עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 5459/09

 

 

 

                                          

                                                                                                    

                                          

                                          

 

 

 

 

           זו היא בקשה של המערער להורות לסנגוריה הציבורית למנות לו סנגור ציבורי נוסף בערעור שבכותרת, הנסוב על הרשעתו של המערער במשפט חוזר שנערך לו בבית המשפט המחוזי. הסנגוריה הציבורית מתנגדת לבקשה. לאחר שבחנתי את מכלול נסיבות העניין, באתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. להלן טעמיי לכך.

 

1.        הערעור שבכותרת מופנה כנגד פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, לפיו הורשע המערער בעבירת אינוס במסגרת משפט חוזר. יצוין כי במשפט החוזר שהתנהל בבית-המשפט המחוזי ניהל המערער את הגנתו בעצמו, תוך סיוע טכני בלבד של הסנגוריה הציבורית לאחר שבית-המשפט קמא דחה את בקשתה להשתחרר מהייצוג. בשלב האחרון של המשפט החוזר, ייצג עו"ד פלדמן את המערער בהתנדבות, בנוגע לטענות שנגעו לבדיקות ה- DNA בחו"ל.

 

2.        פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי ניתן ביום 15.6.2009 במעמד הצדדים. ביום 30.6.2009 הגיש המערער הודעת ערעור לבית-משפט זה בכתב-ידו, וביקש כי בית-המשפט יורה לסנגוריה הציבורית "לעזור לו" בטיעונים בכתב ובעל-פה. בהודעתה מיום 23.9.2009 הודיעה הסנגוריה הציבורית כי אין ביכולתה לייצג את המערער ייצוג מלא בהליך הערעור. ממכלול החומר שבתיק עולה כי הודעה זו ניתנה על רקע חילוקי דעות חריפים עם המערער, בנוגע לקו הטיעון בסוגיות שאינן נוגעות לבדיקות ה- DNA. עם זאת, הסנגוריה הציבורית הודיעה כי היא מינתה את עו"ד פלדמן לייצג את המערער מטעמה בסוגיות הספיציפיות הנוגעות לטענות המערער בנושא בדיקות ה- DNA שנערכו בחו"ל, ובסוגיות אלה בלבד. לגבי שאר טענותיו של המערער, התבקש בית-המשפט לאפשר למערער לטעון את טענותיו בעצמו, כאשר הסנגוריה הציבורית מסייעת לו על-פי הצורך במישור הטכני בלבד, בדומה למתכונת הייצוג שנהגה בבית-המשפט המחוזי.

 

           מתכונת הייצוג האמורה כפי שהוצעה - אשר היתה על דעת המערער - אושרה בהחלטת כב' הרשם מרזל מיום 29.9.2009. בהחלטתו הנ"ל קבע כב' הרשם מרזל כי הייצוג בערעור שבכותרת יתבצע על-ידי עו"ד פלדמן שיגיש נימוקי ערעור בעניין בדיקות ה- DNA שנערכו בחו"ל, תוך שהמערער יגיש נימוקים בכתב מטעמו באשר ליתר הטענות. 

 

3.        מאז אותה החלטה של כב' הרשם מרזל מיום 29.9.2009, התבקשו - וניתנו - מספר רב של אורכות לצורך הגשת נימוקי ערעור מטעם המערער. תחילה התבקש בית-המשפט לאפשר למערער אורכות להגשת נימוקי הערעור, נוכח שחרורו הצפוי מבית האסורים, עם סיום ריצוי עונש המאסר ארוך-השנים שנגזר עליו בהליך נשוא המשפט החוזר. לאחר שחרורו ממאסר, הגיש המערער מספר בקשות לקבלת אורכה להגשת נימוקי ערעור מטעמו, בנימוק כי עליו להסתגל לחיים שמחוץ לבית האסורים ולהתמודד עם קשיים אישיים ובריאותיים, בטרם יעלה בידיו להגיש את נימוקי הערעור. בית-משפט זה נהג עם המערער באורך-רוח ונעתר לבקשות האורכה מטעמו, על-בסיס ההנחה שהמערער מתכוון להכין בעצמו את נימוקי הערעור בסוגיות שאינן נוגעות לבדיקות ה- DNA.

 

4.        הזמן חלף ונימוקי ערעור לא הוגשו. ביום 27.12.2011 ניתנה החלטתי לפיה נוכח הזמן הרב שעבר מאז הגשת הערעור וכן הזמן שחלף מאז שחרורו של המערער ממאסרו, לא ניתן להוסיף ולהמתין לנימוקים שייכתבו על-ידי המערער בעצמו. בנסיבות אלה, קבעתי כי בא-כוח המערער מטעם הסנגוריה הציבורית, עו"ד פלדמן, יגיש את נימוקי הערעור בנוגע לבדיקות ה- DNA תוך 30 ימים, ולא- יועבר התיק ללא נימוקי ערעור לדיון לפני הרכב שופטים. בבקשת האורכה המוסכמת שהגיש עו"ד פדלמן ביום 17.2.2012, צוין בפיסקה 5 כי "על דעת המערער" עו"ד פלדמן יגיש את נימוקי הערעור "במלואם תוך התמקדות בסוגיית הד.נ.א" (ההדגשות אינן במקור-ד.כ.ל).

 

5.        עו"ד פלדמן אמנם הגיש את נימוקי הערעור, והתיק נקבע לדיון לפני הרכב שופטים ליום 3.9.2012. עוד ניתנה החלטה בדבר הגשת עיקרי טיעון בתיק עובר למועד הדיון.

 

           אלא שביום 8.5.2012, הגיש המערער בכתב-ידו את הבקשה המונחת לפניי. בבקשה נטען כי המערער פנה מיוזמתו לעו"ד ברהום והלה הסכים לייצג את המערער ואת קו הטיעון בו הוא אוחז בערעור שבכותרת. עוד נטען כי מצבו הבריאותי והאישי של המערער יקשה עליו לייצג את עצמו. על רקע זה, מבקש כעת המערער כי אורה לסנגוריה הציבורית למנות לו את עו"ד ברהום כסנגור ציבורי, על-מנת שהלה ייצג אותו בסוגיות שאינן נוגעות לבדיקות ה- DNA, ויגיש השלמה לנימוקי הערעור וכן עיקרי טיעון מטעם המערער. הסנגוריה הציבורית מתנגדת נחרצות לבקשה.

 

6.        דין הבקשה להידחות. עוד בתחילת הדרך נקבע על-דעת המערער כי ייצוגו על-ידי עו"ד פלדמן בערכאה זו יוגבל לטענות הנוגעות לבדיקות ה- DNA בלבד, וכי המערער ייצג את עצמו ביתר הסוגיות ככל שימצא לנכון לעשות כן, בדומה למתווה הייצוג בבית-המשפט קמא. כידוע היטב למערער, מתווה הייצוג הנדון - שאושר בהחלטת כב' הרשם מרזל מיום 29.9.2009 - מקורו בחילוקי דעות מהותיים בין הסנגוריה הציבורית לבין המערער בנוגע לקו הטיעון מטעמו בסוגיות שאינן נוגעות לבדיקות ה- DNA (מטבע הדברים, מהותם של חילוקי הדעות האמורים לא נפרשה לפני בית-המשפט). חילוקי דעות אלה התעוררו עוד בבית-המשפט קמא ונותרו על כנם עד היום. על רקע זה, ונוכח התנגדותה הנחרצת של הסנגוריה הציבורית לקו הטיעון בו דבק המערער בסוגיות שאינן נוגעות לבדיקות ה- DNA, אינני רואה הצדקה או תועלת לכפות על הסנגוריה הציבורית לייצג את המערער בסוגיות אלה כיום, בהתחשב בעובדה שהסנגוריה הציבורית נמנעה מייצוג המערער בסוגיות האמורות לאורך כל ההליך בבית-המשפט קמא, וכן לאורך שלוש השנים בהם הערעור שבכותרת היה תלוי ועומד לפני בית-משפט זה בהמתנה להגשת נימוקי ערעור על-ידי המערער (ראו והשוו: סעיף 17(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982; עוד ראו והשוו: תקנה 8 לתקנות הסנגוריה הציבורית, התשנ"ו-1996).

 

           יוער כי העובדה שעלה בידי המערער לאתֵר סנגור שיהיה מוכן לייצג בערעור את קו הטיעון בו מחזיק המערער, אין בה כדי לחייב את הסנגוריה הציבורית למנות סנגור זה דווקא מטעמה. זאת ועוד; העובדה שנמצא סנגור המסכים לייצג את קו הטיעון של המערער בסוגיות שאינן נוגעות לבדיקות ה- DNA, אין בה כדי לשנות מן העובדה כי הסנגוריה הציבורית מסרבת להסכים למינויו של עורך-דין כלשהוא מטעמה, לצורך ייצוג קו הטיעון של המערער שהסנגוריה הציבורית מתנגדת לו באופן נחרץ ועקבי לאורך ההליכים בבית-משפט קמא ובבית-משפט זה. על רקע זה, מתבקשת המסקנה כי אין לפניי שינוי נסיבות מהותי המצדיק סטייה ממתווה הייצוג כפי שאוּשר בהחלטות שיפוטיות קודמות, על-דעת המערער.

 

7.        המערער טוען בבקשתו כי עבר מספר ניתוחים ואף צפוי לעבור בקרוב ניתוח נוסף. טענתו בהקשר זה היא כי נוכח מצבו הבריאותי והאישי, יקשה עליו לייצג את עצמו. ואולם מצבו הבריאותי והאישי של המערער היו ידועים לו מזה זמן רב, ואף צוינו בבקשות האורכה שהגיש המערער על-מנת לדחות את המועד להגשת נימוקי הערעור על-ידו פעם אחר פעם. אף-על-פי-כן, כל אותה עת נמנע המערער מלטעון כי יקשה עליו לייצג את עצמו. לא הוצג לפניי הסבר משכנע מדוע ראה המערער להעלות טענה זו דווקא כעת, והדבר מחליש מכוחה של טענתו. זאת ועוד; במסמכים שצירף המערער לבקשותיו אין בנמצא תיעוד המצביע על העדר יכולת תפקודית. מכל מקום, נוכח הבקשות שהמערער הגיש בכתב-ידו והפעולות בהן הוא נקט כמפורט בבקשתו שלפניי, לא שוכנעתי כי המערער אינו מסוגל להציג את טענותיו לפני בית-המשפט אם ירצה בכך - בכתב (במסגרת עיקרי הטיעון) או בעל-פה (בדיון שיתקיים לפני הרכב השופטים). כך במיוחד, נוכח נכונותה של הסנגוריה הציבורית להגיש למערער סיוע במישור הטכני (ראו: הודעת הסנגוריה הציבורית מיום 23.9.2009).

 

8.        יודגש כי בסוגיה המרכזית שעל הפרק - בדיקות ה- DNA - מיוצג המערער על-ידי עו"ד פלדמן מטעם הסנגוריה הציבורית. הנה כי כן, אין מדובר במערער שנותר ללא ייצוג כלל, כי אם במערער המיוצג על-ידי סנגור ציבורי בנושא העיקרי העומד לדיון, ואשר שימש מלכתחילה את העילה לעריכתו של המשפט החוזר נשוּא הערעור. לכך יש להוסיף כי מבקשת האורכה מיום 17.2.2012 שהוזכרה לעיל עולה כי על-דעת המערער, הנימוקים בכתב שהגיש עו"ד פדלמן אמורים להציג את נימוקי הערעור במלואם (תוך התמקדות בסוגיות הנוגעות לבדיקות ה- DNA). בהתחשב בכל אלה, אינני סבורה כי דחיית הבקשה שלפניי תוביל לעיוות-דין או לאי-צדק למערער (ראו והשוו: סעיף 15(ב) סיפא לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982). 

 

9.        בסיום הדברים אציין כי המערער ייצג את עצמו בסוגיות שאינן נוגעות לבדיקת ה- DNA לאורך כל ההליך שהתנהל בבית-המשפט המחוזי במשפטו החוזר. בית-המשפט קמא אף התייחס בפסק-דינו ליכולות הגבוהות שהפגין המערער בהקשר זה. זאת ועוד; במשך שלוש השנים האחרונות בהן הערעור שבכותרת היה תלוי ועומד בהמתנה להגשת נימוקי ערעור, הביע המערער כוונה ברורה להגיש את נימוקי הערעור בעצמו בנוגע לסוגיות שאינן נוגעות לבדיקות ה- DNA. כאמור, על-בסיס כוונה זו ניתנו למערער אורכות רבות להגשת נימוקי הערעור, ובעטין התעכבה קביעת הערעור לשמיעה לפני הרכב שופטים. כעת, כשלוש שנים לאחר שההליך שבכותרת נפתח - משהוגשו נימוקי הערעור על-ידי עו"ד פלדמן ונקבע מועד דיון בתיק - נראה כי המערער מעוניין לגלגל את הגלגל לאחור ומבקש למנות סנגור ציבורי נוסף תוך דחיית מועד הדיון בערעור (שהרי ספק רב אם סנגור חדש יוכל ללמוד את כל החומר שבתיק ולהגיש השלמת נימוקי ערעור ועיקרי טיעון בפרק הזמן של שלושת החודשים שנותרו עד למועד הדיון הקבוע בתיק). לא מצאתי הצדקה מספקת לאפשר את כל אלה בהתחשב במשקלם המצטבר של מכלול הנימוקים שפורטו לעיל, ובשים לב לזמן הרב שחלף מעת פתיחת ההליך ולשלב הדיוני המתקדם בו מצוי התיק.

 

10.      סוף דבר; בקשתו של המערער להורות לסנגוריה הציבורית למנות לו סנגור ציבורי נוסף לצורך ייצוג טענותיו בסוגיות שאינן נוגעות לבדיקות ה- DNA, נדחית. ההחלטה מיום 28.2.2012 בדבר הגשת עיקרי טיעון ומועד הדיון שנקבע בתיק, נותרת בעינה.

 

           המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים באמצעות הפקסימיליה. ההחלטה תתויק בתיקי השופטים שיישבו בדין.

 

           ניתנה היום, י"ג בסיוון תשע"ב (3.6.2012).

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   09054590_F19.doc   טו

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il