשיהן לא הצטרפו להסדר ודירותיהם הוחזרו למערכת הפירוק של קלרין טבריה.

 

החלטת בית משפט קמא

5.        בית משפט קמא חזר וציין כי מדובר במקרה חריג ביותר, אשר טומן בחובו התלבטות קשה. על אף שבין החברות שבפירוק קיים הסכם לאחר הפירוק, אשר יש לקיימו, במיוחד לאחר אישורו על-ידי הערכאות השיפוטיות, נראה כי נסיבות המקרה מובילות למסקנה כי אין לאכוף את ההסכם כלשונו. בית משפט קמא קבע כי מאחר שמדובר בהתקשרות בין שני מפרקים של חברות קשורות, חרף ההסכם מוטלת על המבקש כמפרק קלרין דירות אחריות כלפי רוכשי הדירות בפרוייקט. בית המשפט הבהיר כי המפרקים הם בעלי חובות מיוחדים של אמון וזהירות כלפי הגורמים הרלבנטיים בפירוק, ובעיקר כלפי רוכשים שנפגעו על לא עוול בכפם בשל קריסת החברות. חובת ההגינות מטילה על המבקש חובה להימנע מלפגוע ברוכשים או לשבש את סיום הפרוייקט. בית המשפט פירש את ההסכם בהתאם לדיני הפירוק והבינוֹ כמעין "סידור עבודה" בין שני המפרקים, ואין זה מתקבל על הדעת כי "סידור עבודה" זה בא על חשבון מטרתם המשותפת, והיא סיום הפרוייקט.

 

6.        לאחר שהמבקש נמנע מלהציג לפני בית משפט קמא ולפני הכנ"ר נתונים בדבר נושים חיצוניים אשר נותרו לקלרין דירות, הסיק בית משפט קמא כי לא נותרו לקלרין דירות נושים חיצוניים, וכי תשלום החוב נועד לצורך תשלום שכר טרחתו של המבקש. בית המשפט קבע כי לא יעלה על הדעת כי סיום הפרוייקט ידחה מפני תשלום שכר טרחתו של המבקש. עוד ציין בית המשפט כי מעורבותו של המבקש בפרוייקט היא מינימאלית, ולכן רשאי בית המשפט לפי תקנה 13(א) לתקנות החברה (כללים בדבר מינוי כונסי הנכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א-1981, לצמצם את שכר טרחתו כך שיהלום את מעורבותו בפרוייקט. עוד קבע בית משפט קמא כי לולא פֹּעלו של המשיב, לא היו שוות הזכויות בפרוייקט מאומה. על כן, אין זה מתקבל על הדעת כי שכרו של המשיב ידחה מפני תשלום "זכויות האוויר" אשר נועד כאמור לתשלום שכר טרחת המבקש, והמשיב יוותר ללא כל שכר עבור פֹּעלו הרב למען קידום הפרוייקט.

 

7.        לאור האמור לעיל, פסק בית משפט קמא כי תשלום החוב לקופת קלרין דירות ידחה עד לאחר השלמתו המלאה של הפרוייקט ודיון בשכר טרחתו של המשיב. זאת ועוד, בית המשפט הורה למבקש לחתום על כל מסמך הנדרש לשם קידום הפרוייקט.

 

טענות המבקש

8.        המבקש טוען כי שגה בית משפט קמא במתן החלטה אשר הופכת, הלכה למעשה, פסק דין חלוט אשר ניתן לפני יותר מכ-20 שנה ואישר את ההסכם הנדון. על-פי ההסכם, על קלרין טבריה להעביר לקלרין דירות את הכספים הראשונים ממימוש זכויות האוויר. בהשהיית ההסכם ובסטייה מלשונו, פעל בית משפט קמא באופן המנוגד לעיקרון הסופיות ולעיקרון הוודאות המשפטית. כמו כן טוען המבקש כי שגה בית המשפט בהניחו כי תשלום החוב לקלרין דירות יוביל לסיכול הפרוייקט ולפגיעה ברוכשים, שכן הפרוייקט כבר מאוכלס ופועל. לכן לא קמה מניעה לקיום התחייבות קלרין טבריה והרוכשים כלפי קלרין דירות. עוד טוען המבקש כי שגה בית משפט קמא, עת התעלם ממעמדו של המשיב בתפקידו כמפרק קלרין טבריה, כנאמן עבור קלרין דירות. זכויות האוויר מומשו על-ידי המשיב, מבלי שהביא את הדבר לידיעת המבקש, ובכך הפר את חובת נאמנותו. לטענת המבקש שגה בית משפט קמא גם כאשר ביסס את החלטתו על טובת הרוכשים, שכן הם נעדרי כל זכות ב"זכויות האוויר" וכיוון שהתנהלותם הבעייתית של הרוכשים הובילה לעיכוב בפרוייקט.

 

9.        לטענת המבקש השימוש שייעשה בכספי קופת הפירוק של קלרין דירות אינו רלבנטי לעניין ההחלטה בדבר תשלום החוב, שכן ההסכם מטיל חובה מוחלטת על קלרין טבריה להעביר את התשלום בגין "זכויות האוויר" באופן שאינו תלוי בשימוש שייעשה בתשלום זה. עוד טוען המבקש כי ממילא לא ייעשה שימוש בכספים בתיק הפירוק של קלרין דירות מבלי שתינתנה על כך החלטות של בית המשפט שבו מתנהל תיק הפירוק. כמו-כן טוען המבקש לעניין שכר טרחתו, כי שגה בית המשפט כאשר הניח כי המבקש זנח את הפרוייקט, כשבפועל פעל רבות למען קידומו. עוד טוען המבקש כי הסתמך על התחייבות קלרין טבריה כלפי קופת הפירוק של קלרין דירות, ועל סמך התחייבות זו פעל במשך עשרות שנים כמפרק קלרין דירות ללא קבלת מלוא התמורה ומבלי להחזיר את ההוצאות הרבות שנדרשו לצורך קידום ענייני הפירוק. 

 

10.      המבקש מוסיף וטוען כי על-פי ההסכם על המשיב לגבות מן הרוכשים את התשלום בגין השתתפותם בעלות הפירוק של קלרין דירות, או לכל היותר למנוע מהם את קבלת דירתם עד לתשלום האמור. ככל שהחלטת בית משפט קמא מעכבת אף את הוצאות הפירוק, הדבר הוא שגוי, שכן החיוב בהוצאות הפירוק הוא חיוב אישי המוטל על כל אחד מהרוכשים ללא קשר להתנהלות פירוק קלרין טבריה. לבסוף טוען המבקש כי שגה בית משפט קמא כשהורה לו לחתום על יפוי כוח בלתי חוזר, כשלא פורט מי אמור להיות מיופה הכוח ומהו גדר סמכויותיו. לטענתו, חתימה שכזו תהיה הפרה של חובותיו כלפי החברה שעל פירוקה הופקד. לפיכך מבקש המבקש להפקיד ביטחונות ראויים מצד קלרין טבריה לתשלום עבור זכויות האוויר והוצאות הפירוק, כדי לערוב לכך שייפוי הכוח לא יטיל חובות וחבויות כלפי קלרין דירות.

 

תגובת המשיב

11.      לטענת המשיב, ההסכם הנדון הותיר את קלרין טבריה במצב שבו לא נותרו לה נכסים אשר מאפשרים את מימון השלמת הפרוייקט. בגין דירות הפרוייקט אשר נמכרו עובר להסכם שולמה תמורה מלאה לקלרין דירות, תמורה אשר לא הועברה לקלרין טבריה עם קבלתה על עצמה את ההתחייבות להשלים את בניית הפרויקט. עם העברת "זכויות האוויר" לקופת קלרין דירות, נוצר מצב אשר לא יכול להניח את הדעת וחסר כל היגיון כלכלי, לפיו קלרין דירות העבירה לקלרין טבריה את התחייבויותיה ביחס לפרוייקט כשלא נותרו בידה נכסים אשר ישמשו למימון הפרוייקט. על אף שהסכם זה אושר על-ידי הערכאות, לאור שינוי הנסיבות, ראוי להשהות את ההסכם עד לסיום הפרוייקט. לטענת המשיב, מסקנה זו מתחזקת לאור העובדה שקלרין דירות היא חברת האם של קלרין טבריה, החבה באחריות כלפי הנושים. באשר לטענות המבקש כלפי רוכשי דירות הפרוייקט, טוען המשיב כי צדק בית משפט קמא כאשר קבע כי זכותם של רוכשי הדירות בפרוייקט לקבל לידיהם את הדירות אשר רכשו לפני כ-25 שנים, עדיפה על זכותה של קלרין דירות לקבל לידיה את תשלום החוב. זאת במיוחד כאשר נמצא כי לקלרין דירות לא נותרו נושים וכי חלק הארי של התשלום מיועד לתשלום שכר טרחת המבקש.

 

12.      לעניין טענת המבקש כי המשיב חב כלפיו בחובת נאמנות מכוח חוק הנאמנות, התשל"ט-1979, טוען המשיב כי הוא חב בחובת נאמנות כלפי רוכשי דירות הפרוייקט וכלפי בית המשפט שלפניו מתנהל תיק הפירוק. טענת המבקש כי יש לראות במשיב כנאמן החב כלפיו בחובות אמון, חושפת לטענת המשיב את המשמעות האמיתית שעמדה בבסיס ההסכם, והיא הבטחת המבקש לתמוך במינויו של עו"ד כהן בתמורה לשווי "זכויות האוויר" בפרוייקט.

 

13.      המשיב מציין כי בניגוד לטענת המבקש, הפרוייקט טרם הושלם. מטעם הרשויות ניתנו אישורים זמניים בלבד לצורך אכלוס הפרוייקט, אישורים אלו ניתנו בכפוף להתחייבות המשיב להשלמת דרישות הרשויות. העבודות להשלמת דרישות הרשויות זקוקות למימון רב לצורך השלמתן.

 

14.      באשר לחיוב הרוכשים בתשלום הוצאות הפירוק, טוען המשיב כי בית משפט קמא לא הכריע בסוגיה זו כיוון שכלל לא עמדה לפניו בקשה מפורשת להכרעה בעניין זה. לעניין טענות המבקש בדבר חתימתו על יפוי הכוח, טוען המשיב כי מדובר בייפוי כוח סטנדרטי כנהוג בעסקאות מקרקעין, והוא הכרחי לקידום הפרוייקט ולרישום זכויות הרוכשים בדירות הפרוייקט. לטענתו, סירוב המבקש לחתום על יפוי הכוח נובע מרצונו לאלץ את המשיב להעביר לרשותו את התשלום בגין "זכויות האוויר".

 

עמדת המשיב 2 – כונס הנכסים הרשמי

15.      לטענת כונס הנכסים הרשמי (להלן: הכנ"ר), קיים קושי משפטי עם האופן שבו התערב בית משפט קמא בהסכם אשר נחתם ואושר על-ידי בית המשפט לפני למעלה משני עשורים. לטענתו, ישנו קושי לבחון הסכם משנת 1989 על-פי הסטנדרטים הנכונים לימינו-אנו, באופן המביא בפועל לאיונו של ההסכם ולפגיעה בוודאות המשפטית. עם זאת, סבור הכנ"ר כי אין זה ראוי להתעלם מן העובדה שלאחר חלוף 25 שנים טרם קיבלו הרוכשים את דירותיהם בפרוייקט וכי נותרו עוד עבודות לצורך השלמת הפרוייקט. על כן, סבור הכנ"ר כי יש לערוך איזון ראוי בין שתי קופות הפירוק וכי אין להורות על העברה מיידית של כספים מקופת הפירוק של קלרין טבריה לקופת הפירוק של קלרין דירות.

 

16.      באשר לשכר טרחת המפרקים, סבור הכנ"ר כי צדק בית משפט קמא בקביעתו כי פסיקת שכר טרחת המבקש מצריכה את בחינת התנהלותו במסגרת ההליך. אולם, העניין צריך להתברר בבקשה נפרדת לפסיקת שכר טרחת המפרקים. לטענת הכנ"ר, ראוי כי המבקש והמשיב יגיעו להסכמות ביחס לשכר טרחתם, תוך התחשבות במצב קופת הפירוק של קלרין טבריה.

 

דיון והכרעה

17.      לאחר ששקלתי את טענות הצדדים סבורני כי אין מקום ליתן רשות ערעור בשלב זה. הגם שבפי המבקש טענה משפטית בעלת משקל לפיה החלטת בית משפט קמא אינה עולה בקנה אחד עם הסכם שאושר בבית משפט, לא די בכך כדי להעניק רשות ערעור. שכן מסקנת בית משפט קמא מבוססת לא רק על פרשנות ההסכם, אלא גם על בחינת אחריותו של המפרק והאופן שבו יש לקבוע את שכר הטרחה. יתרה מזו, המבקש לא הוכיח שאי מתן רשות ערעור ישפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים כמשמעותן בסעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. אכן המבקש טען כי ההחלטה עלולה לפגוע בזכויות של הצדדים להסכם, אשר אושר על-ידי הערכאות השיפוטיות. אולם בבקשה למתן רשות ערעור ניתן וראוי לשקול גם שיקולים מעשיים. מבחינה מעשית, המפרק אינו מבקש לשמור על זכויות קלרין דירות אשר היא צד להסכם, אלא הוא מבקש שהכסף יועבר לקופת הפירוק של קלרין דירות על מנת שיוכל לקבל את שכר טרחתו. בית משפט קמא קבע כממצא כי לא הוכח שקיימים נושים חיצוניים וכי למעשה מדובר בתחרות על שכר טרחה. המבקש אף ציין בבקשת רשות הערעור כי "... אינו סבור כי עליו להתנצל על כך שהוא מבקש לקבל בחזרה מקצת ההוצאות שהוציא ומוציא ממקורותיו הוא לצורך תפעול מערכת הפירוק של קלרין דירות". אכן המבקש מנסה לטעון טענות בדבר המצב העובדתי, אולם נטל ההוכחה רובץ לפתחו בשלב זה ובכל מצב אין בכך כדי להצדיק מתן רשות ערעור.

 

           בנוסף חשוב להדגיש שהמבקש קשור להסכם שעליו הוא מבקש להסתמך, בהיותו מפרק. שכר טרחתו לא נדון במסגרתו ולא זכה לכל התייחסות בפסקי הדין אשר אישרו את ההסכם. פסקי הדין אשר אישרו את ההסכם התייחסו למצב של תחרות בין נושים והחשש להעדפת רוכשי הדירות מפני יתר נושי קלרין דירות. משנקבע כי לא נותרו לקלרין דירות נושים חיצוניים וכי אכיפת ההסכם נועדה להבטחת שכר טרחתו של המבקש, הרי שביצוע ההסכם כפוף לאיזונים ובלמים על פי דין ולפיקוחו של בית המשפט לפירוק. אחד מהתפקידים של בית המשפט בהליכי פירוק הוא לפקח על המפרק. שכן, המפרק נחשב כפקיד של בית המשפט והפעלת סמכויותיו כפופה לפיקוח בית המשפט (רע"א 6535/00 רמי רוזנצוייג נ' עו"ד דן אחיעזר (2001)). נגזר מכך שכאשר בית המשפט לומד שהתנהגות המפרק לא נועדה להגן על הנושים שבקופת הפירוק, אלא התכלית היא קבלת שכר טרחתו, הרי שיש מקום לנקוט במשנה זהירות בטרם תתקבל החלטה שעלולה לפגוע בנושים אחרים. שיקול הדעת של בית המשפט הדן בהליכי הפירוק באשר למועד הדיוני שבו יקבע שכר הטרחה של המפרק הוא רחב, וממילא שיקול הדעת של ערכאת הערעור בכגון דא הוא מצומצם.

 

18.      באשר לטענת המבקש כי השימוש שייעשה בכספי "זכויות האוויר" אשר יועברו לקופת קלרין דירות אינו עניין לצורך ההכרעה בדבר מימוש ההסכם, וכי ממילא לא ייעשה שימוש בכספים אלו ללא החלטת בית המשפט אשר לפניו מתנהל תיק הפירוק של קלרין דירות, מצאתי כי בית משפט קמא התייחס בהרחבה לנושא זה בקובעו: "ככל שעו"ד קרייתי דורש למעשה כספים עבור שכר טרחה שכל כולם באים מדלת אמות תיק הפירוק המנוהל בבית משפט זה, הרי שהוא כפוף לכל הדינים הרלבנטיים לשכר הטרחה, וודאי שאין הוא יכול לפטור את עצמו מדינים מהותיים אלו באמצעות תמרון דיוני. זאת, בבחינת 'אטול את הסכום מתיק בית משפט פלוני, בטענה כי אין לו יכולת התערבות או פיקוח על מפרק הפועל בתיק בית משפט אלמוני; ואילו כאשר יגיעו הכספים לתיק בית משפט אלמוני, אטול אותם מניה וביה בטענה כי ממילא לא נותרו או כמעט שלא נותרו חיובים אחרים בקופה'". כפי שקבע בית משפט קמא, שכר הטרחה כפוף על-פי דין לפיקוח בית המשפט, ועל כן בית המשפט לא יתן ידו לאפשר למבקש לחמוק מפיקוח זה באמצעות פיצול הדיון בין שני בתי המשפט שבהם מתנהלים פירוקי החברות. בנסיבות אלו, צדק בית משפט קמא כשנקט במשנה זהירות בטרם אישר את אכיפת ההסכם כלשונו באופן אשר עלול היה לסכל את סיום הפרוייקט וליצור "מעקף" לדיני שכר הטרחה. 

 

19.      צדק בית משפט קמא גם כשקבע כי מימוש ההסכם יושהה עד לאחר דיון בשכר טרחתו של המשיב. שכן לולא פעילותו של המשיב, לא היה לפרוייקט בכלל ול"זכויות האוויר" בפרט שווי כספי כלשהו. המשיב פעל רבות לצורך קידום הפרוייקט, ועל כן אין זה ראוי כי הכספים אשר יוותרו בקופת הפירוק לאחר השלמת הפרוייקט יהיו משועבדים לצורך תשלום שכר טרחתו של המבקש, באופן שיותיר את המשיב ללא כל תמורה בעבור פועלו. טענות המבקש כי המשיך לפעול לקידום הפרוייקט אף לאחר כריתת ההסכם, דינן להתברר בעת הדיון בשכר טרחתו.

 

20.      באשר לטענות המבקש בעניין הוצאות הפירוק אשר הוטלו על פי ההסכם על רוכשי הדירות, לא מצאתי כי החלטת בית משפט קמא נוגעת לעניין זה. על טענות אלו להתברר בהליך נפרד, כאשר רוכשי הדירות אשר הצטרפו להסכם ועליהם מוטלים החיובים הללו הם צד להליך.

 

21.      לסיום, אדגיש כי בהתאם להחלטת בית משפט קמא, על המבקש לחתום על כל יפוי כוח הנדרש לצורך קידום הפרוייקט, ללא צורך בהפקדת ביטחונות וערובות לביצוע ההסכם מצד המשיב.

 

22.      על יסוד האמור לעיל החלטתי לדחות את הבקשה.

 

           ניתנה היום, כ"ג באייר תשע"ב (15.5.2012).

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   12017370_O02.doc   עב+הג

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il