עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 9113/12

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

בש"פ 9113/12

לפני:

כבוד השופטת ע' ארבל

העורר:

פלוני

נ ג ד

המשיבים:

1. שירות הביטחון הכללי

2. משטרת ישראל

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 17.12.12 בעמ"י 33239-12-12 שניתן על ידי כבוד השופט ע' סעב

תאריך הישיבה: ז' בטבת תשע"ג (20.12.12)

בשם העורר: עו"ד א' אלג'אבר

בשם המשיבים: עו"ד ע' מנחם

החלטה

בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט כ' סעב) אשר קיבל את ערר המשיבה והורה על מעצר המבקש עד ליום 21.12.12 שעה 11:00.

1. המבקש נעצר ביום 13.12.12 בחשד לביצוע עבירות בטחוניות. בית משפט השלום (כב' השופטת נ' עדוי) קבע כי קיים חשד סביר לביצוע העבירות המיוחסות על ידי המבקש, וכי נשקפת ממנו מסוכנות וכן עולה חשש לשיבוש מהלכי משפט. עם זאת קבע בית המשפט כי לאור העובדה שהמבקש מנוע מפגש למשך 4 ימים, ובהתחשב בפעולות החקירה שהתבקשו, יש להורות על הארכת מעצרו ל-4 ימים אלו בלבד, עד ליום 17.12.12 בשעה 12:00.

2. ביום 17.12.12 בשעה 13:41, לאחר שהמבקש טרם הובא לדיון בפני בית המשפט הורה בית משפט השלום (כב' השופט ע' קוטון) על שחרורו מאחר שמעצרו פקע. בקשתה של המשיבה לעיכוב ביצוע ההחלטה לא התקבלה. על החלטה זו הגישה המשיבה ערר לבית המשפט המחוזי לאחר שלא שחררה את המבקש בהתאם להחלטת בית המשפט. בית המשפט המחוזי קבע כי המשיבה לא הותירה ברירה בפני בית משפט השלום שנאלץ לשחרר את המבקש בהעדרו. עם זאת ציין בית המשפט כי יתכן והיה מקום לדון בהארכת מעצרו של המבקש לאחר מתן ההחלטה על שחרורו. בית המשפט הוסיף וקבע כי קיימות ראיות לכאורה וכי יש בסיס לבקשה להארכת המעצר. בית המשפט סקר את הפסיקה ועמד על כך שבמצב הדברים של מעצר בלתי חוקי עדיין יש לבחון את חומר הראיות ואת האינטרס הציבורי במעצרו של המבקש. מבחינת שיקולים אלו במקרה דנן הגיע בית המשפט למסקנה כי יש להורות על הארכת מעצרו של המבקש עד ליום 21.12.12 שעה 11:00.

3. מכאן בקשת רשות הערר שבפני. בא-כוח המבקש טוען כי לא ניתן היה להאריך את מעצרו של המבקש שלא בנוכחותו ולפיכך היה על בית המשפט לשחררו. המשטרה שרצתה להימנע מביצוע החלטת בית המשפט עיכבה את המבקש לחקירה ועצרה אותו מחדש. עוד לטענתו, טעה בית המשפט המחוזי משהחליט להאריך את מעצרו של המבקש מבלי שהיתה בפניו כלל בקשת מעצר, ומבלי שבא-כוחו של המבקש יכול לטעון לגופה של בקשת המעצר. כמו כן טוען הסנגור כי בית המשפט המחוזי התעלם מכך שהמבקש מנוע מפגש ולא נתן לכך ביטוי בקיצור תקופת המעצר. עוד טען הוא כי מאחר שהמבקש לכאורה שוחרר ועוכב שוב לחקירה הרי שפקע תוקף ההחלטה על מניעת המפגש והיה צורך לקיים את הדיון בנוכחות המבקש. יתרה מכך, לטענתו, מאחר שעל פי טענת המדינה שוחרר המבקש ונעצר שוב היה עליה להגיש בקשה חדשה למעצר ולא ערר על החלטת בית משפט השלום. הסנגור ביקש להצהיר על ההליך כבלתי חוקי ופגום.

4. באת-כוח המדינה טענה כי אכן היתה תקלה והמבקש הובא להארכת מעצרו באיחור. עם זאת, הפגם צריך להוות שיקול אחד מבין יתר השיקולים כשבוחנים את שחרורו של המבקש. בית משפט השלום טעה כשהתייחס לפגם זה כשיקול המכריע, ולא נתן דעתו לפגיעה בהמשך החקירה ולחשדות החמורים נגד המבקש. הפרקליטה הגישה דו"ח סודי באשר לחשדות נגד המבקש, וציינה כי ביום 21.12.12 יתקיים דיון נוסף בהארכת מעצרו של המבקש.

5. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. מדובר בבקשת רשות לערור לערכאה שלישית בעניין מעצרו של המבקש. הבקשה אינה מעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית, ציבורית או אחרת, ואף לא מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את מתן רשות הערר (בש"פ 2786/11 ג'ריס נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, 17.4.11)). שאלת המעצר הבלתי חוקי ונפקותו נידונה לא אחת בפסיקה ונקבעו לגביה הנחיות וכללים. הפסיקה התייחסה בכובד ראש לסוגיית המעצר הבלתי חוקי בהיותו פוגע פגיעה קשה בחירותו של האדם ובזכויותיו של הנאשם. כאשר מתברר כי אדם היה עצור במעצר בלתי חוקי יש לקיים דיון בעניינו ולא ניתן להאריך את המעצר באופן טכני. לצד זאת קבעה הפסיקה כי הפגם שנפל במעצרו הבלתי חוקי של החשוד או הנאשם יהווה אחד מהשיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו להחליט על המשך מעצרו של אותו חשוד או נאשם, לצד יתר השיקולים העומדים בבסיס הבקשה למעצרו. מובן כי חומרת הפגם ועוצמתו יובאו בחשבון במסגרת האיזון בין השיקולים (ראו בש"פ 1219/12 אלקריץ נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, 14.2.12) (להלן: עניין אלקריץ)).

בענייננו יישם בית המשפט המחוזי את ההלכות הפסוקות בעניין המעצר הבלתי חוקי, ומעבר לדרוש אומר כי יישם אותן נכונה לטעמי. עם זאת, היה ראוי ליתן הדעת לאי קיום החלטת בית המשפט קמא, כפי שיובהר בהמשך הדברים. אכן נפל פגם בהבאת המבקש להארכת מעצרו באיחור, ולאחר שהסתיים המעצר. עם זאת, כאמור היה על בית המשפט לבחון פגם זה בהתחשב במכלול השיקולים הנוספים. בשים לב כי היה מדובר באיחור קל יחסית (השוו לעניין אלקריץ), ולאור החשדות החמורים המיוחסים למבקש, נדמה כי מדובר באיזון ראוי. איני מסכימה עם הסנגור כי היה על המדינה להגיש בקשה חדשה למעצרו של המבקש ולמניעת מפגש, שכן המדינה הגישה ערר על החלטת בית משפט השלום לשחרר את המבקש רק על בסיס הפגם במעצרו מבלי לאזן את יתר השיקולים הרלוונטיים למעצרו. ערר זה התקבל ובכך איני רואה קושי.

6. עם זאת מצאתי להעיר לעניין פעולת המשטרה לאחר החלטת בית משפט השלום. אכן, גם לטעמי היה מקום ליתן למדינה ארכה קצרה בה יעוכב ביצוע ההחלטה ויתאפשר לה להגיש ערר לבית המשפט המחוזי. עם זאת, משלא ניתן עיכוב הביצוע המבוקש על ידי בית משפט השלום, היה על המדינה לשחרר את המבקש ממעצר ולא לעשות דין לעצמה במעצרו מחדש. ההתנהלות כפי שתוארה יכולה להראות שהמשטרה השתמשה בסמכותה לעכב לחקירה ולעצור חשוד רק על מנת לעקוף את החלטת בית משפט השלום, והתנהלות זו אינה ראויה ואף עשויה לפגוע בשלטון החוק. רשויות המדינה אינן רשאיות לעשות דין לעצמן ולפעול בניגוד להחלטת בית משפט גם אם הן סבורות שהיא מוטעית או שאינה מקובלת עליהן. יפים לכאן דבריו של חברי, השופט רובינשטיין:

"משנפלה החלטה זו ולא ניתן עיכוב הביצוע, אין אופציה למשטרה או לכל גורם שלטוני שלא לכבדה. זה טיבה של מדינת חוק; זה טיבו של כבוד האדם. חשודים, נאשמים, עצורים, אסירים, בחלקם משכבות כלכליות וחברתיות קשות יום, עומדים לעתים קרובות לבדם אל מול ממסד חזק, וההגנות החוקתיות והדיוניות צריכות להיות מבטחם (כמו הייצוג, שקוים במקרה דנא). הם זכאים להן גם אם חטאו. ההגנות נובעות מערכיה של שיטת המשפט הישראלית, מחוק יסוד: כבוד האדם וחרותו ומחוק המעצרים. הן נובעות מחוש הגינות בסיסי של "דעלך סני לחברך לא תעביד" (בבלי, שבת ל"א א' כדברי התנא הלל - מה שעליך שנוא לחברך אל תעשה). הן נובעות מן ההכרח למלא אחר החלטות שיפוטיות "מוראה של מלכות", שאם לא כן "איש את רעהו חיים בלעו" (משנה אבות, ג' ד', מפי התנא ר' חנינא סגן הכהנים)" (בש"פ 1145/06 מזרחי נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, 7.2.06)).

לטעמי, גם לפגם זה יש ליתן את הדעת ובמקרים המתאימים התנהלות כזו של הרשויות תצדיק אף היא שחרורו של חשוד או נאשם ממעצר.

בנסיבות העניין דנן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ‏ח' בטבת התשע"ג (‏21.12.2012).