עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 7339/12

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

רע"א 7339/12

לפני:

כבוד השופט י' דנציגר

המבקשת:

ד.ג. הנדסה ייעוץ וכתיבה טכנית בע"מ

נ ג ד

המשיבים:

1. מדינת ישראל

2. יעקב נווה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופטים י' שנלר, ד"ר ק' ורדי ור' לבהר שרון) מיום 6.9.2012 בע"א 20321-03-11 .

בשם המבקשת: עו"ד רונן מנור

החלטה

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטים י' שנלר, ד"ר ק' ורדי ו-ר' לבהר-שרון) מיום 6.9.2012 בע"א 20321-03-11 אשר דחה את ערעורה של המבקשת על פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב-יפו בת"א 70160/04 מיום 19.1.2011.

רקע עובדתי

1. כעולה מפסק דינו של בית המשפט המחוזי, בחודש ספטמבר 2003 פרסם משרד הביטחון (המשיב 1) מכרז פומבי שעניינו "עדכון ספרות אחזקת מטוסי F-16 בחיל האויר". מטרת המכרז היתה להפיק ספרות טכנית עדכנית אשר תפרט את שיטות האחזקה והתפעול של מטוסי חיל האוויר (להלן: המכרז). בהתאם למכרז, עבודת העדכון הנדרשת התייחסה לא רק לעדכון שוטף של נתונים חדשים, אלא גם לעדכון נתוני עבר שטרם הוטמעו בספרות הטכנית. נתונים אלה היו מצויים על גבי עותק קשיח (עותקי נייר) ובקלטות מקודדות. לפיכך, נדרשה הזוכה במכרז להקים מחדש בסיס נתונים, בין היתר על ידי המרת הנתונים המצויים על גבי עותק קשיח למדיה מגנטית ועל ידי פיתוח תוכנה לפיענוח הנתונים שעל גבי הקלטות המקודדות.

המבקשת זכתה במכרז ובחודש דצמבר 2003 נחתם בין הצדדים הסכם לביצוע העבודות מושא המכרז (להלן: ההסכם). ואולם, בפגישות שנערכו בין הצדדים בחודש מאי 2004 ובחודש יוני 2004, הודיעה המבקשת כי לדידה ההסכם אינו מחייב אותה לטפל בעדכונים בנוגע ל"שינויי העבר" וכי נתונים היסטוריים לא יוכנסו לבסיס הנתונים. לנוכח האמור, בסוף חודש יולי 2004 שלח משרד הביטחון הודעה למבקשת בדבר ביטול ההסכם בשל הפרתו, תוך שהוסבר כי לאי הקמת בסיס נתונים כנדרש השלכות על בטיחות הטיסה ועל חיי אדם. ביום 8.8.2004 טענה המבקשת לראשונה כי היא מתכוונת לעמוד בהתחייבויותיה לפי ההסכם, אלא שהיא נתקלה בקשיים טכניים בנוגע לפיענוח הקלטות המקודדות. במכתב מיום 23.8.2004 דחה משרד הביטחון את טענות המבקשת, אך העניק לה ארכה של חודש וחצי לביצוע התחייבויותיה. בהמשך, הבהיר משרד הביטחון למבקשת את דרישותיו והקים צוות לבחינת התקדמותה. אך מבדיקות שערך משרד הביטחון למערכות שהקימה המבקשת עלה כי היא לא הצליחה לעמוד בהתחייבויותיה. לפיכך, ביום 3.11.2004 הודיע משרד הביטחון למבקשת על ביטול ההסכם.

תמצית ההליכים הקודמים

2. המבקשת הגישה תביעה כספית בסך של כ-2.2 מיליון ש"ח נגד משרד הביטחון. המבקשת טענה כי ביטול ההסכם נעשה שלא כדין וכי היה זה משרד הביטחון שהפר את ההסכם ומנע ממנה מלעמוד בדרישות המכרז, בין היתר, משלא העביר לה את הקלטות המקודדות ואת המפתח לפיענוחן. המבקשת תבעה גם את חברת נווה יעקב בטענה כי זו ביצעה עבודות שנועדו למבקשת תוך שימוש במשאביה. משרד הביטחון הגיש תביעה שכנגד, בסך של למעלה מ-2.8 מיליון ש"ח, בגין נזקים שכנטען נגרמו לו כתוצאה מהפרת ההסכם על ידי המבקשת.

3. בית משפט השלום דחה הן את תביעת המבקשת והן את התביעה שכנגד שהגיש משרד הביטחון. נקבע, כי המבקשת לא ידעה ולא היתה יכולה לדעת שלא תוכל למלא את חובותיה לפי ההסכם והמכרז ללא קבלת הנתונים שעל גבי הקלטות, וכי אילו היתה יודעת זאת לא היתה ניגשת למכרז ומתקשרת בהסכם. כמו כן, נקבע כי משרד הביטחון נתפס לכלל טעות עת סבר כי המבקשת הבינה את הדרישות המצופות ממנה לפי ההסכם והמכרז וכי לו היה יודע מראש על מגבלותיה של המבקשת, לא היה מתקשר עמה בהסכם. לאור האמור, בית המשפט קבע כי בין הצדדים נפלה טעות הדדית, לפי סעיף 14(ב) לחוק החוזים, התשל"ג-1973 וכי בנסיבות אלה לא היה מנוס מביטול ההסכם. נוכח קביעה זו, לא הכריע בית המשפט בשאלת הפרת ההסכם על ידי הצדדים.

4. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורה של המבקשת, אך זאת מנימוקים שונים משל בית משפט השלום. בית המשפט קבע כי דרישות המכרז וההסכם הובהרו על ידי משרד הביטחון והיו ידועות היטב למבקשת, ואף על פי כן נמנעה המבקשת מלבצען. נקבע כי המבקשת הפרה את ההסכם הפרה יסודית בחודשים מאי-יוני 2004, "כאשר לא רק שלא פעלה לקיום חיוביה, אלא גם הציגה מצג לפיו מעולם לא נתכוונה היא למלא אחר חיוביה החוזיים." בנוסף, נקבע כי המבקשת הפרה את ההסכם בכך שלא גייסה כוח אדם מיומן לפענוח הקלטות המקודדות. בית המשפט סבר כי בנסיבות העניין אין לומר כי החוזה נכרת בשל טעות הדדית וכי המבקשת לא הרימה את הנטל להוכיח את טענותיה בדבר הפרת ההסכם מצד משרד הביטחון. לאור האמור, קבע בית המשפט כי ביטול ההסכם נעשה כדין.

תמצית נימוקי הבקשה

5. לטענת המבקשת, שגה בית המשפט כשדחה את טענותיה להפרת ההסכם מצד משרד הביטחון ובפרט כשסבר בשגגה כי המבקשת קיבלה את הנתונים הנדרשים שהיו מצויים על גבי עותק קשיח. בנוסף, טוענת המבקשת כי בית המשפט המחוזי שגה בקובעו כי בהיעדר "מערכת בקרת תצורה" לא ניתן היה לבצע את עדכוני הספרות [יוער, כי המונח "בקרת תצורה" מוגדר במסמכי המכרז וכי המבקשת משתמשת במונח זה בהקשרים שונים]. כן נטען כי בית המשפט המחוזי התעלם מהעובדה שהמבקשת ביצעה את חיוביה העיקריים על פי המכרז. כמו כן, לטענת המבקשת, שגה בית המשפט המחוזי כשקבע כי המבקשת נדרשה לבצע לימוד מחדש של כל הנתונים ההיסטוריים וכי המבקשת הפרה את תנאי המכרז בנוגע לפיתוח תוכנות ניהול בסיסי הנתונים. לבסוף, נטען כי שגה בית המשפט המחוזי עת קבע כי ביטול ההסכם על ידי משרד הביטחון נעשה כדין ובהימנעותו מלדון בנזקיה של המבקשת.

דיון והכרעה

6. דין בקשת רשות הערעור להידחות.

7. הלכה ידועה היא כי בקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי" תינתן רק במקרים יוצאי דופן בהם מתעוררת שאלה משפטית אשר לה השלכות רוחב ציבוריות או כאשר נדרשת התערבותו של בית המשפט על מנת למנוע עיוות דין [ראו: רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 633-632 (מהדורה עשירית, 2009)]. בבקשה שלפני המבקשת אינה מצביעה על שאלה כללית בעלת חשיבות המתעוררת בעניין הנדון או על עיוות דין המצדיק את התערבותו של בית משפט זה. טענות המבקשת הן כולן "ערעוריות" באופיין ועוסקות בקביעותיו העובדתיות של בית המשפט קמא ובאופן בו יישם בית המשפט את הדין על נסיבות המקרה. משכך, הרי שהבקשה נטועה בדל"ת אמות הסכסוך הפרטני שבין הצדדים. כידוע, לא לכך מיועדת בקשת רשות הערעור ב"גלגול שלישי" [ראו למשל, רע"א 6638/11 לילוף נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל (טרם פורסם, 13.11.2012), בפיסקה 13; רע"א 7169/12 טיטלמן נ' צולר (טרם פורסם, 12.11.2012), בפיסקאות 6-5]. יוער, כי אין בעובדה שבית משפט השלום ובית המשפט המחוזי הגיעו לאותה תוצאה מנימוקים שונים כשלעצמה כדי להצדיק מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" [רע"א 4584/12 אל הנכס בע"מ נ' שמלצר (טרם פורסם, 19.11.2012), בפיסקה 19; רע"א 9453/05 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' אבנר אגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ (טרם פורסם, 30.11.2005), בפיסקה ד'].

8. בבחינת למעלה מן הצורך, אוסיף כי בית המשפט המחוזי דחה את ערעורה של המבקשת בפסק דין מקיף, מפורט ומנומק היטב. קביעותיו של בית המשפט המחוזי בנוגע לדרישות המכרז וההסכם מקובלות עלי ודומה כי הן מעוגנות היטב במסמכי ההתקשרות אשר צורפו כנספחים לבקשה דנן. הן בית משפט השלום והן בית המשפט המחוזי קבעו כי המבקשת לא עמדה בהתחייבויותיה בהתאם להסכם והמבקשת עצמה אף היא אינה חולקת על כך. בית המשפט המחוזי קבע כי המבקשת לא הוכיחה את ההפרות הנטענות מצד משרד הביטחון וספק בעיני אם היה מקום להתערב בקביעה עובדתית זו במסגרת ערעור שני לו היתה מתקבלת הבקשה דנן.

9. סוף דבר, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ‏י"ח בכסלו התשע"ג (2.12.2012)