עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 8930/12

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

ע"א 8930/12

לפני:

כבוד השופט נ' הנדל

המבקשת:

הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ

נ ג ד

המשיב:

צחי טוויג

ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב מיום 09.11.2012 בתיק א 008538-11-09

בשם המבקשת: עו"ד משה עבדי

בשם המשיב: עו"ד אילן קנר

החלטה

1. מונחת לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 9.11.2012 בת"א 8538-11-09 (כב' השופטת מ' אגמון-גונן), בגדרו חויבה המבקשת לשלם למשיב סך של כ-1,520,000 ₪ בגין תביעה שהגיש נגדה המשיב מכח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975. יצוין כי סכום העיכוב המבוקש הוא מליון שקלים, שעה שסך של 507,927 ₪ כבר הועבר לידי המשיב. להשלמת התמונה יצוין כי בית המשפט המחוזי דחה בקשה קודמת של המבקשת לעיכוב ביצוע פסק הדין, בנימוק שהמדובר בחיוב כספי, שהכלל הוא שאין לעכב ביצועו.

2. כאמור, המשיב הגיש נגד המבקשת תביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. במצב הדברים האמור, לא דן בית המשפט בשאלת האחריות – שאינה במחלוקת – אלא אך בשאלת הנזק שנגרם למשיב. לאחר בחינת הראיות, לרבות עיון בחוות הדעת השונות ושמיעת עדויות, נקבע כי למשיב נגרמו נזקים בסך כולל של כ-1,520,000 ₪. בערעורה יוצאת המבקשת נגד הסכומים שנקבעו בראשי הנזק השונים. לטענתה, אחוז הנכות הרפואות שנקבע על 70% גבוה מאחוז הנכות המשוכללת, הצריך לעמוד על 64.1% בלבד. באשר לאחוז הנכות התפקודית טוענת המבקשת כי אף במקרה זה פסק בית משפט קמא אחוז גבוה מדי של 70%, שכן המשיב סיים את לימודיו בהצטיינות, הוא מתנייד בגפו, הוא משלב לימודים ועבודה, ומתנהל כאחד האדם. עוד יוצאת המבקשת בערעורה נגד קביעת בסיס השכר העתידי לו צפוי המשיב, וכי העריך ביתר את כושר השתכרותו. המבקשת אף מערערת על סכומי העזרה והוצאות רפואיות לעבר ולעתיד. לטענתה אין בנכותו הרפואית של המשיב כדי להצדיק עזרת צד ג', ולא ניתן משקל ראוי לכך שהגם שמדובר בתאונת דרכים, מדובר למעשה אף בתאונת עבודה בגינה זכאי המשיב להחזר כל הוצאותיו הרפואיות.

באשר למאזן הנוחות טוענת המבקשת כי באם יתקבל ערעורה, לא תוכל היא להיפרע מהמשיב, ויהא זה קשה ביותר להשיב את המצב לקדמותו. נטען כי משכורתו של המשיב אינה גבוהה, ומתקיים הוא למעשה ממנה ומקצבאות המוסד לביטוח לאומי, אשר אינן ניתנות לעיקול. הודגש כי נוכח העובדה שחלקו הארי של הפיצוי נפסק בגין נזקים שחושבו לעתיד, ולאור העובדה שלעת עתה שולם סך משמעותי של כחצי מליון ₪ למשיב, לא ייגרם לו כל נזק בטווח שעד שמיעת הערעור, אם יעוכב הביצוע.

לגישת המשיב יש לדחות את הבקשה. נטען כי לא הונחה תשתית המלמדת כי המשיב לא יוכל להחזיר את סכומי פסק הדין באם יתקבל הערעור, וכי ממילא סיכויי הערעור אינם גבוהים.

3. כלל נקוט הוא מלפנינו שאין בהגשת ערעור לבדה כדי לעכב את ביצוע פסק הדין עליו מערערים. הדבר נכון ביתר שאת כאשר המדובר בפסק דין כספי אשר רק במקרים חריגים יעוכב ביצועו. באשר לסיכויי הערעור במקרה דנא, לא למותר לציין כי אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בהערכת הנזק שנקבעה על ידי הערכאה המבררת בתביעות על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. אף כאשר מתגלה טעות בחישובו של רכיב זה או אחר, ייבחן הפיצוי בכללותו, וכך גם סבירותה של ההחלטה הכוללת (וראו ע"א 1429/08 חנוכייב נ' אבנר (25.9.2011)). ביחס לטענותיה הנוספות של המבקשת, ראוי להפנות לאשר נפסק בע"א 8313/11 כלל נ' פלונית (12.2.2011)(להלן: "עניין כלל"): "יש להדגיש שערכת הערעור אינה נוטה להתערב בממצאים עובדתיים שנקבעו, נתון זה נכון הן באשר לאחוזי הנכות... והן באשר לטענות נוספות שהועלו".

ביחס למאזן הנוחות, לא מצאתי בטענות המבקשת תשתית מספקת על בסיסה ניתן לקבוע כי ייקשה עליה לגבות חזרה כספים באם יתקבל ערעורה. כפי שכבר צוין בעניין כלל לעיל, "לא מקובלת עליי גישת המבקשות כי בתיקים כגון דא, רק בשל העובדה שעסקינן בחיוב כספי בשיעור ניכר ניתן יהא להורות על עיכוב ביצוע". לגופו של עניין, המבקשת לא תמכה את טענותיה ביחס למצבו הכלכלי של המשיב בתצהיר, והסתמכה על דברים שנקבעו בערכאה קמא ומהצרופות לבקשה. אמנם, היעדרו של תצהיר אינו פוסל מיניה וביה בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין. ברם, כפי שנקבע על ידי הנשיא א' גרוניס בע"א 3976/02 אריה חברה לביטוח נ' גונן (5.6.2002):

"טענה זו ראוי לה, דרך כלל, שתיתמך בתצהיר, אשר יעסוק במצבו הכלכלי העכשווי של הזוכה. ההסתמכות על המצב הכלכלי, כפי שעלה במסגרת הראיות, הינה פרובלמטית מבחינות שונות. ניתן להצביע על כך, שבמקרים לא מעטים חולף זמן מעת שמוצגות הראיות ועד שעולה על הפרק השאלה האם יש לעכב את ביצועו של פסק הדין. משמע, אפשר שמצבו הכלכלי של הזוכה השתנה. זאת ועוד, במהלך המשפט, חולק המזיק או מי שבא בנעליו, לעיתים קרובות, על אמיתות טענותיו של הניזוק, באשר למצבו הכלכלי; משמגיעה השעה להגיש בקשה לעיכוב ביצוע משתנה העמדה הקודמת".

בצירוף התשתית כולה – הכללים בדבר עיכובו של פסק דין כספי, סיכויי הערעור שעל פניהם אינם גבוהים דיים בהקשר לבקשה זו, ומאזן הנוחות שלא נתמך בתשתית מספקת – לא הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

4. הבקשה נדחית. המבקשת תישא בהוצאות המשיב בסך 3,500 ₪.

ניתנה היום, ‏י"ב בטבת התשע"ג (25.12.2012).